מי קבור בקבר דן?
שאלה:
מי קבור בקבר דן? (משה, ירושלים)
תשובה:
ציון קברו של דן בן יעקב אבינו מצוי במספר מקומות ברחבי הארץ, בדומה לציוני קברות יתר השבטים. העובדה שבדורות האחרונים "נולדים" קברים רבים ברחבי הארץ, קשורה לדעתי לחוויית היתמות הלאומית. גלות ארוכה וניתוק מהארץ, פרעות וייסורים ששיאם בשואה הנוראה של יהדות אירופה, הותירו אותנו עם מסורת עשירה של ספרים וידע, מלווה באי רציפות בהיבט הפיזי גיאוגרפי. שבנו לארץ כעם של יתומים, שגלה מארצו ושב אליה לאחר שנים ארוכות בגלות. צורך עז בהשתרשות והתחברות אל ההיסטוריה במובן הפיזי , הביא לזיהויים רבים של מקומות קבורה וציון, המבוססים בעיקרם על דמיון השם. הזיהויים ששמעתי לגבי קבר דן מצויים בבניאס, בדנה שברמות יששכר, בכפר דניאל ובצומת שמשון.
מכל המקומות הנ"ל, רק את סיפורו של קבר דן בן יעקב בין צרעה ואשתאול אני מכיר, וכיוון שלמיטב ידיעתי טרם הועלה על הכתב, אולי זו ההזדמנות לספרו.
בכביש 44 בדרך מצומת נחשון לצומת שמשון, מעט לפני צומת שמשון (בנ.צ. 15005.13240) היה מבנה אבן ישן, המכונה בפי הערבים שייח ע'ריב. הערבים תושבי המקום ייחסו קבר זה לשמשון, בין צרעה ובין אשתאול.
על תולדות המקום אפשר לקרוא במאמרו של א. ששון, " קבר דן בשפלת יהודה" (מחקרי יהודה ושומרון כרך עשירי, עמוד 207 ).
בראשית שנות השמונים, נהג הסיע מבני ברק תלמידי ישיבות. הנהג היה חובב תנ"ך וארץ ישראל, ובעיניו הנהירה לקברי צדיקים הייתה תמוהה ולא מובנת. בעת שעברו במקום, סיפר להם על נחלת דן, על צרעה ואשתאול, וצחק עליהם שהם מרחיקים לנסוע עד הצפון בעוד שדן אבי השבט קבור כה קרוב. כשביקשו לדעת היכן, חמד לצון והראה להם את המבנה של שייח ע'ריב.
השמועה התפשטה במהירות, נוכחות קבר צדיק שאינו מצריך את המאמץ והעלויות של נסיעות ארוכות לצפון סייעו בדבר. מקובלים מישיבת "בית אל" בעיר העתיקה בירושלים גילו את המקום והחלו לערוך שם תיקונים.
לאחר שנים, התפתח המקום לממדים שאיש לא צפה, הוקמו שם מוסדות וכולל ואלפים באים להתפלל ולערוך תיקונים. הנהג המופתע סיפר לי על כך. אמרתי לו, שממילא הבאים לקברי צדיקים אינם פונים אל המתים אלא אל ה', וה' שומע תפילות בכל מקרה, וגם אם דן קבור במקום אחר, ארץ ישראל כולה היא נחלת שכינה, ובמקום שיש קול תורה וקול תפילה בודאי שמעלת תפילות הרבים אינה תלויה בשאלה אם מבחינה היסטורית דן קבור שם או לא.
עם זאת חשוב לציין, ששרידי בית מקדשנו, הר הבית והכותל המערבי, הם המקומות הקדושים ביותר ליהדות והם המקום בו התפילות מקובלות ביותר, כפי שביקש שלמה המלך (מלכים א פרקים ח-ט):
ײכָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם, לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ
וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.
וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ,
וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ,
כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם"
ואכן ה' נענה לתפילתו ומבטיח:
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי,
הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם,
וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים"
ה' מכיר בצורך האנושי לכוון את התפילות אל משהו ממוקד, ומבטיח לנו שבמקום בו אנחנו נמקד את הפניות אליו, הוא ימקד את הקשב אלינו, ועיניו וליבו שם כל הימים. (משיב הרב דרור ברמה)
מומלצים
