מחפשים מקלט
במשך שישה חודשים תיעד הצלם נתן דביר את חייהם של למעלה מ-1,500 מבקשי המקלט הסודנים השוהים בישראל, עובר בין בתי הסוהר שבהם הפליטים נכלאו, היישובים והמלונות שקלטו אותם לעבודה - והאנשים שפתחו בפניהם את בתיהם ולבם. מסע מצולם
מעברו השני של הגבול הישרלי עם מצרים, את חייהם של מאות אלפי אזרחים סודנים שנמלטו ממולדתם המדממת ושוהים כעת בפרברי הסלאמס העלובים המקיפים את קהיר, מאירה רק השמועה שבישראל מחכה להם מציאות אחרת. מדי יום מנסים עשרות מהם לחצות את הגבול הפרוץ בפאתי סיני. "הבנתי מהרבה אנשים שישראל מקבלת את הסודנים בזרועות פתוחות ואפילו מספקת להם עבודה ותעודת פליט", מעיד מסתנן שנתפס. על גורלם העגום של מי שהצליחו להגיע לכאן הוא ושכניו בשכונה הדלה בה התגורר לא שמעו מעולם, גם לא על כך שבחודש האחרון התהדקה השמירה על הגבול.
על כנפי השמועות הללו, בשנה האחרונה הגיעו לישראל למעלה מ-1,500 מבקשי מקלט סודנים ואפריקנים שנתפסו בידי חיילי צה"ל. עד לאחרונה, ב'נוהל' המפוקפק שהפך לשגרה בלתי נסבלת, הם ננטשו במרכז באר-שבע ובהיעדר כל פיתרון
מוסדר אחר נקלטו בידי קבוצת סטודנטים-מתנדבים. במקביל, מאות פליטים נקלטו לעבודה בקיבוצים ובמושבים וכן במלונות אילת. עד-כדי-כך הם הפכו לחלק מהמרקם האנושי של עיר הנופש הדרומית, שאזורים בה מתכנים "סודן הקטנה".
על קליטתם של הפליטים אמונים פעילי ארגוני סיוע מקומיים וסוכנות הפליטים של האו"ם בישראל. כל אלה חברו יחדיו למהלך גורף לשחרור פליטים שנאסרו בבתי כלא ומציאת פיתרונות דיור ותעסוקה עבורם - ובעיקר לטיפול בעשרות הפליטים ששהו במתקני צה"ל באזור הדרום וננטשו לגורלם במרכז באר-שבע, לאחר שהמשטרה סירבה להתמודד עם הבעיה.
"אף אחד מאיתנו לא רוצה ליצור בעיית פליטים בישראל, אבל מה לעשות - הם נמצאים כאן והתעלמות מהמצב לא תשנה את זה", משיב אחד הפעילים למען הפליטים לשאלה שמלווה אותו בחודשים האחרונים, זו שמוטחת מדי יום בקבוצה קטנה של אנשים שבעל כורחם הפכו למשרד קליטה מאולתר, אותה שאלה שהממשלה מסרבת לספק לה מענה: מה מדינת ישראל מתכוונת לעשות בלמעלה בפליטים האפריקנים, מרביתם סודנים, המסתננים לארץ בזרם בלתי פוסק ומבקשים כאן מקלט?
