סיאט ליאון קופרה - קרובה לצמרת

במשך יותר מ-30 שנה, הנוסחה שהופכת מכונית משפחתית מהשורה לספורטיבית נחשקת, כמעט לא השתנתה. לא חשוב אם כינו (או מכנים) אותה GTi, S16 או קופרה. קומפקטית חמה צריכה - בוודאי שהיום - להציע ביצועי מנוע מעולים, התנהגות כביש שמותחת חיוך על הפנים, מרחב מספיק לארבעה לפחות ומקום הולם מאחור עבור עגלת התינוק וערמות החיתולים. אה, ועוד דבר אחד קטן - תג-מחיר סביר.

סיאט ליאון קופרה (צילומים: רועי צוקרמן)

במשך השנים, מאז שפולקסווגן המציאה את הנוסחה עם גולף GTi, שבו וניסו עשרות דגמים שונים לכבוש את לב חובבי הרכב עם נוסחה דומה. כזו שעשויה להציב אתגרים לא קלים, למרות שהיא פשוטה לכאורה. כמו למשל בטיחות פסיבית ואקטיבית מחוייבת המציאות, רמות אבזור מהודרות מאי-פעם וכוח מנוע גבוה מתמיד. אלמנטים שעולים בהכרח הן במשקל, הן במחיר. הראשון עשוי להמעיט בהנאה, השני לכווץ משמעותית את נפח קהל היעד.

אודישן מספר 769: סיאט ליאון קופרה

עם מורכבות כזו ובשוק צפוף להחריד (באירופה), ניגשו בסיאט לתכנן את המכונית הספורטיבית ביותר שלהם מעולם. בכיס כבר היה להם בסיס טוב - פלטפורמה ומנוע של הגולף GTi דור 5, שזכו יחדיו (ולחוד) בשלל שבחים. אלא שזה לא היה מספיק, ובעיקר עשוי היה להתמודד ראש-בראש עם הבייבי של אמא-פולקסווגן. אז הם החליטו ללכת רחוק יותר.

המותג הלטיני קיבל אישור מלמעלה לעשות שינויי מנוע נדרשים (מגדש, חלקים פנימיים וסעפות), ומציע 40 כ"ס יותר מהגולף - 240 כ"ס בסך הכל, ב-5,700 סל"ד. גם נתון המומנט קיבל דחיפה הולמת קדימה, וצמח ביותר מ-2 קג"מ, ל-30.6, כבר ב-2,200 סל"ד. וכל זה בגוף כמעט-קומפקטי מהשורה, כמו ה-GTI למשל?

עיצוב

אז זהו, שכן. הליאון קופרה, במיטב המסורת, עוטה תלבושת ליאון מוכרת, עם העזרים הנדרשים. וזה טוב, כי הליאון, כל ליאון של סיאט, נראית טסה גם כשהיא עומדת. יש פגושים אגרסיביים אמנם, חישוקים קלים ענקיים ("18), קליפרים באדום וצמיגים רחבים ונמוכים (225-40). יש הנמכת מרכב ניכרת, צבע צהוב צעקני מתובל בשחור דרמטי (מראות למשל), מפלט רחב מאחור וסוג של מסיט-אוויר בתחתית הפגוש. אבל אם מתעלמים לרגע מההסוואה הקרבית, מגלים  ליאון די רגילה.

גם תא הנוסעים מבוסס ליאון מהודרת, אלא שהוא נראה קצת יותר ייעודי. החל ממושבים ספורטיביים שמציעים שילוב מוצלח של נוחות ותמיכה לגב, דרך ידית הילוכים נוחה אך זולה למראה, גלגל הגה סופר-ספורטיבי מצופה עור, לוח מחוונים עם מד סל"ד במרכז ועד דוושות אלומיניום ותפירה אדומה לריפודים.

הקופרה מגיעה לישראל כשהיא מצוידת, כמקובל בקבוצתה, עם מערכת שמע מקורית (כולל חיבור AUX), בקרת אקלים מפוצלת, פנסי קסנון מתכווננים לפי סיבוב ההגה, בקרת יציבות (ESC) ושש כריות אוויר (וזו רק רשימה חלקית). על האבזור הזה, ומה הוא עושה בספורטיבית מודרנית לתג המחיר, עוד נחזור מאוחר יותר. אבל עכשיו אתם בטח כבר מתים לדעת איך היא נוסעת. או יותר, נכון, כמה מהר.

