זאגרב: הרבה יותר מכדורגל
זאגרב עיר מוזרה: הבתים, העצים, השפה, האנשים; סגנונות רומנסקיים וגותיים, השפעות אוסטריות וונציאניות - הכל מתערבב. לקראת משחק הכדורגל שייערך בשבת בין נבחרת ישראל לבין הנבחרת המקומית, לוקח אתכם גילי חסקין לסיור בבירה הקרואטית
נראה לכם מוזר?
כפי שוודאי תיווכחו, זאגרב היא קודם כל עיר נעימה. אמנם אין לה את ההדר של וינה ולא את הפאר של פראג. וגם לא את הזוהר של בודפשט, אבל יש בה מעט מניחוחה של אירופה הישנה והטובה: ככרות רחבות-ידיים, שדרות יפות, גברים מעונבים ונשים לבושות הדר.עם זאת, מדובר בעיר מוזרה: הבתים, העצים, השפה, האנשים. הכל מתערבב: רומנסקי וגותי, השפעות אוסטריות וונציאניות, דולב וערמונית, שדר ואלון. באביב יפה לראות פריחה משגעת של ורדניים בלבן ובורוד, של מגנוליות באדום ובלבן, ושל ויסטֶריה בסגול.
Bana Jelacic - הכיכר הראשי בזאגרב (צילומים: רון גפר ורונן רומנו)
אך גם בסתיו יפה כאן. בחודש אוקטובר אפשר לפסוע על מדרכותיה של זאגרב, לדרוך על מצעם הרך של העלים, להתבונן במגוון הצבעים החמים הנוכחים בכל מקום. תחושה של מלנכוליה נעימה.
ההיסטוריה של העיר, שהתפתחה משתי הערים קפטול וגרדץ, מתחילה במאה ה-11 ובמשך מאות השנים ידעה כיבושים, קרבות ודם רב. בעשור האחרון, אחרי שהמלחמה האחרונה הסתיימה, מקווים במדינה הפצועה להתחדשות ושלום.
ואכן, סמלה של זאגרב הוא טירה בעלת שלושה צריחים, על אחד מהם ירח ועל השני כוכב. השער פתוח ומזמין את כולם להיכנס לעיר. הסמל השני הוא מגן העיר, ובו שלושה ראשי דובים ומין של שועל. המגינים שעל גג הכנסייה מייצגים את חמשת המחוזות של קרואטיה, כשלכל מחוז הסמל שלו, המאפיין את האזור.
זאגרב מורכבת משלושה חלקים: העיר העליונה Kaptol + Gravec; העיר התחתונה והעיר החדשה ביותר, הפרושה סביב המרכז.
העיר העילית Gornji Grad
החלק המעניין ביותר בעיר. עולים אליה בפוניקולאר, קצת מערבה מכיכר הרפובליקה. בעבר היתה מוקפת חומות, בהם נקרעו ארבעה שערים, אך במאה ה-18 החומות נהרסו ונבנו ארמונות תחתם.
בכניסה לעיר העלית ניצב Habernik, מגדל פעמונים, בסמוך לשער. בעבר היה מצלצל בכל ערב ומכריז על תחילת העוצר, כיום הוא מצלצל בצהרים. סמוך לשם נמצאת כיכר Katarinski ובה כנסיית הישועים Sv. Kterine. יסודותיה הונחו במאה ה-17 וסגנונה בארוק.
בהמשך מגיעים לJezuitski Trg-, בה מזרקה וגלריה לאומנות מודרנית. במקום היה בעבר סמינר ישועי. ממשיכים הלאה ומגיעים לשער האבן, מהעתיקים בחלקי הביצור המקורי. בהמשך מגיעים לכיכר Radičev ובו כנסיית Sv. Marka, בה הגג המצולם ביותר בעיר, עשויי אריחים צבעוניים המייצגים את קרואטיה סלובניה, דלמטיה וזאגרב.
כיכר הקתדרלה
ככר סנט מרק קשורה באחד המאורעות החשובים של קרואטיה: ב-1573 מרדו הקרואטים בראשו של Matija Gubec, נגד דוכס אכזר בשם Franjo Tahi. גובק רצה ליצור דמוקרטיה של איכרים תחת שלטונו של מאקסימיליאן ה-2, ומרד זה התפשט במהירות. סימן הזיהוי של המורדים היה ענף של עץ. המנהיגים היו מציירים עיגול גדול בתוך הכיכר וכל מי שרצה להצטרף למרד היה נכנס לעיגול מרים את ידו ונשבע.
הממסד נבהל כל כך מהיקף המורדים ושתל את נציגיו בתוכם. אלו הפיצו שמועה שהטורקים תוקפים את הכפרים של המורדים שנותרו חסרי הגנה. רבים פרשו ומיהרו לכפריהם והנותרים היו מעטים וחסרי נשק ולכן לא יכלו להתמודד עם החיילים המקצועיים. לאחר מכן נערך טבח "באלקני" במורדים.
גובק עצמו הוצא להורג "בטקס חגיגי" בזמן הקרנבל בזגרב. שמו לו כתר ברזל על הראש הביאו אותו לכיכר סט' מארק, והמליכו אותו לפי כל הכללים, לאחר מכן חיממו את הכתר עד שלהט והניחו חזרה על ראשו, וקטעו את ראשו. לגובק אין קבר, אך הוא אחד מגיבורי העם הסלאבים.
