מי שלא מחסן את ילדיו, צריך לעמוד לדין

אני רוצה שמישהו יסביר לי, למה נהג שאינו חוגר את הילד שלו בחגורת בטיחות במהלך נסיעה במכונית עומד לדין, רישיונו נשלל והסביבה הקרובה והרחוקה מטיחה בו עלבונות וביקורת על הפקרת הילד, אבל אותן רשויות חוק ואותה סביבה עוברים לסדר היום אם אותו אדם בדיוק אינו מחסן את אותו ילד נגד מחלות

קטלניות כמו, למשל, פוליו או טטנוס?

אני רוצה שמישהו יסביר לי, למה חברי כנסת וארגונים שונים מעבירים חוקים ותקנות שנועדו להגנת ילדים, שבין היתר מטילות אחריות פלילית על הורה שמשאיר קטין בבית ללא השגחת מבוגר - אפילו אם מדובר בילד בן שמונה או תשע למשך חמש או עשר דקות בלבד - אבל פוטרות במשיכת כתף או אפילו בהבנה הורים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם מפני מחלות מזעזעות כמו חצבת, אבעבועות רוח או שעלת?

אני שייך לדור שעוד ראה את הילדים המשותקים, נפגעי הפוליו של שנות החמישים, יוצאים אחד אחד, על קביים, מפתח המועדוניות של "איל"ן" - האיגוד הישראלי לילדים נפגעים, שניסה לעזור באותן שנים לאלפי נפגעי המגיפה האיומה

ההיא, שפרצה בשנים בהן עוד לה היה לה חיסון; אני שייך לדור שבו ילדים חלו בזה אחר זה במחלות ילדים קשות. ואבעבועות רוח וחצבת הן מחלות קשות: אולי ארבעה או חמישה דברים אני זוכר משנות הילדות שלי, ואחד הזיכרונות החזקים בהם הוא שלושת השבועות בהם הייתי מוטל - סובל, כואב וחסר אונים - במיטה, עם אבעבועות וחצבת, מחלות שחטפתי זו אחר זו.

ואני גם מכיר כמה חברים טובים, שנמנעו מלחסן את ילדיהם, כי "שעלת זו מחלה שלא קיימת", כי "חצבת צריכה חיסון טבעי", כי "אבעבועות זו מחלה שחוזרת גם עם חיסון" ובגלל שחיסון כזה או אחר "גורם לאוטיזם", "מביא לפיגור" ועוד שאר פגעים ומפגעים עליהם קוראים באינטרנט, לצד הדיווחים על "שבע נשים שמתו אחרי שפתחו דוגמית של בושם" ושאר שטויות שמתרוצצות ברשת. יש לי כמה חברים כאלה, ואני גם מכיר כמה מהילדים שלהם, שהיו מאושפזים במחלקות שונות, זאת עם שעלת, ההוא עם חצבת, והשניים ההם עם אבעבועות רוח איומות.

וגם אם הם חברים שלי, ואולי דווקא בגלל שהם חברים שלי, הייתי מעדיף שמישהו יעמיד אותם לדין. הייתי רוצה שמישהו יטיל עליהם אחריות פלילית, בגלל סיכון החיים של קטינים שנמצאים

באחריותם. בדיוק כמו שמישהו מטיל עליהם אחריות כזאת אם הילד שלהם נוסע במכונית כשאינו חגור בחגורת בטיחות.

כי האנשים האלה מסכנים את החיים של הילדים שלהם, והם גם מסכנים את החיים של הילדים שלי ושל כולנו, וגם את החיים שלנו, ההורים. כי חיסונים שקיבלנו לפני שנים כבר לא עמידים בפני כל החיידקים המחוזקים והמשודרגים שקיימים כיום.

והאנשים האלה, שמביטים ימינה ושמאלה, וכבר לא רואים מחלות ומגיפות (כי כמעט כולם מחוסנים מפניהן), האנשים שלא יודעים או לא זוכרים (או לא רוצים לדעת ולזכור) מה התרחש פה לפני 50 או 60 שנה בלבד, מסכנים את האנושות כולה, ומישהו צריך לשים סוף לעניין, לפני שיתרחש פה אסון.

• צביקה בורג, אב לארבעה ילדים, הוא עורך מדורי התיירות והצרכנות בעיתון "לאשה"