מתכוננים לחג: אל ראש התבור
רוח קלילה מנשבת בהר תבור ברוב ימות השנה, ועל כל צעד ושעל מסופרת בו היסטוריה ארוכת השנים, המשלבת אירועים דרמטיים של שלוש הדתות. ההליכה בנתיבי קק"ל אפשרית בכל דרגות הקושי וחושפת את המטייל לנופים מרהיבים
אי אפשר שלא להבחין בו: צורתו עגולה, עטור מעטה ירוק, צופה אל הגליל וברום פסגתו כנסייה. זהו הר תבור. ההליכה במשעולי ההר חושפת את המטייל לנופים מרהיבי עין: בזה אחר זה נפרשים שדות חרושים בעמק, בריכות מים ויישובים נחבאים בסבך צמחייה ירוקה.
בחורף ובקיץ נושבת בהר רוח קלילה, ועל כל צעד ושעל מסופרת ההיסטוריה ארוכת השנים, מברק בן אבינועם וסיסרא, דרך חומותיו של יוסף בן מתתיהו, ישוע הנוצרי שעל ההר ארע לו נס "ההשתנות", וגם הערבים הממלוכים היו כאן. עוד בתנ"ך נאמר עליו: "כתבור בהרים וככרמל בים יבוא" (ירמיהו מ"ו, 18), ו-"תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פ"ט 13).
קק"ל פרצה דרך ליערנים, המאפשרת גישה נוחה לרכבי כיבוי אש, לממשק יערני ולשמירה על ההר. בשנים עברו פרצו במקום שריפות יער ועצים רבים יבשו, בין השאר, גם בגלל מיעוט הגשמים. בהמשך, שוקם היער ובוצעו נטיעות חדשות לכיסוי "הקרחות", ובכך גם נמנעה סחיפת הקרקע אל המדרון המיושב.
ההליכה חושפת נופים מרהיבים (צילום: טלי חרותי סובר)
תעודת זהות:
אזור גיאוגרפי: מרכז הגליל התחתון (צפונית-מזרחית לעמק יזרעאל).
מתאים: לכל המשפחה.
עונה מומלצת: כל השנה.
אורך המסלולים: מסלול הליכה קצר - יציאה ממגרש החניה של המנזר הפרנציסקאני, הליכה של כ-2.5 ק"מ וחזרה אל החניה. מסלול הליכה ארוך - מרחבת החניה ליד הכפר ערב א-שיבלי ועד לפסגת ההר ולכנסייה, המסלול בעלייה ואורכו כ-5 ק"מ. דרך היערנים - 5 ק"מ, אסורה לרכב פרטי ומותרת להליכה ברגל, לרכיבה על אופניים ועל סוסים.
משך הסיור: כחצי יום. משכו של המסלול הקצר, בדרגת קושי קלה, כ-3-2 שעות. המסלול הארוך, בדרגת קושי בינונית עד קשה, כ-4-3 שעות. דרך היערנים - 4-3 שעות.
הערה: העלייה להר מותרת לרכב פרטי בלבד (אסורה לרכב כבד). מפאת השבילה צר, יש לנהוג במשנה זהירות. אפשר להיעזר גם במוניות שירות או לעלות ברגל. יש לכבד את קדושת הכנסייה וסביבתה
בלבוש צנוע ובשמירה על השקט.
מפת עזר: מפת סימון שבילים מס' 3 "הגליל התחתון, הגלבוע והעמקים".
חניונים לנופש: חניון הר תבור בסמוך לכפר כרב א-שיבלי.
התאמה למוגבלים בתנועה: בחניון הר תבור שולחנות מותאמים לנכים.
אטרקציות נוספות: מוזיאון מורשת הבדווים בגליל בכפר ערב א-שיבלי - סיור מודרך, ריקודים, תצוגת מתקנים חקלאיים ומלאכות מסורתיות, קפה ופיתות וסיפורים על חיי הבדווים בגליל. בתיאום מראש ובתשלום; דבורת התבור - מרכז מבקרים ביישוב שדמות דבורה בו ניתן ללמוד על שלבי גידול דבורת התבור ועל תהליך הפקת חוטי משי ועוד. בתשלום, 04-6767459.
יוצאים לדרך
ניכנס מבעד לשער הצלבני המשוקם, המכונה "שער הרוחות" (נקרא גם "שער דמשק") לשטח הנמצא בבעלות הכנסייה הפרנציסקאנית ("כנסיית ההשתנות"). מימין לדרך, אכסניה לצליינים, מגדל שעון. בסמוך לחניה נמצא מוזיאון מקומי קטן. משמאל לחניה, שעון השמש ולידו העתיקות.