זוהי רק תחילתו של הסיור. אפשר להמשיך מכיכר רדיצ'ב צפונה, דרך רחוב Demetrova Ulica, למוזיאון הטבע ובו תצוגה זואולוגית יפה. משם ממשיכים עד ה-Popov Toranj, מגדל הכומר. בעבר היה חלק מהביצורים הישנים ובהמשך הפך למגדל תצפית.
משם ניתן לחזור לכיכר הרפובליקה. מומלץ לעבור דרך השוק המקומי ומשם ל-Kaptol, רובע של רחובות צרים עם קתדרלה, ארמון בישוף מבוצר ושרידים מימי הביניים. כיכר שבמרכזה מזרקה מרשימה, העשויה משיש לבן. בראשה פסל מוזהב של מריה הקדושה, ומסביבה ארבעה פסלי מלאכים מוזהבים. את המזרקה בנה אנטו פרנקורן ב-1873, ולאחרונה עבר המקום שיפוץ.
בלב העיר נמצאת כיכר ילצ'יק, מי שדיכא בשירות ההבסבורגים את אביב העמים ההונגריים ב-1848. מיד לאחר מותו ב-1859 תכננו להקים מונומנט לזכרו. לאחר שנאסף הכסף, הקימו ב-1866 פסל לזכרו. כאשר רעם התותח התאספו אלפי אנשים. עם עליית הקומוניזם הסיר טיטו את הפסל וזה הוקם מחדש לאחר העצמאות, אך בהבדל קטן, ידו איננה מכוונת עוד לכיוון הונגריה אלא לסרביה.
העיר התחתית
לאחר רעידת האדמה של 1880, נבנתה העיר התחתית בצורת "פרסת סוס" של גנים ומבני ציבור. בלבה של העיר נמצאת ככר סטרומאייר(Strossmayer) , גיבור לאומי, בן המאה ה-19, שתמך בשחרור הקרואטים מהאוסטרו-הונגרים ושאף לאחוד דתי בין הקרואטים והסרבים (קתולים ואורתודוכסים).
פסל Jesuit בזאגרב
קצת צפונה לכיכר נמצאת הגלריה לאומנות מודרנית. ממול נמצאת האקדמיה היוגוסלבית למדע ואומנות. מוסד שהוקם על ידי סטרוסמאייר ונראה כארמון רנסנס. משם ממשיכים לTrg Zrinskog-, כיכר יפיפייה על שמו של המצביא ניקולה זרינסקי, עם פסלים, מזרקות, מרחבי דשא גדולים, פרחים צבעוניים ושדרת עצים ובהם מסלולי הליכה. זהו מקום מצויין לשיטוט רגוע ולמנוחה.
מעניין מכול המוזיאונים הוא המוזיאון האתנוגרפי ובחזיתו פסל של מסטרוביץ', "מקור החיים". בתוכו לבוש מסורתי של כל חבלי המדינה, כלי נגינה ושחזור של בתי איכרים מאזורים שונים.
בית הקברות
בית הקברות מירוגז' מוקף בחומה ומשמש כמוזוליאום לעשירים. זהו בית קברות
ייחודי ויפהפה, בסגנון אנגלי, המוקף מגדלי עמודים וקשתות. יחודו העיקרי של בית הקברות הוא ששוכנים כאן זה לצד זה מוסלמים, נוצרים ויהודים.
הרעיון הכללי אומר, שכולם שווים במותם ולכולם אלוהים אחד. באגף היהודי מוצאים כתובות עבריות, מגיני דוד ועוד. היות ובית הקברות מלא, מת שלא שולמה עבור אחזקת אחוזת קברו במשך עשר שנים, מוצאת גופתו לשריפה והחלקה נמכרת לאנשים אחרים. כך שכיום, בית הקברות מעורב. הקבורה היא בארונות והחלקה - משפחתית.
בפינת החלק היהודי ניצב פסל שנתרם על ידי אחת המשפחות, לזכר יהודי קרואטיה שנספו בשואה. במצבות רבות, בחלק הקתולי של בית הקברות, חרות מגן דוד ליד תאריך הלידה וצלב ליד תאריך המוות. ישראלים רבים טועים לראות בכך עדות לאדם שנולד כיהודי, אך מת כנוצרי. לא מדובר כאן על המרת דת, אלא על קברו של נוצרי, שמדמה את עצמו לישו, שגם הוא נולד כיהודי, אך מת כנוצרי.
באר החיים, מחוץ לתיאטרון הלאומי הקרואטי (HNK)
עוד אתרים
בנוסף לכל אלו, כדאי לבקר גם בגנים הבוטניים, בסטודיו של איוון מסטרוביץ', הפסל הלאומי, שעד היום רוחשים לו כבוד רב. במוזיאון מאות פסלים. בסטודיו, בו עבד וגר האמן במשך כ-20 שנה, אפשר למצוא גם ציורים וליטוגרפיות פרי מכחולו.
סמוך לכיכר זרינסקי נמצא המוזיאון הארכיאולוגי, הכולל אוסף של 400,000 ממצאים ארכיאולוגיים בני תקופות רבות, בעיקר מקרואטיה, וקצת מחוצה לה. האוצר העיקרי של המוזיאון הוא אוסף המטבעות והאוסף המצרי.
ובלי יידישקייט אי אפשר: על קיר הבית ברחוב פראשקה 6, לכוון מגרש החנייה יש לוח זיכרון לזכר בית כנסת שהוקם בשנת 1867, אך במלחמת העולם השנייה נחרב עד היסוד.
לפנייה לכתב/ת 
