אסתמה: לא רק מחלה של ילדים

בדומה למכונית, גם בגוף האדם הצעיר כל האיברים פועלים כהלכה, ועם השנים והשימוש יש בלאי שמתבטא בירידה בתפקוד האיברים. הירידה בתפקוד מתחילה בגיל 30 בערך, אך שמירה על אורח חיים נכון וטיפול הולם יאריכו את חיי ה'מכונה' שלנו, כשם שטיפול נכון במכונית ירחיק אותה מהמוסך וממגרש הגרוטאות.

הריאות הן דוגמה למערכת בגוף האדם שהולכת ונשחקת עם השנים, כתוצאה מעישון, זיהום אוויר, הסתיידות כלי דם ועוד. הדבר מתבטא בירידה בנפח האוויר שנכנס אליהן ובחילוף הגזים. אלא שבניגוד למכונית, את הריאות הבלויות אי אפשר להחליף במודל חדש יותר, ולכן יש לטפל לא רק במחלת הריאות, אלא במכלול הגורמים שיכולים לשפר את תפקודן.

רקע תורשתי

אסתמה היא דוגמה למחלה שגורמת לשחיקת הריאות ולסבל רב בקרב אוכלוסייה בגיל השלישי. מתברר שהמחלה, שאופיינית כל כך לילדים ולמתבגרים, עלולה להתפרץ גם אצל מבוגרים. אצל אחרים נראה בגיל הזה את התוצאות של האסתמה או של העישון הכבד בצורת מחלת ריאות כרונית.

אסתמה. גורמת לסבל רב גם בקרב בני הדור השלישי (צילום: איי פי) 

אסתמה היא מחלה דלקתית על רקע תורשתי, אבל הרקע התורשתי בלבד לא מספיק להופעתה, ולשם כך דרוש גורם נוסף. ברוב המקרים, אם לא בכולם, הגורם הנוסף הוא גורם אלרגי. מדובר במחלה שהולכת ומחריפה עם השנים ופוגעת מאוד בתוחלת החיים ובאיכותם. בשנים האחרונות שכיחות המחלה וחומרתה עולות בכל העולם. בארץ שיעור התמותה מאסתמה נמוך יחסית, אם כי איש לא יודע את

 המספר המדויק, כיוון שגם כשהאסתמה נעלמת נוצרות מחלת ריאות כרונית ואי ספיקת לב, שאף הן עלולות להסתיים במוות.

לא פשוט לאבחן אסתמה, ולעיתים קרובות היא לא מאובחנת בשלביה הראשונים. סימני המחלה כוללים שיעול (בעיקר בלילה‭,(‬ קוצר נשימה (במיוחד במאמץ) וצפצופים (במיוחד בשעת נשיפה‭.(‬ במקרים רבים רופא המשפחה או רופא הילדים מאבחנים בהתחלה זיהום בדרכי הנשימה ומנסים להתמודד עם הבעיה בעזרת אנטיביוטיקה. אבל כשהשיעול חוזר לעיתים קרובות, ובמיוחד כשיש במשפחה חולה אסתמה או נזלת אלרגית, חייבים לחשוד שהשיעול וקוצר הנשימה הם אולי סימן לאסתמה. כדי לוודא אם אכן כך יש צורך לבצע בדיקות מפורטת של תפקודי ריאה ובדיקות לאלרגיה.

לפחות ‭5%‬ מהאוכלוסייה בישראל חולים באסתמה, רבים מהם כלל לא יודעים על כך. כך לדוגמה אלה שמשתעלים בזמן מאמץ גופני, או אחרי שהם צוחקים, או בעיקר בלילה, וגם אלה שסובלים מקוצר נשימה בלילה או אלה שנגמר להם האוויר כשהם רצים אחרי האוטובוס – כל אלה עשויים להיות חולי אסתמה.

מחלה כרונית

בעוד שבעבר התייחסו לאסתמה כאל התקפים חוזרים של קוצר נשימה, הרי שהיום היא מוגדרת כמחלה דלקתית מתמשכת וכרונית של דרכי הנשימה. משמעות ההגדרה החדשה היא שניתן להגדיר אדם כחולה אסתמה גם כשהוא לא סובל מהתקף. למעשה חולה אסתמה סובל מליקוי דלקתי מתמשך, ואם ייחשף לאלרגן או לזיהום ויראלי או חיידקי גם בתקופת רגיעה תהיה תגובתו שונה מזו של אדם שלא חולה במחלה, והוא יפתח את כל מאפייני האסתמה – שיעול, צפצופים, ליחה מרובה וכו‭.'‬

להגדרת האסתמה כמחלה כרונית יש השלכה על דרך הטיפול, שחייב להיות מונע ואנטי דלקתי ולהינתן כבר בשלבים המוקדמים. אצל חולי אסתמה בגיל השלישי הטיפול האנטי דלקתי במשאפים לא מספיק, וחייבים להתייחס לחולה ולא רק למחלה, כלומר לשפר את מצבו הכללי של החולה. כך למשל יש לבדוק אם אין לו תופעות לוואי כתוצאה מהמחלה הכרונית, ואולי אפילו תופעות לוואי כתוצאה מהתרופות שהוא לוקח או לקח בעבר כדי למנוע התפרצות של המחלה.

