למה כביש הערבה אינו בטוח?

כביש הערבה, הנמתח בין צומת הערבה לאילת, הוא מהארוכים והקטלניים שבכבישי ישראל, למרות נפח תנועה דליל יחסית. אחוז התאונות החמורות והקטלניות בו הוא מהגבוהים בארץ, אם לא הגבוה ביותר. מדוע לא שופרה בטיחות הכביש הזה במהלך עשרות השנים האחרונות?

מע"צ טוענת שכדי להביא אותו לרמת בטיחות גבוהה, יידרשו שבעה מיליארד שקל. סכום שהגוף האחראי על הכבישים בישראל אינו יכול להוציא, מבלי לפגוע אנושות במערך הכבישים בכלל. טיעון הגיוני, למעט עניין קטן אחד: מומחים טוענים כי הוא מנופח ומופרך בעליל.

תאונה בכביש שאינו סולח (צילום: חיים הורנשטיין)

הכביש הקטלני

למרות שינויים קלים במהלך השנים, וניסיונות לשפר את רצועת האספלט הארוכה והחד-גונית, לא זכה כביש הערבה להתייחסות מערכתית כוללת. הוא אינו שונה מהותית היום, מכפי שהיה לפני עשרות שנים. לא מפתיע לכן כי בתקופה של מעט למעלה מחודש, נרשמו בכביש הערבה מספר תאונות קטלניות, ומשפחות שלמות שנהרסו.

לפני כחודשיים נהרגו שני ילדים בתאונה קטלנית על הכביש הזה. כשבועיים מאוחר יותר נהרגו ארבעה בני אדם, מהם שלושה בני משפחה אחת, בתאונה שגבתה גם מספר פצועים קשה. יומיים מאוחר יותר אירעה תאונה קטלנית נוספת בכביש הבקעה, שבדומה לערבה, אף הוא מציב כלי רכב זה מול זה ללא הפרדה. בסוף השבוע האחרון - עוד תאונה שהסתיימה באופן קטלני בכביש הערבה.

למה כביש הערבה קטלני כל-כך? פשוט לגמרי. כביש מהיר יחסית, עם מסלול אחד לכל כיוון, ללא הפרדה. עם תאורה פחות או יותר לא קיימת בלילה, ותנאי תאורה בעייתיים לעיתים קרובות גם ביום. זהו כביש ארוך ומעייף בפני עצמו, אליו מגיעים הנוסעים מצפון-דרומה אחרי נהיגה ארוכה של לפחות 100 ק"מ נוספים. במילים אחרות - עייפות.

אותם דברים אמורים גם לגבי החוזרים צפונה מאילת. לעיתים קרובות אחרי יום שלם של שהייה בשמש, אחרי ניצול החופשה עד הרגע האחרון. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המכוניות המלאות בנופשים והסחת הדעת לנהג שמגיעה בעקבות זאת, או את העובדה שבימי החג מדובר בעומס תנועה והבדלי מהירויות גדולים בין המכוניות, המובילים לחוסר סבלנות ועקיפות פזיזות.

מה אפשר לעשות?

אפשר לסלול כביש בטוח. כביש מודרני, סלול היטב, המגן על הנוסעים בעזרת גדרות בטיחות, ואפילו גדרות הפרדה. כביש מואר בחלקו הגדול (ובעיקר בקטעים בעייתיים), עם שני מסלולים רחבים, שוליים נקיים, סימון בולט וברור, מפרצי עצירה ורענון, וצמתים ברורים עם תמרור הולם.

אולי ניתן היה למנוע, לו הייתה הפרדה? (צילום באדיבות מדור צילום זק"א)

אם ניקח את כביש הערבה כדוגמה, הרי שאין צורך של ממש לייצר בו מחלפים. ואין צורך אמיתי להפוך אותו לכל אורכו לדו מסלולי - אפשר גם להוסיף מסלול אחד ומתחלף לכל כיוון. אחת לכמה קילומטרים יהפוך המסלול הבודד לדו-מסלולי, ואילו הנתיב שממול יהפוך לבודד. שיטה זו עובדת בארצות שונות ברחבי העולם בצורה מצוינת.

