"גם אני קצת משיגנע"
כמו עם סטיבן ווילסון גם הקשר בין אביב גפן לפסנתרן הענק מייק גרסון התחיל דרך הודעה במייספייס. למרות שמעולם לא נפגשו, השבוע יגיע לארץ המוזיקאי שניגן עם דיוויד בואי והספיק לחבר יותר מ-23,000 יצירות קלאסיות, לשתי הופעות משותפות
לפני כמה שבועות גפן שלח הודעה באתר מייספייס לפסנתרן ולמוזיקאי מייק גרסון (63), יהודי עם קרובי משפחה בכפר סבא ומי שעמד לצידו של דיוויד בואי לאורך השנים כפסנתרן ומעבד. במהלך השנים הוא גם ניגן בשלל הרכבי ג'אז, עבד עם ניין אינץ' ניילז, הסמשינג פמפקינס ועוד.
גפן כתב לגרסון כי מאחורי ההודעה הזו ניצב אחד האמנים הכי מוכרים בישראל ושהוא היה רוצה מאוד לשתף איתו פעולה. אם במקרה שכחתם, גפן עשה את אותו הדבר גם עם חברו סטיבן ווילסון, סולן להקת "פורקיפיין טרי". מהקשר הזה, כבר כולם יודעים, נוצרה "בלאקפילד" שמאחוריה שני אלבומים.
"זה היה הדבר הכי מטורף", אומר גרסון ל-ynet ונזכר ברגע בו קיבל את ההודעה מגפן, "בהתחלה חשבתי שזו בדיחה, והאינטרנט הוא בדרך כלל מקום שאנשים משוגעים יכולים להגיע אלייך דרכו. אבל חקרתי קצת וגיליתי באמת מי הוא, למדתי עליו קצת והתחלנו להתכתב באי-מיילים".
וכך התגלגל הסיפור, גפן שלח לגרסון חומרים שלו, גרסון שמע וביום שישי הקרוב (19.10), השניים יערכו שני מופעים משותפים במועדון הזאפה בתל-אביב. "לפעמים הדברים האלה יותר גדולים מאיתנו", אומר גרסון על החיבור המפתיע, "אנחנו מדברים רק בטלפון ובמייל, עדיין לא נפגשנו, אנחנו נעשה חזרה כשאהיה בישראל, יום לפני ההופעה. אני יודע שזה קצת סיכון, אבל גם אני קצת משיגנע", הוא אומר ומקפיד לזרוק לשיחה מילים בעברית ואפילו ביידיש.
נקשר לאביב
גרסון עובד ללא הפסקה. אם הוא לא מפיק או מנגן לאמן כזה או אחר, הוא כותב יצירות קלאסיות, עשרות אלפים." ב-12 השנים האחרונות כתבתי יותר מ-23,000 יצירות קלאסיות", הוא מספר. עכשיו, יש לו מוזיקה חדשה לעבוד עליה והיא שייכת לאביב גפן. "המוזיקה באמת ריגשה אותי", הוא אומר, "הרגשתי שאני מקבל ממנה הרבה וזה יכול להיות טריפ לבצע אותה בהופעה קטנה. אני מרגיש שיש בשירים של אביב משהו שאני נקשר אליו. אגב, כבר שמתי כמה ערוצי קלידים על שירים חדשים שלו שהוא שלח לי במייל".
בואי. "הנגינה שלי ישבה טוב על המוזיקה שלו" (צילום: איי פי)
מסתבר שהקשר של גרסון עם גפן הוא לא הקשר המקצועי הראשון שלו עם ישראל. ב-81' הוא הופיע פה יחד עם צ'יק קוריאה, שנה אחר כך עם מופע הסולו שלו ויותר מאוחר גם עם הרכב הטריו ג'אז שלו. ב-98' עמד גרסון על בימת פארק הירקון ביחד עם דיוויד בואי. חוץ מזה, גרסון גם הרצה באוניברסיטת ירושלים.
"יש שלושה דברים שאני רוצה לעשות עכשיו בישראל", הוא אומר, "אני רוצה ללמד מוזיקה באוניברסיטה, לערוך הופעה עם הטריו ג'אז שלי וגם ליצור את המוזיקה הקלאסית שלי עם תזמורת סימפונית. אולי אוכל לעשות הכל ביחד בשנה הבאה".
לנגן במלחמת לבנון
כשנשאל גרסון מה הרגעים הכי משמעותיים בקריירה הארוכה שלו, מסתבר שהאירוע הראשון, גם הוא, התרחש בישראל, בתקופת מלחמת לבנון. "ניגנתי עם צ'יק קוריאה בירושלים, מוזיקה של גרשווין מין 'מחרסוס' שכזו", הוא מתבדח ומתכוון ל"מחרוזת", "מסביב לכל השטח היו חיילים ומרחוק אפשר היה לשמוע יריות. היו שם כעשרת אלפים איש וזה היה כל כך מרגש לעשות את המוזיקה הזו במקום עם כל כך הרבה כאוס. זה היה ממש מרגש".
"הרגע השני היה לנגן עם בואי באלבום 'אלדין סיין'", ממשיך גרסון ומספר על האלבום המופתי, "זה היה מאוד מיוחד. אני לא הייתי מוזיקאי רוק, וכנראה שאני עדיין לא, אבל איכשהו, הנגינה שלי יושבת טוב על המוזיקה של בואי".
ומה הוא הרגע השלישי המשמעותי? "עם הסמשינג פמפקינס במינאפוליס, ארצות הברית", הוא אומר, "הופענו מול 150 אלף איש בשנות התשעים. זה היה פשוט מטורף. הסתכלתי עוד אחורה ועוד אחורה ולא הפסקתי לראות אנשים".
ואיך הנגינה המיוחדת של גרסון עתידה להשתלב עם מוזיקה של גפן? "יכול להיות שאביב ירצה שאני אנגן סולו באמצע. אני אחשוב על משהו. עדיין לא החלטתי בדיוק מה, כי עדיין לא הרכבנו את המופע, אבל יהיה מעניין לראות מה יקרה".