בין הגורמים הבולטים ביותר לאסתמה אפשר לציין את העישון ואת הזיהום. היום ידוע שתינוק שנולד לאם מעשנת נמצא בסיכון כפול לפתח דלקת ריאות או סימפונות לעומת תינוק שלא חשוף לעשן סיגריות. באשר לזיהום, מחקר שנערך ביפן גילה שהזיהום הסביבתי מגדיל בהרבה את הסיכון לחלות באסתמה.

החוקרים היפנים גילו שבאזורים הם גדלים עצי ארז, הידועים כגורמי אלרגיה, נרשם שיעור נמוך ביותר של חולים במחלות של דרכי הנשימה. זאת לעומת הערים שבהן נמצא שיעור גבוה בהרבה של חולים באסתמה, למרות שאין שם כלל עצי ארז. החוקרים מצאו שהסיבה לכך היא הזיהום הסביבתי הגבוה בעיר. ואכן, החולים העירוניים שהורחקו מהסביבה המזוהמת החלימו.

המרכיב העיקרי בזיהום האוויר שגורם לדרכי הנשימה הוא האוזון – גז בעל השפעה מחמצנת על מערכות ביולוגיות(כלומר, הוא 'מחליד' אותן). האוזון נוצר כתוצאה מפליטה של גזי מכוניות ומפעלי תעשייה. ויובהר: לא מדובר באוזון שנמצא בשכבות האוויר העליונות ומגן עלינו מפני הקרניים האולטרה סגולות, אלא בזה

 שנמצא בשכבות הנמוכות. בתנאי מזג אוויר מסוימים, במיוחד בימים חמים ולחים וללא רוח, נוצר האוזון באוויר ברמה גבוהה.

ההוכחות לנזקי האוזון הן רבות: היום אנחנו יודעים שחולי אסתמה מקבלים יותר התקפים במזג אוויר מסוים, בדרך כלל ביום חם ולח שאין בו רוח. בנוסף, כשנותנים לאדם בריא לנשום אוזון במעבדה יורדים תפקודי הריאות שלו לרמה של חולה אסתמה, ואילו כשנותנים כמות קטנטנה של אוזון לאסתמטיים הם מקבלים התקף קשה.

מכיוון שאין ביכולתנו למנוע את זיהום האוויר, עלינו לעשות את המקסימום כדי שהזיהום הזה לא יפגע בנו. את זה אפשר לעשות על ידי התקנת מכשירים לפילטרציה של האוויר בחדר השינה ובחדר העבודה. אפשר גם להקטין את הנזק מזיהום האוויר על ידי נטילת תרופות אנטי אוקסידנטיות – תרופות נוגדות חמצון. באירופה ובמקומות שונים בארה"ב זהו טיפול קבוע נוסף על הטיפול האנטי דלקתי והטיפול במרחיבי הסימפונות שניתן לכל חולה מבוגר שסובל מאסתמה.

מה עוד אפשר לעשות? התפתחות מדע הרפואה והבנתנו היסודית יותר את מחלת האסתמה הביאו לידי פיתוח תרופות חדשות שמאפשרות התמודדות טובה יותר ואיכות חיים משופרת לחולים במחלות דרכי הנשימה בגיל המבוגר. כך למשל מתן ויטמינים אנטי אוקסידנטיים וכן אנטי אוקסידנטים אחרים, במינונים גבוהים שמותאמים לחולה באופן אינדיווידואלי, מסוגל לשפר את הרגשתו הקלינית של החולה המבוגר וגם את תפקודי הריאות שלו.

בנוסף, כדאי לזכור שתרופות רבות שניתנות לאנשים עם לחץ דם גבוה, במיוחד מקבוצת התרופות המעכבות ACE (אנגיוטנזין קונברטי־ נג אנזים‭,(‬ גורמות לתופעת לוואי של שיעול, גם באנשים שלא סובלים מאסתמה. ישנן גם תרופות שעלולות להגביר מאוד את השיעול בקרב חולי אסתמה, כמו למשל תרופות מסוג ‭e Enalapril, Naprizide, Ramipril, Cibacen, Cilaril, Convertin, Enaldex, Captopril,‬Vascase ,Ramitens ועוד.