כבר שנה: כביש הכניסה לירכא הפך למזבלה

בשנה האחרונה מעדיפים רבים מתושבי המועצה המקומית ירכא להגיע אל ביתם בדרכים חלופיות, ובלבד שלא ידרשו לנסוע דרך הכניסה המזרחית ליישוב. הסיבה היא שהכביש המוביל מתפן לירכא, שנחשב בעבר לאחד היפים באזור, הפך בשנה האחרונה למזבלה מרקיבה ולמפגע סביבתי ובריאותי חמור. יתרה מזאת, האשפה הנערמת כבר חסמה את אחד הנתיבים בכביש ולדברי התושבים במקום כבר קרתה תאונה אחת לפחות.

תושבים רבים - וגם תושבי היישובים השכנים כישורית ותובל - כבר התלוננו בפני הרשויות בנושא, אך עתה הם חוששים מפני הגשם הראשון - שעלול להחמיר את המצב, ולגרום לזיהום מי התהום. החשש הוא גם מפני התופעה של שריפת האשפה, שגורמת לזיהום אוויר ומשחררת לאוויר חומרים מסוכנים.  

"כמו עולם שלישי". הכניסה המזרחית לירכא

המועצה המקומית ירכא פורקה באפריל השנה, לאחר שהלינה שכר מעובדיה במשך תקופה ארוכה, וצברה גירעון של למעלה מ-100 מיליון שקלים. עם זאת, תושבי המקום מעידים כי גם בחודשים הרבים שקדמו למהלך, הפסיקו לקבל שירותים רבים. מרגע פירוק המועצה ועד לחודש ספטמבר, אז מונה ראש ועדה קרואה ליישוב, נותר בניין המועצה נעול ובהדרגה החל הזבל להיערם בכל פינה.  

"לאחרונה הפעלנו מתנדבים רבים שאספו טונות של אשפה, בעיקר מהכניסה והיציאה של הכפר, אך המצב היה קטסטרופה", משחזר עורך הדין ארז חביש, יושב ראש עמותת "ירכא לחינוך וסביבה".

"הזבל חוסם את אחד הנתיבים"

א', תושבת הכפר, מספרת כי בשנה החולפת הפכו חיי התושבים לבלתי נסבלים. "חלק מהתושבים התחילו לפעול באופן פרטי, ופשוט לשלם לבעלי טרקטורים שיפנו את הזבל מכל מיני פינות בכפר", היא מעידה. "אבל צריך להבין שפסולת בכמויות כאלה מביאה איתה עכברים, נחשים ומזיקים נוספים... וחוץ מזה, הפסולת כבר חסמה את אחד הנתיבים בכביש וכבר קרתה שם תאונה לא מזמן בגלל זה. מדובר בסכנת חיים", הוסיפה א'.

מוקד המפגע העיקרי כיום הוא תחנת המעבר הקיימת בסמוך לכביש, שבימים כתיקונם קלטה את הפסולת מן הכפר בדרכה לאתר הטמנה מסודר. אולם לדברי עו"ד חביש, "מאז שהמועצה בגירעונות כבדים, אין כסף לשלם לקבלנים שמפנים את הפסולת, ולכן הזבל פשוט מונח בצדי הכביש".

גם ראש הוועדה הקרואה שמונה למועצה, אריה טל, מודה כי מדובר במצב בלתי-נסבל. "זוהי בעיה קריטית וכבר קיבלנו המון תלונות מתושבים - גם לגבי הפסולת ביישוב עצמו", הוא אומר.

ראש הוועדה הקרואה: בקרוב יימצא פיתרון

טל, שהותקף פיזית עם כניסתו לתפקיד, פועל כיום במועצה בסיוע צוות מצומצם של שני אנשים בלבד. עם זאת, ולמרות העובדה כי שכרם של עובדי המועצה לא שולם תקופה ארוכה - הוא מבקש לשדר אופטימיות: "התחלנו כבר לטפל בבעיה ואנו מקבלים סיוע ממשרד הפנים ומהמשרד להגנת הסביבה, ולכן אני מאמין שבקרוב תיפתר הבעיה". הסיוע המדובר עליו הוחלט במשרד להגנת הסביבה עומד על כמיליון שקלים, ובימים אלה אמורה להיקבע במכרז זהותו של הקבלן. עם זאת, תאריך לתחילת עבודות הפינוי - טרם נקבע . 

"באופן עקרוני זה לא מתפקידנו, אלא מתפקידן של הרשויות המקומיות לטפל בפינוי הזבל", מדגישה ד"ר סיגל בלומנפלד, ראש תחום תשתיות במחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה. "עם זאת, החלטנו שדרושה פה התערבות כי ישנה ממש סכנה לחיי אדם. המקום שם נראה כמו עולם שלישי. אני מקווה שתוך מספר שבועות נוכל להתחיל לעבוד".

אחת הבעיות אותן מציינת בלומנפלד הינה העובדה כי מעת לעת הפסולת נשרפת. "זה חמור מאוד, בעיקר בגלל שריפה של חומרים מסוכנים ומזהמים כגון פלסטיק, שמזיקים מאוד למערכת הנשימה וגם לסביבה", היא מזהירה.

ליאורה אהרון, מעמותת "אזרחים למען סביבה בגליל", מבהירה כי "השלכת פסולת ברשות הרבים וריבוי אתרי הפסולת הפיראטיים הינה תופעה ישנה, שהיא תוצאה של כשלון מדיניות הרשויות וכשלון באכיפת חוקי איכות הסביבה ובריאות הציבור".לטענתה, "בגליל ישנן עשרות רשוויות מקומיות שכבר שנים לא מתפקדות, לא משלמות משכורות, והנושא של הפסולת וגם הביוב - מוזנח".