פרשנות - זליכה באמת עלה להם על העצבים
מסיבת העיתונאים שקיימו אמש בכירי האוצר נגד עמיתם החשב הכללי מלמדת כנראה על מצוקה באוצר, אבל בהופעתם הם מכניסים את המשרד לסחרור וחובתם לשכנע שהתנהלותו הסדירה נמצאת תחת שליטה למרות הקוץ שננעץ בבשרם
מסיבת העיתונאים של ראשי האוצר נגד החשב הכללי אכן היתה אירוע דרמטי וחסר תקדים בתולדות המשרד והמדינה, אך לא מפתיע. החזרה הכללית שלהם נערכה בכנסת, ערב פגרת הקיץ, בוועדה לביקורת המדינה שדנה במשבר זליכה. היחידים שדיברו שם היו השר רוני בר-און והמנכ"ל ירום אריאב. לא רבים זיהו אז את סוללת ראשי האגפים באוצר אשר ישבו בין הקהל בחזית אחת שהתייצבה בהפגנה אילמת של סולידריות מאופקת עם הממונים עליהם.
הם לא הוזמנו אלא באו ביוזמתם, עם קצת לחצים חברתיים, אבל לא היתה זו התקרנפות. זליכה באמת עלה להם על העצבים. המנכ"ל שנכנס לתפקידו לפני פחות משנה סיפר איך ניסה לשווא ליישר את ההדורים והיה היחיד שבכלל דיבר עם החשב הכללי עד שגם הרצון הטוב שלו התמוסס. המוטו שלו היה שהתנהלות החשב הכללי מפריעה לתפקוד הסדיר של המשרד. במסיבת העיתונאים אריאב חזר עליו בלשון בוטה שבעתיים וחד-משמעית. הוא אף הרהר בקול רם על הרגע שצמרת המשרד התלבטה בין הרמת ידיים נואשת בתחושה שאין להם מה לחפש באוצר - כלומר להגיש התפטרות קולקטיבית - לבין מאבק גלוי להדחה מיידית של זליכה.
באוזני התקשורת נטען כי השר לא יזם גם את הופעתם השנייה. הוא רק "אישר אותה", כלומר ברך עליה בלבו, וככל הנראה בלית ברירה אחרי שנחפז לכבד את צו החסות של מבקר המדינה לזליכה. השר גם מיהר מדי לבטל את הצגת המועמדות של החשב הכללי הבא, שוקי אורן, אותה קבע לישיבת הממשלה הקרובה. הרי היה יכול לישון לפחות לילה אחד על הבעיה שהטיל המבקר לפתחו, ולבדוק חלופות פחות כנועות אחרי שנדחתה על הסף האפשרות של עתירה נדירה לבג"ץ. המבקר הרי סינדל אותם בכך שהגדיר את הצו כזמני. אבל נראה כי בצמרת האוצר לא חשבו עד הסוף, שהזמניות ממלכדת אותם, ולא לחצו על המבקר לפחות לקצוב אותה בזמן.
בנסיבות אלה מסיבת העיתונאים היתה ברירת מחדל נועזת אך לא טעות, אחרי שזליכה ולינדנשטראוס הכתיבו כללי משחק חסרי תקדים. הרי מעולם לא הכרנו חשב כללי ומבקר מדינה שמנהלים את מלחמותיהם בתקשורת, ובמלחמה כמו במלחמה. לרעש התקשורתי שחוללה מסיבת העיתונאים יכולה להיות יעד כמוס. בכוחו לעורר שרים וחברי כנסת לתת גיבוי לשר האוצר, שמצא את עצמו קצת בודד במערכה. בממשל תקין היו ראש הממשלה ויועצה המשפטי צריכים לחוש ראשונים לעזרתו, אבל לא תחת אולמרט המסובך בחקירת המשטרה שנולדה מתלונת זליכה, ומני מזוז המנוטרל בהיותו קשור בעקיפין לפרשה בגלל אחותו, היועצת המשפטית באוצר, שעמיתיה קמו לגונן עליה אחרי התקפת החשב הכללי.
המסר הבומבסטי שנבחר לכותרת מסיבת העיתונאים, היה שהמשך כהונת זליכה מאיימת על כלכלת ישראל. אבל ירום אריאב ושות' לא חידדו אותו מעבר לצלילו הדמגוגי. אם בכוונתם לגייס דרכו אהדה ציבורית וגיבוי ממערכת הממשל עליהם להרחיב את מסע ההסברה בנימוקים שמעבר לדיסהרמוניה האישית אשר משתקת לדבריהם את צמרת האוצר. בהופעתם הם מכניסים את המשרד לסחרור וחובתם לשכנע שהתנהלותו הסדירה נמצאת תחת שליטה למרות הקוץ שננעץ בבשרם.
היריב שלהם ממולח ומחושב. הוא נלחם עם גבו אל הקיר באומץ לב מדהים שאולי גובל בטיפשות והם צריכים להיות מוכנים לכל הפתעה ובעיקר להבהיר לעצמם ולציבור מה יעשו אם האיש לא ילך ב-19 בחודש? איך ימנעו את שיתוק האוצר שמשתמע מדבריהם? עליהם להחליט על מהלכים חכמים, שיעקפו את הצו האוסר לנתק מגע עם החשב הכללי. אחרת עלולה להתעצם תחושת הכאוס שעולה מהרעש התקשורתי. הרי הפסיכולוגיה היא חלוץ מרכזי בכלכלה, כך שלא זליכה אלא מצב הרוח הרע הזה עלול לחולל את הזעזוע והנזקים למשק.
לפנייה לכתב/ת 
ירון זליכה. יריב ממולח ומחושב
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
