הרב עמאר: אין מאות מסורבות גט

נשיא המדינה, שמעון פרס, ניצל אמש (יום ה') את הבמה של בית הדין הרבני, שהתכנס אמש כדי להשביע שלושה דיינים חדשים, כדי לקרוא למציאת פתרונות הלכתיים בתחומים הבוערים הקשורים לסוגיית מסורבות הגט, העגונות וכן בענייני משפחה ונישואין.

"מלאכתם של הדיינים עיקרה אישות", אמר פרס. בדבריו ציין שעל אף שהוא מכיר בכך ש"אין שום ספר ושום נוסחה קבועה מראש היכולים לספק תשובה לכל מקרה ומקרה", הוא העיד על עצמו: "חונכתי על כך שצריך לחפש פתרונות חכמים לכל בעיה".  

השבעת הדיינים אתמול (צילום: גיל יוחנן)

"עדיין נותרו שתי סוגיות ספציפיות, אך כואבות מאוד העומדות על סדר יומנו. סוגיית נשים מסורבות גט או עגונות וסוגיית הקמת משפחות שמצבם חריג", אמר פרס. "אני מבין היטב את מגבלות ההלכה", ציין פרס בהמשך דבריו, "אבל יש לחפש להן פתרונות יצירתיים שאינן בסתירה לתורת ישראל. הרי כולנו רוצים בחיבור של כל יהודי במורשת ישראל".

גם שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן ציין בנאומו את תקנות רבנו גרשום, אשר נקבעו בתחילת האלף השני וקבעו כי אסור לגבר לשאת שתי נשים. "בכך קיבלה היהדות את עקרון השוויון לנשים", אמר פרידמן והוסיף: "אני מקווה שנדע להגיע גם לזה אצלנו".

הרב עמאר נגד נתוני המסורבות

הרב עמאר מצידו, דוחה את הנתונים. שלא כנשיא המדינה ושר המשפטים, הרב עמאר בחר שלא להזכיר את הנושא בנאומו בטקס אמש, אך בשיחה ל-ynet הצהיר: "אין מאות מסורבות גט. זה לא נכון, יש מעט מאוד". לדבריו, "חלק ממסורבות הגט זה בגלל עקשנות הדדית בינן לבין בעליהן".

לוביץ': הדיינים מקובעים

"עקשנות של שני הצדדים? יכול להיות שהאישה לא מוכנה לוותר על החלק שלה בדירה אז היא נחשבת עקשנית", מגיבה רבקה לוביץ' על הדברים. מתוקף עבודתה כטוענת רבנית, היא מספרת על בעלים המתנים את מתן הגט בוויתור של האישה על תשלומי המשכנתא או המזונות למשל, ומשתמשים בגט ככלי לסחטנות.

בראייתה שלה, במקרים רבים דיינים רבים מסרבים כלל להכיר בבעל כסרבן גט ובכך מתעלמים ממצוקתן של אלפי נשים. "היה לי מקרה שייצגתי אישה שבעלה ברח לחו"ל כדי לא לתת לה גט והחזיק אותה מעל חמש שנים", היא מספרת, "ומול אותה האישה הדיין אומר: אני בבית הדין כבר 18 שנה ולא פגשתי סרבן גט". למשמע הדברים שאלה אותו לוביץ' מה לגבי המקרה הספציפי המובא בפניו ולדבריה פתר אותה אותו דיין בתשובה: "זה מקרה אחר...". "אני כל כך הזדעזעתי והבנתי שאנחנו לא משדרים על אותו תדר בכלל. זה לא נקרא בעל שהוא סחטן או סרבן גט, זה נקרא אישה עקשנית", היא אומרת.

"מדובר באלפי נשים שניתן למצוא פתרון הלכתי לבעיה שלהן, אבל בית הדין פשוט לא רוצה לעשות את זה. יש בידי הדיינים כוח וסנקציות העומדים לרשותם אבל הם מקובעים בתוך ההרגלים וגם קצת אוהבים את הכוח שיש בידם. אישה שהיא מסורבת גט, בית הדין יכול לשגע אותה למשך עשרות שנים", אומרת לוביץ'. מצידה, היא הייתה רוצה להאמין ש"אותם דיינים, בבואם ביום הדין הקרוב לתת דין וחשבון, יחשבו על עינוי הדין שנגרם לכל אותן נשים אומללות".

לדבריה של לוביץ', יש פתרונות המקובלים הלכתית. "זוג שרוצה להתגרש, צריך לתת להם חצי שנה להגיע להסדר ואם לא צריך לכפות על הבעל לתת גט. צריך שנישואין יהיו על תנאי. כל זמן שהצדדים חיים ביחד הם נחשבים נשואים. אם הם חיים בפירוד וצד אחד רוצה גירושין, צריך להיות מצב שהנישואין יופקעו מראש. זה לא ייתכן שבחברה מתוקנת יכריחו בן אדם להיות נשוי למישהו אחר, זה לא עולה הדעת".

