מסורבת גט תובעת 4.6 מ' ש' ממשרד המשפטים
האישה מסורבת גט זה 18 שנה ותובעת את משרד המשפטים כאחראי על בתי הדין הרבניים שטיפלו בעניינהּ. לטענתה, בתי הדין עשו זאת באופן רשלני ופושע - גררו דיונים, נתנו החלטות סותרות, קבעו דיונים מיותרים ולא קנסו את הבעל בגין אי-הופעה לדיונים שנקבעו. כמו כן תבעה את בעלהּ
אישה שלא מקבלת גט מבעלה זה 18 שנה תובעת ארבעה מיליון ו-650 אלף שקל ממשרד המשפטים. לטענת התובעת, בתי הדין הרבניים דחו במשך השנים הרבות את קבלת הגט מבעלהּ, אשר נתבע אף הוא. את התביעה הגישו היום (ג') עו"ד סוזן וייס ועו"ד ד"ר יפעת ביטון ממרכז "צדק לנשים".
בתביעה נטען כי בתי הדין הרבניים שטיפלו בעניינם של בני הזוג - בתי הדין האזוריים באשדוד ובחיפה ובית הדין הרבני הגדול - עשו זאת באופן רשלני ופושעת. בין היתר נטען כי בתי הדין גררו דיונים, נתנו החלטות סותרות, קבעו דיונים מיותרים, לא קנסו את הבעל בגין אי-הופעה לדיונים שנקבעו, וחרגו מסמכותם כאשר ביטלו תוקף של גט שנתן הבעל, וקבעו כי הגט "מעוכב".
התובעת טוענת כי בית הדין פגע במודע בזכויותיה הבסיסיות, כאשר נתן לבעלה להתנות את מתן הגט בכך שקיבל את גישתו של הבעל לביטול פסקי דין אשר ניתנו בבתי משפט. לטענתה, בתי הדין התייחסו אליה בעוינות מכוּונת ופסולה.
האישה ביקשה להתגרש מבעלה כבר ב-1976, לאחר שלטענתה נהג בה באלימות, אך בית הדין שלח אותם להשיג "שלום בית". עם השנים גברה האלימות של הבעל, ולטענת התובעת הבעל אנס אותה, איים עליה ברצח והתעלל בה פיזית ונפשית. לטענת האישה, בעקבות מצבו הנפשי המעורער הוא אף ניסה לשים קץ לחייו כמה פעמים, והיא נאלצה לברוח מהבית עם ששת ילדיהם.
לטענת התובעת, זמן ההמתנה בין דיון לדיון היה בלתי סביר, ופסקי הדין שניתנו בבית הדין הרבני האזורי באשדוד התהפכו בבית הדין הרבני הגדול פעמיים באופן בלתי סביר, אשר פגע באופן אנוש בחירותה.
לטענת האישה, היא הייתה קורבן פעמיים: פעם קורבן של בעל אלים ועקשן שסירב לשחררהּ בגט, ופעם נוספת של מערכת אטומה, כהגדרתה, אשר התאפיינה בהתנהלות רשלנית וביחס עוין כלפיה, למרות שהיה ברור כי נישואי הצדדים תמו והסתיימו. לטענתה, נגרמו לה עוגמת נפש וצער בלתי נסבלים, וכי שנות עגינותה הן שנים אבודות.
עדיין לא הוגש כתב הגנה.
לפנייה לכתב/ת 
