בעד או נגד מנהג הכפרות?

הימים שלפני יום הכיפורים אינם התקופה הטובה ביותר עבור תרנגולות. אלפי עופות מובאים לאזורי המגורים של האוכלוסיה הדתית והמסורתית לצורך מנהג הכפרות. הביקוש הרב לתרנגולי כפרות הביא גם לכמה מקרים של הברחת עופות שחוטים מהשטחים. 

 

במקרים רבים מוחזקים העופות בתנאים קשים עד השחיטה. השבוע גילו אנשי עמותת "תנו לחיות לחיות" מאות עופות שהובאו לחצר בית בתל אביב, כשהם במצב פיזי ירוד. בסיוע העירייה והמשטרה, חילצו פעילי העמותה כ-100 תרנגולות מהמקום.

 

בתחילת השבוע עלו פעילי העמותה אל ביתו של הרב עובדיה יוסף בירושלים בתקווה כי יקרא לבטל את מנהג שחיטת התרנגולות, וימליץ להסתפק במילוי המצווה על ידי המרה לכסף שניתן לצדקה. גם עמותת "אנונימוס" יצאה בקמפיין נגד המנהג, ופעיליה חילקו כרוזים בשווקים ובמקומות בהם מתקיימת שחיטת תרנגולות לקראת יום הכיפורים.

 

מנגד, במאמר שכתבה בערוץ היהדות של ynet צידדה טלי פרקש בהמשך המנהג היהודי עתיק היומין. "כפרות זה לא וודו. לא עורפים פה ראשים, שוחטים. השחיטה היא לאוכל, לא בשביל להרוג... זה ההבדל שבין צדקה לכפרה. לנופף בשקית עם ח"י שקלים על הראש בלי להתכוון לכלום ממש לא עושה את זה. אני לא חושבת שמשהו מאמין שהגרושים בשקית הם זה מה שחייו שווים, זו בדיחה..."

 

"כשהשוחט עושה קאט, זה היה מגיע לנו. מישהו בשמים צריך לראות שמצטערים מאוד מאוד ורוצים התחלה חדשה... מתחרטים מעומק ליבנו על הכול, מבטיחים שמעתה ואילך נהיה טובים יותר, ראויים יותר לחיים שניתנו לנו, שזו אכן תהיה הכפרה והתמורה לחיים טובים ולשלום".

 

בירושלים, קרא ראש העיר אורי לופוליאנסקי לציבור החרדי לקיים את מנהג הכפרות, אך רק במקומות הנתונים לפיקוח של השרות הווטרינרי, והנחה את פקחיו לאכוף באופן מוגבר את התקנות כדי למנוע מקרים קשים של התעללות בעופות.

 

בתזמון סמלי גזר השבוע בית משפט השלום בפתח-תקווה קנס כספי על תושב רמת מודיעין ששחט 150 עופות לצורך מנהג הכפרות.