מורשת היסטורית לשלוש הדתות (צילום: יורם בניטה, לע"מ)
בשנת 1919 הונחה אבן הפינה למבנה המרשים של הכנסייה, אשר הוקם על שרידיה של כנסייה צלבנית. הבנייה הושלמה בשנת 1924, לפי תכניתו של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. בתוך שני המגדלים, ניתן להתרשם מפינות תפילה לכבודם של משה (הקפלה הצפונית) ואליהו (הקפלה הדרומית). במקום גם מצויים שרידי הכנסיות העתיקות, פסיפסים וחדרים נוספים.
ניכנס אל תוך הכנסייה ונבחין במרכזה בפסיפס יפה המתאר את "נס ההשתנות". מחוץ לכנסייה מצודות אשר ובהן שתי מרפסות תצפית מהן נשקפים נופי עמק יזרעאל, הגליל התחתון ובקעת כסולות, הכרמל, הגלבוע וישובי הסביבה.
על פי המסורת הנוצרית, "נס ההשתנות" (הטרנספיגורציה) של ישוע, המוזכר בברית החדשה (מתי י"ז א'-ג'; מרקוס ט' 18-9, לוקס ט' 36-28), מספר כי ישוע עלה לכאן עם מלווים "וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו. והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים איתו".
כאשר ירד ישוע מהשמים נשתנתה דמותו והוא הפך מאדם ככל האדם, לאדם שקדושתו נראית למרחוק - עור פניו קרן אור, ובגדיו זרחו בלובן. מסורת זו הביאה לעליות נוצרים למקום לרגל כבר
החל מהמאה ה-4, ובמשך תקופות נבנו כאן מנזרים, בתי הארחה ומבנים נוספים. אלה נהרסו עם הכיבוש הממלוכי, והחלו להתחדש במאה ה-19, עת חזרו הנוצרים אל ההר.
במסורת היהודית, הר תבור קשור לימי ברק ודבורה הנביאה, כאשר המקום שימש להתכנסות של שבטי ישראל לקראת מלחמתם בצבא סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען (שופטים ד' 6,12,14).
הדבר אמנם לא נכתב במפורש, אך נראה כי לרגלי ההר התנהלה גם מלחמת גדעון במדיינים (שופטים, ז'). בימי בית שני שימש ההר כאחת הנקודות להדלקת משואות המבשרות על ראש חודש. בימי הרומאים, הוא בוצר על ידי יוסף בן מתתיהו ונכבש בזמן המרד הגדול. כאן, בראש ההר, בנה מעוז מבוצר ומוקף חומה עבה.
בקרב שהתנהל במקום הערימו הרומאים על היהודים: כאשר אזלו מי השתייה הבטיח המצביא הרומי ללוחמים היהודים שייכנעו ולא יאונה להם כל רע, ולאחר מכן הרגם. גם בימי הצלבנים לא ידע ההר שקט: הוא בוצר והוקמה בו כנסייה, אך כאתרים אחרים באותה תקופה, עבר פעמים רבות מיד ליד עד שנכבש ונהרס בידי הממלוכים.
כדאי לבקר גם בשבילים הסובבים את ההר (צילום: אילן שריף)
בתום הביקור במתחם הכנסייה, מומלץ לחזור אל "שער הרוחות" אל הדרך המשמשת את היערנים, אשר לאורכה מצפורי נוף מרהיבים בין עצי אורן, אלון תבור ואלון מצוי. השביל נמצא בקו גובה של כ-400 מטרים, ואורכה של הדרך כ-5 ק"מ. הנסיעה ברכב אסורה ומומלץ לטייל ברגל, ברכיבה על סוסים או באופניים.
איך מגיעים
נוסעים צפונה בכביש עפולה-צומת גולני (מס' 65), כמה ק"מ לפני כפר תבור, בין סימני ק"מ 57-56, פונים צפונה בכביש 7266 וחולפים על פני הכפר הערבי דבורייה. מגיעים למגרש חניה, שממנו עולה הכביש הצר לפסגת ההר.
חובבי ההליכה ייחנו את הרכב במגרש החניה מיד אחרי היציאה מהכפר שיבלי, ויחלו בצעידה בשביל המטפס אל ראש ההר. המעוניינים לקצר את הדרך, יכולים להחנות בהמשך, במתחם הקרוב למנזר הפרנציסקני, בסמוך לחומה. משם, יש להמשיך ישר ברגל לכיוון הכנסייה. ניתן להיעזר, כאמור, גם בשרות מוניות העולות אל פסגת ההר.
לפנייה לכתב/ת 