איך נוצר הפער?

הפער בין עמדת הרבנות, לגבי מי נחשבת כמסורבת גט, לבין עמדתם של ארגוני הנשים וגורמים אחרים הפועלים בתחום, הוא עצום ומשפיע במידה רבה על הנתונים המספריים.

בקרב ארגוני הנשים כאמור, מאמינים שישנן כיום מאות ואפילו אלפי נשים הנתונות במצב של סרבנות גט או במצב של איום בסרבנות גט. בהנהלת בתי הדין הרבניים מאידך, הציגו תמונת מצב הפוכה לגמרי. רק בחודש יולי האחרון, הוצג מטעמם סקר שממנו עולה כי מספר מסורבי הגט בישראל מגיע ל-190 (20% מהתיקים הפתוחים), נתון הגבוה ממספרן של מסורבות הגט המגיע לכדי 180 בלבד (18%). כלומר- יש יותר סרבניות גט מאשר סרבנים.

לאחר פרסום הסקר פנתה לוביץ' מטעם 'מרכז צדק לנשים' בו היא מכהנת כעמיתה, בדרישה לראות את הנתונים עליו התבסס הסקר אך נתקלה בסירוב. הנתונים והגישה לתיקי הגירושין המטופלים בבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ, מצויים בידי בתי הדין הרבניים בלבד ואינם נחשפים לציבור ולגורמי מחקר.

מה מסביר את הפער בין עמדת הרבנות בעניין, לבין הנתונים שמציגים ארגוני הנשים? הסיבה נעוצה בסוג ההגדרה- מי נחשבת כמסורבת גט. הרבנות רואה בגבר כסרבן גט רק לאחר שבית הדין חייב אותו במתן גט והלה בכל זאת מסרב לעשות כן. בארגוני הנשים טוענים מאידך, כי ישנם מקרים רבים בהם הבעל מסרב להעניק גט לאישה, ובמקרים רבים אף משתמש בגט ככלי לסחטנות, ואילו בית הדין מצידו, נמנע בכל זאת מלהשתמש בסנקציות הנתונות בידיו במטרה לחייב אותו במתן גט.

את הבשורה לשיפור מצבן של מסורבות הגט בכל זאת, רואה הרב עמאר במינוי הדיינים החדשים שמונו לבית הדין הרבני הגדול. שלושת הדיינים שמונו לבית הדין הרבני הגדול הם הרבנים ציון אלגרבלי, ציון בוארון ומנחם חשאי. סך הכל מכהנים בבית הדין הרבני הגדול שבעה דיינים, כשבנשיאותו עומד הרב עמאר. אופי הדיינים המכהנים בו הוא חשוב, מאחר והפסיקות המתקבלות בו, מתוות במידה רבה קו מנחה לכלל בתי הדין הרבניים האזוריים.

במהלך הטקס ציין הרב עמאר את "כוח דהיתרא" (הכוח להתיר ולא להחמיר) של הדיינים הנבחרים. "אנחנו עושים ככל כוחנו, הקו הזה הולך להתחזק. עם המינוי של הדיינים החדשים בעזרת ה' תהיה בשורה גדולה לכל בית ישראל וכולם יראו ישועה גדולה", הבטיח הרב. גורמים בוועדה למינוי דיינים אף מסרו ל-ynet כי שיקוליו של השר פרידמן בבחירת הדיינים נטו במידה רבה מהתרשמותו כי מדובר בדיינים מתונים בכל הקשור לפסיקותיהם בדיני אישות. 

תגובת בתי-הדין

ממחקר מדעי שנערך על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים עולה כי, נכון לסוף 2006, ישנן 180 מסורבות גט ועגונות, מתוכן 111 מסורבות ו- 69 עגונות שבעליהן נעלמו בארץ ובחו"ל. המחקר נערך על בסיס דגימה של כ-40% מכלל התיקים שבהתאם לדו"ח המחשב נקבע כי תיק הגירושין מנוהל למעלה משנתיים ובשל סרבנות הבעל טרם ניתן גט.

במסגרת המחקר נבדקו על ידי עובדי בתי הדין הרבניים 346 תיקים בענייני משפחה, אשר בהתאם לחוק הגנת הפרטיות- חלה עליהם סודיות ולא ניתן לפרסם כל מידע אודותם. הפער בין המספרים שמפורסמים ע"י גורמים שונים לבין נתוני המחקר, שבוצע ע"י בתי הדין הרבניים, נובע מכך שהנתונים של בתי הדין הרבניים מבוססים על מחקר מדעי ולא על סברות.