עושים היפ-הופ יהודי באמונה

אחרי oi va voi, שכבר פתחו לנו צוהר למה שכמה בריטים עם נשמה יהודית, קלרינט ומיקסרים יכולים להפיק, נציץ הפעם לצפון לונדון - שם בלב השכונות היהודיות, בין מאפיות "ישראל" ושווארמות כשרות, אפשר למצוא ניצנים נוספים של חדשנות מוזיקלית יהודית.

להרכב אמנם קוראים בשם הבנאלי "אמונה", אבל החברים שלו קצת פחות צפויים. בליין-אפ של הלהקה נמצאים פלסטיני גאה, פקיסטני ,אירי, רוסיה, ומוביל את כל המגדל בבל הזה בחור מקסים שהייתם רוצים בתור שידוך לאחותכם הקטנה בשם דניאל זילברשטיין, שמג'מג'ם היפ-הופ יהודי כשר לאמא של המהדרין. כך מצאו את את עצמם ויקה אבדוקימנטו ואיברהים סההת מסמפלים ושרים טקסטים כמו "אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא עזרי" ו"ולמען אחיי".  

את זילברשטיין פגשתי לראשונה באחת הגבעות הכי יפות של לונדון בשם פריימרוז היל, בזמן שחיפשתי לי קצת שקט ודשא. על הגבעה ומצאתי חבורה של יהודים, חלקם עם כיפות וחלקם לא, שיושבים עם זרי קוצים מגולגלים (כמו שמר בנאי קרא לזה) ומקשיבים להופעת היפ-הופ אקפלה שהבחור נתן. בתור אחד שבילה שנה שלמה בקהילה הזאת, ושהתעוזה היחידה שהוא הצליח לקלוט מהצעירים בה היתה כשהם לבשו לתפילה בשבת עניבה אדומה במקום כחולה, המפגש היה מפתיע. אפילו מרגש.

יום לאחר מכן כבר נפגשתי עם זילברשטיין לשמוע קצת דמואים שהחבר'ה שלו הקליטו, ובאותו הרגע מצאתי את עצמי, למרות המבטא הצפון-לונדוני הכבד, שומע את אחד הדברים היותר מגניבים בשנה האחרונה. וזה גם בלי שאני אוכל כל בוקר היפ-הופ עם העיתון הקורנפלקס והמיץ תפוזים.

בהופעה. הכי חמים, אחרי השווארמה של סוליס (צילום: קלוד שניידר) 

את תחילת הדרך עשה ההרכב של זילברשטיין כבר ב-2002, תוך כדי הקלטות לאי.פי ראשון וחרישת מועדונים בלונדון, בריסטול ובפסטיבלי מוזיקה גם מחוץ לממלכה. הלהקה בנתה לה קהל נאמן, שמלווה אותם במסע המוזיקלי, ואפילו קיבלה שורה וחצי של התייחסות בעיתון "גרדיאן" המתנשא, שהגדיר אותם כ"דבר היהודי הכי חם בלונדון, אחרי השווארמה של סוליס" (מי שהיה מכיר).

בגזרת ההשפעות מעניין למצוא אצל "אמונה" יושבים זה לצד זה בשלום ובנחת מאסיב אטאק, בוב דילן, ביורק - ואיך לא -

הרב קרליבך. אבל מעל כולם מייק סקינר(הסטריטס), שהם אמנם לא כותבים כמוהו טקסטים על קוקאין מין ואלכוהול, אבל גם הם, בדרכם השנונה והלא מתפשרת, מציגים את חיי היום יום בלונדון מזוויות שלא מסתירות גם את הצדדים הפחות נחמדים.

אז עד שייצא אלבום הבכורה שלהם, תוכלו לשמוע את "אשא עיניי" ואת השיר "באם שינג",  בו אמונה מעמידים היפ הופ בריטי עם הרבה סטייל, מטובל בכינורות יהודיים קלאסיים, קלרינטים ושאר סימפולים. תנו לבאם שינג בווליום, ואחרי בדיוק שבע וחצי שניות אני מבטיח שתמצאו את עצמכם מדמיינים שאתם חלק מסצינת שוד בסרט הבא של גאי ריצ'י.