מיהו האזרח הישראלי דני שרון שנעצר בלבנון?

הוא התאסלם כשהיה בן 20, צם במהלך הרמדאן, חי בעבר בעמאן וביקר כמה וכמה פעמים בביירות. דניאל שרון, האזרח הישראלי שנעצר ביום חמישי בביירות, חי חיי מוסלמי כבר 11 שנים לפחות. לפי 11 שנים העניק ראיון נרחב ל"ידיעות אחרונות" שבו סיפר על ההליך שבו התאסלם. אורלי, אשתו לשעבר של אביו של שרון אמרה אמש (שבת) ל-ynet: "מי שמטפל בנושא הם משרד החוץ והקונסוליה הגרמנית. אנחנו לא יודעים דבר מעבר לכך וכמובן שלא רוצים לפגוע בסיכויים לסיים את הפרשה בהקדם". לדבריה, היא שוחחה איתו בפעם האחרונה לפני כחודש. במשרד החוץ עוקבים אחרי הפרשה.

שרון, שנעצר במהלך חקירת רצח פלילי שאירע בביירות השבוע, נולד במינכן שבגרמניה. כשהיה בן שנתיים חזרה המשפחה לארץ והתגוררה בנהריה. כיום מתגורר אביו של שרון בשבי ציון. עו"ד מראם חמוד מדיר חנא, מכר המשפחה סיפר: "דניאל אמר לי שהוא מבקר הרבה בביירות בעזרת הדרכון הגרמני שלו. הוא מדבר ערבית במבטא של מדינות המפרץ. פעם שאלתי אותו - איך הוא מעז לנסוע ללבנון? הוא אמר לי 'רק לסוריה אני פוחד לנסוע'".

דניאל שרון, לפני למעלה מעשור. ביקר בביירות ובעמאן (צילום: עמיקם חורש)

שרון סיפר אז בראיון ל"ידיעות אחרונות" שפורסם במאי 1996: "הדרכון הגרמני שיש לי, בגלל שנולדתי בגרמניה, איפשר לי לחיות איפה שאני רוצה ואיך שאני רוצה".

אחרי שהשתחרר מהצבא בשל חוסר התאמה הוא יצא לטייל בעולם וגם הגיע לירדן. "הגעתי לארץ הזאת, וגיליתי באיזה שקר גדלתי", סיפר. "כישראלי שגדל על נימה של זלזול בערבים, גיליתי שהירדנים הם אנשים ממש כמונו. הם חיים במדינה שיש בה כבישים והיא מאוד נקייה. נכון שיש שם אזורים עניים, אבל יש שם גם שכונות עשירות, מאוד מטופחות. מהרגע הראשון הרגשתי שם בבית".

שרון סיפר כי בעמאן הוא החליט ללמוד ערבית ספרותית. "ברור שהמשפחה שלי רצתה שהיה כמו כולם, אבל זה לא יצא ככה. כשגרתי בארץ לא נהנתי, אולי זה היה משבר נעורים. אני אוהב מאוד את התרבות הערבית, אוהב מאוד ערבים, אז למה לא לחיות בתוכם".

בשנת 1994 החליט שרון להתאסלם. "הייתה תקופה ארוכה שבדקתי מאוד לעומק את היהדות, אכלתי כשר ולא נסעתי בשבת. בסוף הבנתי שהדת היהודית לא מתאימה לי. חיפשתי משהו אחר, אמיתי יותר. קראתי המון על הנצרות ועל הבודוהיזם, אבל זה לא סיפק אותי. בשנת 1992 קניתי את הקוראן והתחלתי לקרוא בו. זה נראה לי פשוט ומובן, מדבר בשפה של בני אדם. באיסלאם נקודת המוצא היא שכל בני האדם שווים, וזה מאוד מצא חן בעיניי. הכל שם נראה לי הגיוני ונכון. לקחתי שני עדים גברים, אמרתי שלוש פעמים את השהאדה, שזו התוודעות שאומרת: 'אין אלוהים מלבד אללה ונביאו' והפכתי למוסלמי".

שרון בביירות: אני לא הבן של אריק שרון

שרון סיפר כי בתקופה בה התראיין ל"ידיעות אחרונות" הייתה לו חברה - סטודנטית ירדנית-פלסטינית. "זאת לא חברה שאני נכנס אליה הביתה ואומר לאמא שלה שתסדר לבת שלה גלולות", הוא אמר. "אין פתיחות כמו אצל היהודיות. רק אחרי שהיא תבטח בי לגמרי היא תזמין אותי אליה הביתה. זו חברה נורא שמרנית. באיזשהו מקום אני מרגיש שאין לי שום קשר ליהדות, אני מוסלמי".

לדברי שרון, יומיים לפני תחילת מבצע "ענבי זעם" הוא עלה על מטוס בעמאן ולאחר 40 דקות נחת בביירות. על הביקור הראשון שלו בבירת לבנון הוא סיפר שבביקורת הדרכונים קרא הפקיד את שמו והחוויר, לאחר מכן שאל אותו האם הוא הבן של אריאל שרון - כשהשיב בשלילה הפקיד נרגע. "השם אריק שרון עדיין מפיל איימה בלבנון", הוא סיפר. "אבל אין לי שום כוונה להחליף אותו למוחמד או לאחמד".

לגבי לבנון הוא אמר אז בראיון: "לבנון היא המדינה היפה ביותר באזור. הם העם הנפלא ביותר במזרח התיכון. אני קורא להם עם סגולה. יש להם חן ושיק שאין לאף אומה ערבית. נסעתי לשם לנופש עם חבר". הוא סיפר כי לאחר יומיים החל המבצע: "בכל פינה בעיר הסתובבו פעילי חיזבאללה והם אורחי כבוד, וזה היה די מפחיד. טיילנו בטיילת של ביירות ומעלנו טסו מסוקי קוברה מישראל. טיל לבנוני עף מאחד הבתים והתביית על הקוברה, ואני יחד עם כולם מסתכל למעלה ואומר באכזבה 'אופס, הטיל פספס'. לא דאגתי אז לבית של אבא שלי בנהריה, כי ידעתי שאף פעם לא נפגענו. לא סיפרתי למשפחה שלי שנסעתי ללבנון, כי ידעתי שהם ישתגעו מדאגה"