מה קליני בדיכאון?
איך מאבחנים דיכאון קליני, כמה אחוזים באוכלוסיה סובלים ממנו, איך מטפלים - ולמה זה בכלל קורה לנו? מדריך קצר על סרוטונין, נוראדרנליו ודומיהם
מה זה?
כדי לאבחן דיכאון מג'ורי (MDD) קליני, יש צורך בחמישה סימפטומים מתוך הבאים המופיעים במשך שבועיים ברצף (לפחות): מצב רוח ירוד, חוסר הנאה, שינה מרובה / היעדר שינה, חוסר תיאבון / תיאבון מוגבר, ירידה בריכוז, אי שקט פסיכומוטורי, אנאנרגיה (חולשה), מחשבות אשם, מחשבות אובדניות ובנוסף ירידה בתפקוד. שכיחות MDD באוכלוסייה היא 10%־12%, והיחס הוא פי שניים לרעת הנשים. 60% מהאנשים שסובלים מדיכאון מג'ורי יסבלו מתסמיני כאב, ומתוכם אצל 25% הכאב יהיה חמור ביותר ויקשה מאוד על חייהם. הכאבים הנפוצים הם: גב, ראש ופרקים.
למה זה קורה?
הסיבות קשורות לגורמי דחק (סטרס), תורשה, מבנה אישיות, וסיבות אחרות כמו טיפול בסטרואידים, בעיות בבלוטת התריס, חוסר בוויטמין 12B ועוד.
איך מטפלים?
הנוירוטרנסמיטורים המעורבים בדיכאון הם סרוטונין ונוראדרנלין, ולפיכך תרופות נוגדות דיכאון מטרתן להעלות במוח אחד או שניים מהנוירוטרנסמיטורים האלה. שיעור התגובה לתכשירים נוגדי דיכאון הוא מעל 50%, אך במחקר השוואתי של מתן התכשירים למשך תשעה שבועות: סימבלתה הראתה שיעורי החלמה
של 44%, בעוד תכשירים נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI (פרוזאק, פבוקסיל, לוסטרל, סרוקסט, ציפרמיל וציפרלקס) הראו תגובה של 27% בלבד.
הטיפולים היום נעשים בדגש אינטגרטיבי: טיפול ביו־פסיכו־סוציאלי, המשלב טיפול פסיכופרמקולוגי (תרופתי), טיפול פסיכולוגי (תמיכתי / התנהגותי / קוגניטיבי / דינמי) ותעסוקה יומיומית (עבודה / פעילות גופנית / פעילות חברתית).
כדי לקבוע שתכשיר אינו יעיל למטופל, נחשבים שישה שבועות כפרק זמן של טיפול. במקרים קשים של דיכאון מג'ורי שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, ובייחוד כשקיים מרכיב פסיכוטי של מחשבות ניהיליסטיות / סומטיות / אשם, יופנו המטופלים לטיפול בנזעי חשמל (ECT).