מבחן התוצאה

הפתגם אומר כי ההבדל בין העזה לקלות דעת הוא ההבדל בין הצלחה לכישלון. הצלחת - אתה נועז, נכשלת - אתה קל דעת. לכאורה, זו תמצית תפיסתו של ראש הממשלה כאשר הוא מדבר על “מבחן התוצאה". מאתנו, בוחריו, הוא מצפה שנמתין בסבלנות לתוצאות “המבחן”. יביא הסכם שלום - הוא בטוח שנריע לו; לא יביא - נריע על שניסה.
זה שהצד הפלסטיני לא קיבל את המתכונת של ברק ושהוא אינו בשל עדיין לשלום של אמת, זה מבחינתו אינו כישלון של מדיניותו. האחריות תיפול כמובן על הצד השני. מי זוכר כיום את אוסף המחמאות שהעתיר ברק על ראשו של אסד, ומי זוכר שהיציאה מלבנון התעכבה כדי לרצותו? מי זוכר שהטיפול בבעיות החברתיות נדחה עד… שיבוא “השלום” עם סוריה?
אנחנו, בוחריו, זוכרים עדיין, וזוכרים גם את האופן שבו בוצעה הנסיגה מלבנון: את העדר ההכנה בשטח, את האופן הלא-ראוי שבו טופלו יישובי הצפון ואנשי צד"ל. אנחנו גם זוכרים שבדרך “לשלום המיוחל” נרמסו עקרונות יסוד אזרחיים כמו השוויון (ראו "חוק טל"), ואיך נרמס כבודם של תומכיו ממרצ, שהתנדבו לשמש אסקופה נדרסת למען השלום. וכל זאת עבור איש שרבים הצביעו עבורו רק כי הוא היה אלטרנטיבה לביבי.
מדוע אני טורח להזכיר את כל הפגמים הללו? כי מבחן התוצאה איננו המבחן היחיד. כי ”איך עושים מה” חשוב פעמים רבות לא פחות מ“מה עושים”. כי כאשר עוסקים באסטרטגיה מדינית, ברבות הימים התוצאה עשויה להיות שונה בתכלית מזו שהתכוונו לה. ראו למשל את הנזקים הנוראים שחוללה מלחמת לבנון של בגין ושרון, למרות שהתוצאה המיידית הייתה זו שהתכוונו לה - גירוש אש"ף מלבנון.
רבים מבוחריו של ברק מאמינים עדיין, כי ערכים אינם סחורה עוברת לסוחר.
אדוני ראש הממשלה, גם אם תביא הסכם חתום, החזית העיקרית היא החברה הישראלית. חברה דלת ערכים, שסועה, חסרת לכידות ומוטיבציה, שלא תחזיק מעמד במרחב הערבי (העוין עדיין, גם אם תחתום הסכמי שלום עם כל מדינות המרחב). חברה כזו תקרוס חרף הצלחותיה הכלכליות. איכות חברתית ירודה תבריח מפה דווקא את מי שהיו והנם השלד הנושא בעול המפעל הציוני. אין אויב חיצוני שמסוכן למדינת היהודים כמו קריסת הציונות והשתלטות התנועות האנטי-ציוניות מימין ומשמאל.
העתיד התחיל כבר אתמול והוא אינו מבשר טובות. הדרך אל שלום אמת, אל פיוס והשתלבות במרחב, ארוכה ומסוכנת. כל צעד שמגדיל את הסיכון מחייב הסכמה רחבה, וברק לא יוכל להמשיך ולהישען עלינו אם ימשיך להזניח את הטיפול בעיקר החברתי והלאומי.

מוטי אשכנזי הוא איש עסקים בהווה וממנהיגי תנועות המחאה שלאחר מלחמת יום הכיפורים