הסתיו נועד למשוררים
יותר מ-40 שנה חלפו מאז פרסמה שמרית אור את שירה הראשון, "סתיו". לבקשתנו, כתבה אור שיר חדש, שמבטא את מה שהיא חשה בימינו, סתיו 2007
סתיו
הרוח הביא את הסתיו
ואת גשם עלי הזהב אל הבוסתן
נותר עוד בגפן ענב
שאפילו התן לא גנב, אפילו התן
ראיתי ילדה עצובה,
שלבד בחולות נעזבה, ככה סתם
ורוח נושב מן הסתיו
את עקבות אהובה סחף אל תוך הים
בוכים השמיים מעל
חתול מיילל לו אומלל ומיותם
עצוב לעצים בגני
ועצוב לי היום גם אני, יחד איתם
ואיה אותה שמש של קיץ ביום של שרב?
ושדות של קמה שהבכירה בים של זהב?
ואותה רוח בוקר צוננת לאן נעלמה?
ברחו מן הסתיו ושקעו בעולם של דממה
אני נולדתי בסתיו. מזל מאזניים. בכל שנה מאז, או שכמעט מאז, כשהבריזה מגיחה פתאום ממערב ומביאה איתה המון אוויר של ים המציף את הריאות עד מעבר לגדודיהן, אוויר כזה שמלטף ומערבל את החושים וכל חלקה של עור חשוף בדרך, פתאום נצבט בי משהו. מן עצב מר מתוק שמתגנב אל מפתח הלב ומותיר בו מועקה שאין לה פשר.
הסתיו, כך נוח לי לחשוב, נועד בעצם למשוררים. אפילו שירי הראשון, שהוקלט אי פעם (ושלום חנוך הלחין) נקרא סתיו. הסתיו הוא זמן ההשראה, הבריזה היא המוזה המרחפת.
בסתיו כולם משוררים. כולם נעצבים, וזה בכלל לא חשוב כמה כסף עשינו, בני כמה אנחנו, האם רזינו או השמנו או איזו תקופה היסטורית או פוליטית עוברת עלינו.
בסתיו אפילו הרעים מהרהרים. זמן הרוח. שעת ההגיגים. לא חשוב כלל אם אנחנו ילדים או צעירים או ילדים מבוגרים, סתיו עוטף אותנו בדוק שקוף של מלנכוליה, או אם תרצו תוגה. מלטף את חולשותינו ונמוג - עם הגשם הראשון.
סתיו 2007 / שמרית אור
עכשיו סתיו.
וכמו סתווים - זוהי שעת האוהבים.
גם של העצובים
גם של הכואבים
וכמו בסתיו - לבי המאוהב, הנעזב –
כמו בסחרור
עליה נידף ברוח –
צונח ממרומי ענף אל עבר יעד לא ידוע.
אל געגוע.
- שמרית אור פרסמה את שירה הראשון "סתיו" בשנת 1966 ללחן של שלום חנוך שגם עבורו היה זה שיר ראשון ברדיו. מאז כתבה עשרות להיטים ובהם "הללויה", "תני לי יד", "צרות טובות", "אצלי הכל בסדר" ו"שיר היונה". על מכלול יצירתה הוענק לה פרס אקו"ם למפעל חיים. לקראת שנת השישים למדינה מוציאה "הד ארצי" אוסף כפול משיריה.
- עוד כתבות על הסתיו בגליון מיוחד של מוסף "24" של "ידיעות אחרונות"