הסופרת דוריס לסינג זכתה בפרס נובל
הסופרת הבריטית בת ה-87, מחברת "מחברת הזהב", זכתה בפרס החשוב ביותר בעולם לספרות בסך כמיליון וחצי דולר
הסופרת הבריטית דוריס לסינג זכתה בפרס נובל לספרות. הפרס בסך 1.54 מליון דולר יוענק לה בטקס שייערך בשוודיה בעוד כחודשיים. הפרס הוענק ללסינג על מכלול יצירתה העוסקת באופן מעמיק ביחסי אנוש והעניק השראה לדורות של כותבות פמיניסטיות. מנימוקי השופטים: "לסינג היא מתארת של החוויה הנשית, אשר בעזרת הטלת ספק, להט וחזון רב עוצמה הציבה תחת עין בוחנת ציווליזציה מפולגת".
לסינג, בת ה-87, היא הזוכה המבוגרת ביותר בפרס נובל, מאז הוענק הפרס לראשונה ב-1901. עד כה זכו בפרס 34 נשים, מתוכן 11 בקטגוריית הספרות.
"דוריס עדיין לא יודעת על הזכייה, מפני שהיא קפצה לקניות", אמר הסוכן של הסופרת והוסיף, "אנחנו פשוט מאושרים וזה בהחלט מגיע לה".
העורכת הראשית של הוצאת הרפר קולינס, המוציאה לאור את ספריה של לסינג, ג'יין פרידמן, אמרה כי הפרס הוא הפתעה גמורה. "אלה חדשות כל כך נפלאות. זה פשוט יוצא מן הכלל. היא היתה מודל וסמל לנשים במשך שנים רבות".
עורך ספריה של לסינג בהרפר קולינס, ניקולס פירסון, אמר כי החדשות האלה מרגשות ממש. "ספריה המוקדמים של לסינג שתיארו את חיי הנפש של נשים שינו את פני הספרות", אמר פירסון.
ספרה של לסינג "מחברת הזהב", שראה אור ב-1962, נחשב בעיני רבים לפריצת הדרך שלה. "התנועה הפמיניסטית שהחלה לפרוח אז ראתה בספר יצירה חלוצית והוא משתייך לקומץ הספרים שעיצבו את ההשקפה על יחסי גברים-נשים במאה ה-20", אמרו חברי האקדמיה.
הסופרת הבריטית דוריס מאי לסינג נולדה באירן ב-1919, שם שירת אביה בצבא הבריטי, וכשהיתה בת חמש, נדדה משפחתה לזימבבווה. רק בשנת 1949 נסעה בפעם הראשונה לאנגליה.
בשנות ה-50 היתה מתנגדת חריפה לקולוניאליזם ולאימפריאליזם הבריטי ואף הצטרפה למפלגה הקומוניסטית. משטרו של איאן סמית' אסר עליה לשוב לאפריקה והיא הפכה לאחד מהקולות החזקים שתמכו הבעמים האפריקנים השחורים והזדהו עמם.
לסינג חיברה רומנים, סיפורים, מחזות ושירה. היא בלטה במיוחד בעיסוקה בנושאים שנחשבו לטאבו כמו אהבה ומיניות בגיל העמידה והזיקנה. עיקר פרסומה בסדרת הרומנים "ילדי האלימות" (1969-1952), "מחברות הזהב" (1962), ו"שוב, אהבה" (1996). היא כתבה גם ספרי מדע בדיוני.
ספרים נוספים של לסינג שתורגמו לעברית בשנים האחרונות: "הטרוריסטית הטובה" (1985) "הילד החמישי" (1988), "בן, בעולם" (2000).