חברה חיצונית בודקת טענות יישובי הצפון על שלא פוצו
109 יישובים בצפון היו אמורים לקבל, לפי תוכנית הממשלה לחיזוק הצפון בעקבות המלחמה, סיוע בסך כולל של 2.7 מיליארד שקל. לטענתם התקציבים שקיבלו בפועל היו נמוכים בהרבה לעומת אלה שהובטחו
משרד ראש הממשלה שכר לאחרונה חברת בקרה חיצונית ("אידע") כדי לבדוק אם יישובים בצפון שנפגעו במלחמת לבנון השנייה קיבלו תקציבים נמוכים מאלה שהובטחו להם. החברה אמורה להגיש את ממצאיה למנכ"ל המשרד בעוד 3 שבועות.
על הצעד החריג מסרה היום לוועדת הכספים יעל נחמיאס, ראש אגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה בדיון מיוחד על סוגיה זו שיזמו הח"כים ראובן ריבלין (ליכוד) וזאב אלקין (קדימה).
מדובר ב-109 יישובים שהיו אמורים לקבל, לפי תוכנית הממשלה לחיזוק הצפון, תקציבי סיוע בסך כולל של 2.7 מיליארד שקל. הדיון נערך בעקבות סיור שערכה הוועדה באזור שבמהלכו התלוננו בפניה ראשי רשויות מקומיות כי התקציבים שקיבלו בפועל היו נמוכים עד כדי גיחוך לעומת הסכומים שהובטחו להם.
אלקין הזכיר בדיון את תלונתו של ראש עיריית נהריה לפיה הובטחו לו 33 מיליון שקל, אבל רוב הכספים שהגיעו אליו היו תקציבים שנועדו לו ממשרדי ממשלה אחרים והסכום הנוסף שקיבל היה רק 2 מיליון שקל. טענות דומות נשמעו במקומות אחרים שאפילו לא קיבלו סכום נוסף כלשהו.
בוועדה התקבל הרושם, שהוצג היום בדיון, כי הסכום הבומבסטי שהוגדר כתקציב לחיזוק הצפון היה לכאורה "עבודה בעיניים" והתעורר החשד שרובו מורכב בעצם מסכומים שהיו אמורים להתקבל בלאו הכי, והתוספת התקציבית של התכנית היא בפועל שולית ביותר.
נראה כי הדים אלה הגיעו קודם למשרד ראש הממשלה, ועל כן הוחלט לערוך בדיקה חיצונית של הטענות הכוללת ניתוח פרטני של התקציבים שהגיעו לכל ישוב ממקורות שונים, כדי להיווכח אם אכן נפלו קרבן לתרגיל חשבונאי.
הוועדה החליטה להמתין עד לאחר קבלת ממצאי הבדיקה כדי לסכם את עמדתה בפרשה.
לפנייה לכתב/ת 
בית בנהריה שנפגע במלחמה (ארכיון).
צילום: נוריאל טריגובוף
מומלצים
