דואט: אהוד בנאי והרב פרומן על במה אחת

ככה זה כשיש שניים: את ההצגה בפסטיבל "עד עלות השחר" שנערך בתקוע גנבו הרב מנחם פרומן ואהוד בנאי. בשילוב נדיר (ובתקווה שגם לא חד פעמי) ישבו השניים על במה אחת, מול קהל אוהב וחם של אלפי דתיים וחילוניים ששתו בצמא כל תזוזה, דיבור או תו.

הפסטיבל נערך לפני כמה שבועות בהושענא רבה, לציון 40 שנות התיישבות בגוש עציון. פרט לבנאי ופרומן, עלו והופיעו גם סיני תור, גבי ברלין, יוצאי כוכב נולד - דוד סאלם ואמיר חדד, ואלי מגן (לשעבר "הצ'ר'צילים"). 

על הבמה. אחרי שבנאי מזמר "השיר הזה מתחיל כאן" ("יוצא לאור"), הרב פרומן מקשר: "בגיל 70 לדוד המלך היה קר. למה? אולי בגלל שהוא לא רצה להיות מלך, אלא אהוד בנאי. אצבעותיו כבר היו קשות ולא יכלו לנגן בגלל המלחמות. אך לבסוף תבוא רוח ותחזיר אותנו לנקודת ההתחלה, ויהיה אפשר להתחיל הכל מחדש".

"עשר אצבעות לדוד, קצה כל אצבע קרן אור", עונה לו בנאי וסוחף את כל הקהל. "התזמורת" של בנאי כוללת גיטרה ומפוחית, והוא מעניק לקהל גם את "טיפ טיפה" ואת "ענה לי". הרב פרומן מיד שולף קישור להושענא רבה: "אנחנו מבקשים מהקב"ה שיושיע אותנו 'הושע נא' - ענה לי".

במשך כשעתיים הצמד בנאי והרב פרומן הצליחו להוכיח לקהל המגוון שאין הבדל בין דתיים לבין כאלה שאינם דתיים ושאין משמעות לשמאל ולימין. הרב פרומן: "בואו נמחא כפיים, שיד שמאל תתחבר ליד ימין". ובנאי המשיך עם "הלב של העולם נפתח".

פרומן ובנאי. שילוב נדיר, בתקווה שלא חד-פעמי (צילום: אודי גפן)

אחרי ההופעה, בסוכה של הרב פרומן ותוך כדי לימוד הזוהר, בנאי התפנה לענות ל-ynet יהדות על כמה שאלות קטנות. בין השאר הוא התייחס לקריאה של "גוש שלום" להחרים את ההופעות בגוש עציון, כולל זו שלו. "זה לא מעניין אותי", הוא אומר, "אני לא עושה חשבון לאף אחד - לא לימין ולא לשמאל, אני הולך אחרי הלב שלי. מבחינתי, אין שום הצהרה פוליטית בזה שאני פה". 

על ההופעה המשותפת עם הרב פרומן, הוא אומר: "להיות איתו על במה אחת הייתה הרגשה נפלאה. אני מאוד אוהב את הרב פרומן. הכרתי אותו לפני שבע שנים, באנגליה דווקא, וכשהוא התקשר אליי והציע לי להעביר איתו ערב אז הרגשתי שזאת הזדמנות מיוחדת. לא תכננו בדיוק מה נעשה, אבל זה זרם. היה מרגש מאוד".

כשכולם עסקו בלימוד בסוכה, התבוננתי שנית בצמד המופלא וחשתי באותו הרגע, ולמשך כל אותו הערב, שאם רבים וטובים - כמו בנאי והרב פרומן - יחברו יחדיו (זו אמנם קלישאה, אבל הרגשתי את זה) עדיין יש סיכוי שהלב של העולם (דתיים-חילוניים, שמאל-ימין) ייפתח.

יפים או צבועים?

מרגש, מרגש, אך השעה 0:00 וצריך להמשיך ולקפץ בין דוכני האוכל (פטריות טריות על האש בפיתה) לבין סדנאות על זוגיות, ולהספיק לחזור למופע של סיני תור. אחרי כמה לגימות "לחיים" יזעק תור כלפי מעלה ויגיד "ריבונו של עולם, איך יצאנו לך יפים על הבוקר".

אז אמנם הכתבה מתגלגלת למקומות חיוביים ומאחדים, סרטי שחור ולבן אוחזים קצוות ונערי גבעות עטורי כיפות לבנות ענק מחבקים וחוברים לשירת "יחד יחד" עם הקרחות והמשקפיים העגולים שקוראים יאיר לפיד, אך משה - בן 23 מאזור המרכז - משבית את השמחה. הוא יורה לעברי: "אתה יודע, כולם פה צבועים. הכל אפור. תראה, כולם לובשים מה שבא להם וזה בסדר, שותים מה שבא ליד ומרגישים עם זה מצוין, מתנהגים איך שהם רוצים, והכל מותר!

"הכל פה ליד. אני סיימתי כרגע את הצבא וזה או שאני הולך לקרוע את העולם ולהתנתק מהדת, או לישיבה להתחזק וללמוד תורה כל היום. אצלי זה או הכל או כלום. אין אמצע".

בנאי שהוא מלך

השעה 2:00, וגבי ברלין מספר לי: "אני מגיע כרגע מפסטיבל ראשון לציון והמקום המדברי הזה נראה לי כאילו נפלנו לעולם אחר... אבל פתאום יש פה חיים. האופי של הפסטיבל מזכיר לי את פסטיבל ערד בימים הטובים. דחו לי את ההופעה לשלוש, אני מקווה שיהיה לאנשים עוד סבלנות להופעה שלי". השעה 3.00, לאנשים היה סבלנות וגבי ברלין כמעט מילא אולם.

3:05. גבריאל חסון מנגן לי ברקע את "צו השעה" ויש כמה דקות לכתוב על הסיבה למסיבה. אז ככה, גוש עציון חגגה בחול

המועד סוכות 40 שנה ואחרי שעידן רייכל, אתי אנקרי ו"המדרגות" הופיעו באזור, הגיע תורו של תקוע - יישוב מעורב של דתיים ושאינם דתיים - לקנח בערב של אחדות.

ראש מועצת גוש עציון, שאול גולדשטיין: "הושענה רבה מתאים לדתיים וחילוניים, אפשר לשלב ידיים. ככל שנוריד את הפוליטיקה והיח"צנות, ניכנס לפנימיות ונפש תיגע בנפש, נשאר לעד אחים". לאריאלה צים, מורה מתקוע ומפיקת האירוע, מגיע שאפו.

האירוע נחתם עם זריחה קסומה בהרודיון, וגילוי קברו של הורדוס. הנעתי את הרכב לכיוון ביתי והרהרתי לעצמי כשההרודיון למרגלותיי: "יש מלך שהוא בנאי ויש בנאי שהוא מלך".