מה יעשה גרעין בתל-אביב - וכמה זה קרוב? ראיון
"את מערך ההגנה לא יחדרו יותר מכמה פצצות בודדות, ופצצה מהסוג הזה בהחלט לא הורסת מדינה", מרגיע פרופ' יצחק בן-ישראל, כיום חבר-כנסת ועד לא מכבר אלוף בצה"ל. אבל גם הוא מזהיר: איראן גרעינית - ואולי בעקבותיה גם כמה מדינות ערביות מתונות - זה מזרח תיכון שונה לגמרי, שייאלץ גם את ישראל להיפרד מעמימותה
"פצצת אטום, מהסוג שמפתחת איראן, לא יכולה להשמיד את ישראל, נקודה. היא גורמת אמנם למוות ברדיוס של כ-500 מטרים, אך לא יכולה להשמיד את ישראל". את דברי ההרגעה הללו אומר ל-ynet ח"כ פרופ' יצחק בן-ישראל, אלוף במילואים. אבל מי שמבקש לראות בהבטחה הזאת צפירת הרגעה, צפוי להתבדות: "איראן גרעינית", הוא קובע, "היא איום בלתי נסבל על ישראל - וזו צריכה לעשות הכל כדי שלאיראן לא תהיה פצצה שכזאת".
לאיום הגרעין האיראני יש שורה ארוכה של השלכות, שהראשונה שבהן היא
לאו דווקא שיגורה לעבר תל-אביב. "אין שום סיכוי שבעולם שלאיראן תהיה פצצה, ושלמדינות ערב הסוניות לא תהיה", מסביר בן-ישראל. "כבר עכשיו, כל מדינות ערב המכונות 'מתונות' הודיעו שהן פותחות בתוכנית גרעין למטרות שלום, מפחד המהפכה השיעית. זאת משום שאיראן, פרט לשאיפתה להשמיד את ישראל, מצהירה בגלוי על רצונה לייצא את המהפכה השיעית. לכן, זה רק עניין של זמן עד שתהיה גם להן פצצה". מנגד, אם איראן תזנח את הפרויקט, "סביר שמדינות ערב יישבו בשקט, כפי שהיה עד היום".
ההשלכה הבאה בתור היא קץ עידן העמימות הישראלית: "אם יגיע היום בו לאיראן תהיה פצצת גרעין, ובעקבותיה גם למדינות ערב באזור - ישראל תהיה חייבת לצאת מעמימותה בנושא. מנקודה זו, לא יחלוף זמן רב עד שהמזרח התיכון יהיה לא רק בלתי יציב, אלא גם רווי בגרעין. ובמצב הזה, בו פורצות כאן מלחמות כל יומיים בעקבות חוסר הבנות - נחשו מי תהיה הראשונה לספוג".
בן-ישראל, שמילא שורת תפקידים במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח, בעיקר בחיל-האוויר, דוחה על הסף את הדיבורים על "הרתעה גרעינית הדדית" בין איראן לישראל: "כשחושבים על זה לעומק, זה בלתי סביר. לא מדובר כאן בשני שחקנים אלא בשחקנים רבים, באזור בלתי יציב, ובמדינה שמוכנה לשלם מחיר בינלאומי כדי לקדם את מחיקתה של ישראל מהמפה. לכן, היום שאחרי הוא יום גרוע ביותר עבור ישראל".
11 אלף טילים? גם אמריקה לא יכולה
את הפצצה, סבור פרופ' בן-ישראל, האיראנים לא צריכים אפילו לשגר: "מספיק שהם יחשבו שהפצצה הזאת מנטרלת את השפעת הפצצה הישראלית - ואז למשל ירצו אולי לנצל את היתרון המספרי העצום של העולם הערבי והמוסלמי שסביבנו, כדי לעשות לישראל את המוות בדרכים אחרות. למה הכוונה? למה שהם עשו תמיד - לתקוף את ישראל, אולי באמצעות חיזבאללה, סוריה וכדומה. "אפשרות אחרת היא שטהרן לא תסתכן בירי ישיר לעבר ישראל, כדי שלא לחטוף תגובה ישירה, אלא תיקח את אותו מתקן גרעיני ותיתן אותו לארגון טרור כלשהו, שיפוצץ אותו בנמל חיפה למשל. בדיוק כמו שהם נתנו 11 אלף רקטות לחיזבאללה".
"לא צריכים אפילו לשגר". אחמדי-נג'אד וצמרת צבאו (צילום: רויטרס)
באשר לאיום האיראני לשגר לכאן יותר מפצצה אחת, או שמא "11 אלף רקטות בדקה", מרגיע בן-ישראל: "אף מדינה בעולם לא מסוגלת לכך, גם לא ארצות-הברית. אז בואו ניתן להם קצת יותר קרדיט, שהציטוט הזה כנראה לא הובן נכון. אין להם אפילו מאות טילים שמגיעים לכאן, אולי עשרות בלבד. וגם אם ישגרו עשרים פצצות, רובן הגדול יופלו על-ידי ה'חץ'. לכן, לא יחדרו יותר מכמה פצצות בודדות את מערך ההגנה. ומעבר לכך, אחרי שהראשונה או השנייה תצא לדרך - וזה ייקח להן כעשר דקות להגיע - מן הסתם תבוא תגובה דומה על ראשם".
ובכל זאת, מה יהיה הנזק? "האם פצצה הורסת מדינה? כמובן שלא. פצצת אטום
מהסוג הזה - פצצת ביקוע בעוצמה של 20-10 קילוטון, כפי שנחתה בהירושימה ונגאסקי, אשר נוחתת בתל-אביב - גורמת למוות ברדיוס של בערך 500 מטר עד 1,000 מטר סביב נקודת הפגיעה. גם הזיהום הרדיואקטיבי צפוי לחלוף מהר. זה נשמע אולי הקלה גדולה, אבל שלא ייקל הדבר: בתל-אביב ברדיוס של 500 מטר חיים 30-20 אלף איש, מניין השקול לכלל ההרוגים במערכות ישראל עד היום. וכל זה בפצצה אחת. על כל פנים, בדיוק כמו ברעידות אדמה שראינו, זה לא הורס מדינה בה חיים כשבעה מיליון איש. לפצצת מימן למשל יש כוח הרס רב יותר, אבל איראן עוד לא התחילה ללכת בדרך הזאת".
לסיום, עד כמה קרובה איראן לפצצה, וברגע בו תגיע ליכולת ייצור - מה צפוי להיות הקצב? "אם 3,000 צנטריפוגות עובדות במשך שנה שלמה, הן מייצרות פצצה אחת. לפיכך, אם האיראנים יגיעו ליכולת הרצה של 3,000 צנטריפוגות, הם יוכלו לייצר פצצה בכל שנה. בינתיים, הם לא כל כך מצליחים להריץ אותן, למרות ההצהרות, מכל מיני סיבות - העולם לא מספק להם חומרים, מכונות וטכנולוגיות שקשורות לעניין הזה. אשר לתמונת המצב: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעריכה שאיראן רחוקה מהפצצה 8-3 שנים. לדעתי, 5-3 שנים זו הערכה סבירה".