דו"ח טאוב: יותר חולים ויותר מתים בפריפריה מבמרכז

הפערים בישראל הולכים וגדלים ובאים לידי ביטוי גם במערכת הבריאות: מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות בישראל מגלה אפליה קשה בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז במדדים רבים ובהם מספר מיטות אישפוז, חדרי ניתוח, רופאים ויחידות דיאליזה, ואולי כפועל יוצא של נתונים אלה גם בשיעור תמותת התינוקות.

במחקר נמצאו פערים גבוהים בין תוחלת החיים בצפון ובדרום הארץ לעומת המרכז. תוחלת החיים הגבוהה ביותר נרשמה במחוז ירושלים (80.1 שנים), אחריה במחוז המרכז (79.7 שנים). תוחלת החיים הנמוכה ביותר היא במחוז הדרום (77.3 שנים) ובמחוז הצפון (77.9 שנים).

יהודים-ערבים: פער גדל בתוחלת החיים

גם בין יהודים וערבים קיים פער גדל והולך בתוחלת החיים. לפני עשור עמד הפער בקרב הגברים על 1.5 שנים לטובת היהודים (76.6  לעומת 75.1). היום גדל הפער לכמעט 4 שנים (78.8 ו-75.0). בתקופה זו גדל גם הפער בין הנשים היהודיות לערביות, מ-3.1 שנים (80.3 לעומת 77.2) ל-4 שנים (82.7 לעומת 78.7). הנתונים ממחישים כי אמנם תוחלת החיים של יהודים וערבים נמצאת במגמת עלייה, אולם קצב ההתקדמות אצל שתי הקבוצות שונה והפערים עדיין מתרחבים. כך למשל בתמותה הנמדדת ממחלות לב: אצל יהודים 246.8 פטירות למאה אלף נפש, במגמת ירידה, לעומת 208 פטירות למאה אלף נפש אצל גברים ערבים – במגמת עלייה.

פערים גבוהים נמצאו גם בשיעור תמותת התינוקות: בדרום הארץ עומד ממוצע תמותת התינוקות על 7.6 פטירות לאלף לידות חיות ובצפון - 6.3. זאת לעומת

 שיעור נמוך בהרבה באזור המרכז (3.3) ובאזור תל אביב (3.1). ערים כמו באר שבע, חדרה, עכו וצפת בולטות לרעה מעל הממוצע הארצי (כ-5 פטירות לאלף לידות חי), בעוד שלעומתן שיעור תמותת התינוקות בירושלים ובתל אביב נמוך מהממוצע הארצי.

בעקבות הממצאים העגומים הציעו עורכי המחקר, פרופ' ליאון אפשטיין וד"ר טוביה חורב, תוכנית לאומית הכוללת הקצאה שנתית של אחוז מסויים מתקציב קופות החולים, וחלוקתו מחדש בין הקופות על פי הישגיהן בצמצום הפערים מול יעדים שנקבעו מראש. השניים קראו למעורבות גבוהה יותר של המדינה בתחום הבריאות, לשם הקטנת אי השיוויון החמור העולה מהדו"ח. 

במרכז יותר מיטות אשפוז ועמדות ניתוח

אי-השוויון הגיאוגרפי ניכר גם בשירותי הרפואה והבריאות. בדרום הארץ נמצאו 1.5 מיטות לכל אלף איש, בצפון הארץ 1.58 לאלף ואילו בתל אביב ובחיפה כ-2.7 מיטות לאלף נפש. גם בשיעור מיטות האישפוז לחולים סיעודיים הזקוקים לאישפוז מורכב ניכרו פערים משמעותיים: בדרום הארץ נמצאו 33.3 מיטות לכל אלף בני 75 ומעלה, לעומת כמות כמעט כפולה במרכז -  65.7 מיטות לאלף.

כמות המיטות בת"א כמעט כפולה מזו שבדרום (צילום: סי די בנק) 

פערים גבוהים נמצאו גם במספר המיטות לתשושי נפש. בדרום הארץ נמצאו 7 מיטות אישפוז לכל אלף תושבים, בעוד שבמרכז הארץ נמצאו 16.7 מיטות לאלף. פערים קיימים גם במיטות אשפוז חיוניות לאוכלוסייה צעירה יותר. כך למשל ביחידות לטיפול נמרץ ילדים במרכז הארץ נמצאו 2.3 מיטות למאה אלף נפש, בירושלים 2 מיטות לכל אלף נפש בעוד שבדרום 0.9 ובצפון 0.7 מיטות לאלף נפש בלבד.

גם בתשתיות בסיסיות אחרות של בתי-חולים קיימים פערים לרעת תושבי הפריפריה. שיעור עמדות הניתוח בדרום עומד על 3.2 עמדות לאלף נפש ובצפון על 3.5. זאת לעומת 7.0 עמדות לאלף נפש בחיפה, 7.8 בתל-אביב ו-8.9 בירושלים. הפער בשיעור עמדות דיאליזה דומה: בדרום 3.2 עמדות למאה אלף נפש לעומת 8.0 במרכז ו-12.3 בחיפה.

הרופאים נשארים במרכז

כמות הרופאים בישראל גבוהה ברמתה ביחס למדינות מערביות. ב-2004 עמד שיעור הרופאים באוכלוסיה על 3.4 רופאים לאלף נפש לעומת 2.1 בקנדה, 2.2 בבריטניה ו-3.1 בהולנד. עם זאת פיזור הרופאים מלמד על הבדלים בין

 האזורים בארץ: השיעור הנמוך ביותר נמצא בצפון – 2.2 רופאים העומדים לרשות כל אלף נפש לעומת השיעור הגבוה ביותר שנמצא בתל אביב: 4.7 רופאים לכל אלף נפש.

"אי-השוויון בבריאות מדאיג ומסוכן", אמרו החוקרים. "לא רק בשל החומרה של פערים קיימים אלא גם בשל המגמה הנמשכת של התרחבותם. נדרש שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה לפתרון בעיית אי השוויון בבריאות. על הממשלה לאמץ תכנית לאומית שתצמצם את אי השוויון, בעיקר באמצעות שיפור הנגישות לשירותי בריאות של אוכלוסיות חלשות".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד פרטי בלתי תלוי וללא כוונת רווח, הממומן על-ידי הג'וינט העולמי.