הסכם היסטורי: המנהיגים החרדים מכשירים תרומת אברים
הצעת החוק של ח"כ עתניאל שנלר מסתמנת כהסכמה הסטורית: הח"כ דיווח אתמול בוועדת הבריאות והרווחה של הכנסת על הבנה ראשונה עם מנהיגי הפלגים החרדיים, האשכנזים והספרדים ביניהם הרב עובדיה יוסף והרב הראשי הספרדי שלמה עמר, על הסדרת זמן מותו של אדם - שתכשיר בפועל תרומת אברים גם במגזרים הדתיים והחרדיים
בעוד חברי ועדת הרווחה והבריאות דנו אתמול (ג') בסוגיות השונות של "חוק השתלות אברים", גנב את ההצגה ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), המקדם הצעת חוק משלו לקביעת זמן המוות המוחי, שדיווח על הבנה היסטורית שהשיג בין גורמי הרפואה והחוגים הדתיים בדבר קביעת זמן המוות - נושא השנוי במחלוקת עד היום. הבנות אלו עשויות להביא לתמיכה ציבורית רחבה בחתימה על כרטיס תורם אברים ולהגדלה משמעותית של מעגל תורמי האברים בישראל - גם מהמגזר הדתי והחרדי.
"הצלחנו למצוא את הגשר בין התפיסה הרפואית לבין הצד ההלכתי שיעמוד באמות מידה לכל התפיסות ההלכתיות כולן", אומר ח"כ שנלר, "ביצענו משא ומתן ארוך ומורכב עם כל הגורמים הדתיים והחרדים בישראל, וקבענו את הקריטריונים למוות המוחי".
על-פי מקור מקורב שנכח בוועדה, הרבנים עמם הגיע שנלר להסכמה, הם בין השאר מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף והרב הראשי הספרדי שלמה עמר. הרב יוסף אלישיב לא נתן הסכמתו ליוזמה זו, וככל הנראה ימשיך להחזיק בעמדותיו המסורתיות בעניין מועד קביעת מותו של אדם, ולפיכך גם לא יצטרף לפסק ההלכה של שאר הפלגים שיקראו לתרום אברים.
פרויקט תורמים לחיים:
משמעות ההסכמה עליה דיווח שנלר לוועדה היא שעם קבלת הצעת "חוק הגדרת זמן המוות המוחי", אותה הוא מוביל ואשר תוגש לכנסת לקריאה טרומית אחרי אישור ועדת השרים לענייני חקיקה - יוציאו המנהיגים הדתיים פסק הלכה תקדימי שייאפשר תרומת אברים גם למגזרים שנמנעו עד כה מלעשות זאת.
על פי ההסכמות שגובשו על רקע הצעת "חוק הגדרת המוות המוחי" של שנלר, נקבע כי זמן המוות יהיה מצב בו מותו של האיש נקבע על ידי רופאים מוסמכים, על פי פרמטרים קבועים (היעדר לחץ דם, היעדר נשימה עצמונית, היעדר תגובה של
האישונים ורפלקסים נוספים). בתוך כך, הפסקת פעילות המוח תיקבע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיבים (דוגמת מכשיר ה-CFM הבודק פעילות חשמלית מוחית).
נוסף על כך הוגדר כי הצוות המוסמך לקבוע מוות בכל בית חולים יכלול לפחות שני רופאים בכירים שאינם שותפים בשום צורה להשתלת אברים. רופאים אלו לא יטפלו בחולה, ולא ייצגו אינטרס של חולה אחר הזקוק להשתלה. רופאים אלה יעברו השתלמות מיוחדת על ידי ועדה בה יהיו חברים רופאים בכירים מתחומי ההרדמה, הטיפול הנמרץ, הנוירולוגיה, אנשי דת ואתיקה.
בכל מקרה תוכל המשפחה שיקירה מועמד להגדרת המוות המוחי להיוועץ כרצונה בסמכות רבנית משלה, והיא תוכל לאשר או לשלול תרומת אברים גם לאחר קביעת המוות המוחי. "ציבור דתי שנאמר לו שאי תרומת איברים הוא בניגוד להלכה, יעשה הכל כדי לקיים מצווה", אומר ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), "עצם העובדה שהחוק יהיה בתמיכת המפלגות הדתיות בכנסת, היא צעד חשוב שיביא לתמיכה נרחבת בציבור ולהגדלת מספר התורמים".
המטרה: לאפשר גם לדתיים לתרום
סוגיית קביעת זמן המוות עלתה במטרה לחבר את הציבור הדתי אל תרומות האברים. ציבור זה נוהג להיוועץ בסמכות רבנית ולצורך כך ביקשו חברי הוועדה להגיע למצב בו גם פוסקי ההלכה החשובים בישראל והרבנות הראשית יסכימו על הגדרת מותו של התורם, סוגייה שאין עליה הסכמה עד היום.
"אדם יכול לחיות על תרופות וצינורות שונים ומשונים כשמוחו הרוס לחלוטין ואינו מתפקד", אומר ל-ynet ח"כ ד"ר אריה אלדד, מיוזמי חוק ההשתלות, "הלב פועם אך האיש מת. ברגע שההסכמות הושגו, רצינו להכניס לתוך החוק את הגדרת
המוות המוחי שתספק גם את הגורמים הרבניים שיוכלו לומר למשפחה: תרומת אברים היא מצווה חשובה, אתם לא מקצרים את חייו של היקר לכם, מותו ודאי וסופי ואי אפשר להחזיר אותו אבל אתם יכולים להציל חיים".
"בעולם הדתי וההלכתי ישנן סוגיות הלכתיות מאוד מהותיות לגבי הגדרת המוות המוחי", מסביר ח"כ עתניאל שנלר, "האם הגדרת המוות המוחי מבטאת מוות מוחלט שיאפשר שימוש באיברים, או שמא זוהי דרגה מסויימת בתהליך המוות אך זהו לא המוות עצמו. רוב הציבור הדתי מסתמך על ההלכה שמאפשרת מוות מוחי כמוות לכל דבר ועניין, ודווקא הציבור הזה פתוח לאפשרות של הצלת נפשות. אבל יותר מכך, ציבור רחב מאוד שנמנע לתרום עד היום - ציבור מסורתי, שאמנם אינו דתי אך רגיש וזהיר בנושאי דת - ודאי שיקבל אפשרות על פי ההלכה שתצא עם החוק מכל הספקות בהקשר של תרומת איברים".
ביום ראשון הבא צפויה כאמור ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק לקראת העברתו בקריאה טרומית בכנסת.
_a.jpg "צילום: אלי אלגרט")
_a.jpg "צילום: ניב קלדרון")