ולמה זה לא קורה?

כי במע"צ, הגוף שאחראי על מערך הכבישים הבינעירוניים, אומרים שזה יקר מדי. בתגובה לשאלת ynet, הבהיר דובר החברה כי עלות הפיכתו של כביש הערבה למודרני ובטוח, נאמדת בכחמישה מיליארד שקל. לכך יש להוסיף לדבריו גם עלות הקמת גדר מפרידה בין מסלולי הנסיעה, שני מיליארד שקל נוספים. שבעה מיליארד שקל אמורה לעלות הסבתו של כביש העברה לכביש בטוח. אכן סכום עצום אשר עשוי לפגוע בטיפול בכבישים אחרים, אילו יושקע כולו בכביש הערבה הדרומי.

אלא שלא כולם מסכימים עם טענותיה של מע"צ. קחו למשל את אנשי כביש 6, האחראים לכביש המודרני ביותר שנסלל אי פעם בישראל. כביש עם בעיות בטיחות משלו (שוליים בעייתיים,

תאורה חסרה, מפרצי חניה לא קיימים), אך כזה המציב סטנדרטים חדשים בכל הנוגע לסלילה בישראל. כמה למשל עלה להקים את כביש 6, מהייסוד, כולל מחלפי ענק וארבעה מסלולים לכל אורכו? קצת פחות משבעה מיליון דולר לק"מ, כולל עבודות מיגון בגדרות בטיחות כנדרש. שבעה מיליון דולר, כ-28 מיליון שקל לקילומטר כביש בסטנדרט הגבוה ביותר בישראל. הכפילו זאת בקרוב ל-180 ק"מ כביש, ותקבלו כ-5 מיליארד שקל. הסכום הזה, להזכירכם, עוסק בכביש שנבנה מהיסוד ללא כל בסיס.

מומחים מעריכים כי אילו צריך להשקיע בכביש הערבה, כדי להביא אותו לסטנדרט הגבוה ביותר, יספיק גם חצי מהסכום. גם מכיוון שיש כבר מסלולים סלולים ורחבים, וגם מכיוון שהתוואי פשוט יחסית. ועדיין, מדובר בעלות שתספיק לשדרוג חסר תקדים. כך למשל הכלכלן הבכיר יעקב שיינין, מחבר דוח שיינין המוכר, אמר היום ל-ynet כי להערכתו, סלילת מסלול נוסף לכל כיוון ולכל אורכו של הכביש, תעלה סכום של עד מיליארד וחצי שקלים. לדבריו, גם מבחינה כלכלית גרידא, ללא קשר לעלות נוספת כלשהי, מדובר בסכום אותו חייבת המדינה הייתה להוציא על שדרוג הכביש

ועוד עניין אחד חשוב

עכשיו, קחו בחשבון כי הערכת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לפיה יש "תג-מחיר" של כחמישה מיליון שקל לכל הרוג בתאונת דרכים למדינה, ומעריכה כל פצוע קשה בכמעט מיליון שקל. בשנה, עולות תאונות הדרכים למדינה סכום שעובר בקלות את החמישה מיליארד שקל. למעשה, לפי הערכת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הייתה עלות התאונות בשנת 2006 כמעט 12 מיליארד שקל.

כביש הערבה אמנם אינו יחיד, ואינו אחראי לכל התאונות, ההרוגים והפצועים על כבישי ישראל, אך הוא בהחלט מייצג. מייצג גישה שאינה מטפלת בדרוש טיפול. מייצגת כשלון חמור בקביעת יעדים, והתייחסות חובבנית שמכה בנו פעם אחר פעם.