מאוד מהר

6.4 שניות יחלפו מהרגע שהרמזור התחלף לירוק, ועד שתחצו את קו 100 הקמ"ש. ואם תהיו ממש-ממש חסרי אחריות ופורעי חוק, תוכלו לטפס ל-247 קמ"ש. זהו, אמרנו את זה - אתם יודעים כמה היא מהירה. בפשטות, למעט במקרים ממש קיצוניים, נניח אם תהיו עצלים מספיק כדי להאיץ בפחות מ-2,000 סל"ד (שישי, 80 קמ"ש...?), הקופרה תציע לכם כמעט כל כוח שאתם עשויים לרצות בו. בכל רגע נתון, בכל הילוך ובכל זווית שרגל ימין תדחוק את הדוושה שמתחתיה. תאוצות ביניים, עקיפות, סתם האצות - קליל ומהיר ואפילו שקט יחסית. תענוג. מכאן גם שמשמח לגלות כי הבלמים עומדים במשימה, ואם תזדקקו להם יספקו כושר נשיכה מצוין, עם תגובה חדה (בתנועה עירונית נינוחה זה עשוי להציק מעט בתחילה) ויכולת גבוהה. 

ומה עם יכולת הכביש? תודה ששאלתם. בניגוד למנוע, התמונה כאן מעט יותר מורכבת. מחד, לקופרה כמויות מרשימות של אחיזה על גומי סופר-איכותי ובעזרת מתלים נוקשים ומעט מאוד זווית גלגול. מאידך, למרות הזריזות והתחושה הקלילה, יש בפירוש מקום לבקש קצת יותר מעורבות ורגש. ההגה נכשל פה ושם בהעברת מידע חשוב, ולמרות שהוא כמעט ואינו נלחם בנהג (מפתיע למדי בהתחשב בכוח האדיר מלפנים), אנחנו מבקשים קצת יותר ישירות במכונית שכזו.

אלא שכדי להותיר את הדברים בפרופורציה, חובה לציין כי הליאון אינה נופלת כאן מהגולף עליה היא מבוססת, ואף עולה עליה במקרים אחדים. הגוף הרחב והנמוך, יחד עם מערכת מתלים נוקשה יותר, מעניקים בדרך כלל שליטה מצוינת על תנועות המרכב, ומספיק רגש כדי לנוע מהר. ממש מהר.

יחד עם זאת, הקופרה מפתיעה למדי בכל הנוגע לרמת נוחות ועידון. למרות חישוקי הענק והכיול הנוקשה, תודות למושבים נעימים ופלטפורמה מוצלחת, רמת הנוחות טובה למדי על כבישים מהירים, וסבירה בהחלט גם בתנועה עירונית. גם כאשר נתקלת הקופרה בשיבושים ניכרים, היא אינה מתרסקת לתוכם אלא פשוט סופגת. מעולה. וזה בפירוש לא משהו שניתן לומר על מתחרותיה הישירות.

המבזק הכלכלי

נשמע מבטיח למדי, נכון? בפירוש כך, עד שמגיעים לנושא המחיר. אז נכון, 240 אלף שקל (1,000 שקל לכ"ס) הופכים את הליאון ליקרה רק בקצת מגולף GTi חלשה משמעותית. מצד שני, היא מציעה חבילה עדיפה כמעט בכל מצב. אבל באותה עת, היא אינה מציעה (עדיין) את השם המחייב והמוכר של הפולקסווגן הספורטיבית, וכמובן אינה מאפשרת (עדיין) רכישה עם תיבת DSG רובוטית מצוינת. כך שלמרות הכל, היא תהיה עוד יותר נדירה מזו האחרונה.

המשמעות היא כי הליאון כנראה תישאר רחוקה מהישג ידם של מרבית חובביה, הצעירים יותר בנפשם, שמוכנים להיראות בחברת מכונית שנראית כאילו ברחה זה הרגע מרחבת הטיפולים של מסלול מירוץ אירופי. וזה כבר ממש חבל, כי מדובר בפירוש באחת המכוניות הספורטיביות היותר-טובות שיש לשוק הישראלי להציע - בכל רמת מחיר.