הטוב במיעוטו

במבט ראשון לא ברור מה עושה נטשה מוזגוביה בפסטיבל ראש פינה לטלוויזיה. הניסיון האחרון שלה עם המדיום הזה הביא לברקים ורעמים שדוסקסו לעייפה. אבל מהסיבה הזו סברו המארגנים שאין מתאימה ממנה להנחות פאנל על ייצוג מיעוטים בתקשורת.

"למרות שהנושא נראה כמו עלה תאנה, ולמרות שהייתי בפאנלים האלה מכאן להודעה חדשה, אני חושבת שכל טיפה בים יכולה לתרום להזזת הדיון בכיוון הרצוי ואולי גם ההחלטות בשטח קצת יתקדמו" אומרת מוזגוביה. "אני אישית נעשית חולה מהאמירות של כמה יפה נקלטה העלייה. אני לא יכולה להבין איך

 ערבים שנולדו כאן, וזו מדינה שלהם בדיוק כמו של כל אזרח אחר, צריכים לבקש טובות ממישהו או לדבר בלי מבטא כדי להגיש מבזקים. אם יש למישהו בעיה עם מבטא, שילכו לנשיא המדינה שהיה פה מספיק זמן כדי לעבוד על המבטא שלו."

מוזגוביה, עיתונאי ותיקה, נכוותה בעצמה מנוכחות קצרה וכואבת בפריים טיים של ערוץ 2, כאשר מאות מתלוננים קבלו נגד המבטא שלה. "אני לא רואה בזה טראומה ובטח לא אירוע מכונן שלילי" היא אומרת בשלווה. "שכחו שזו היתה תוכנית שלישית שלי בעברית. לפני כן, לא ממש שמעתי תגובות על המבטא שלי מצופים. בגלל שעברתי לתוכנית ששודרה בשעה מסוימת, ולפורמט שיש ממנו ציפיות מסוימות זה היה שילוב לא מוצלח של כמה דברים".

המתקפה הזאת לא הוציאה אותה מכליה, אבל גם לא גרמה לה להיחבא אל אותם הכלים.  אחרי שנכוותה ברותחין היא חוזרת לטלוויזיה, במה שרבים יאבחנו כדלת אחורית או צדדית - הערוץ הרוסי. אבל מוזגוביה, שהיתה עיתונאית כבר כשלמדה בתיכון, אם חד הורית מבחירה לשני ילדים ובעלת שם רוסי ענוג, לא עושה שום דבר בלי לחרוג מעט מהקונבנציות.

התוכנית החדשה שלה, "הרוסים על חדשות", שעלתה לשידור השבוע בערוץ 9 (מדי ערב ב-22:45), היא פינה בת רבע שעה של חדשות בשפה העברית בערוץ הרוסי. הפינה, המנוסחת באווריריות החדשותית של "היום שהיה" בערוץ 10, מבקשת לקרב את העולים לשפה, לקרב ישראלים לרוסים וליצור גיבוש פנימי בתוך משפחות עולים על ידי צפייה משותפת של הורים דוברי רוסית וילדים דוברי עברית. "יש מלא תקלות וטעויות כי זה פורמט בהתגבשות" אומרת מוזגוביה. לשלושת המגישים -מוזגוביה, גרגורי אסמולוב ואנה שוליק, הכתבת המדינית של ערוץ 9, כולם עיתונאים עסוקים - אין הרבה זמן להקדיש לתוכנית, לכן היא נבנית תוך כדי תנועה. למרות ההתנצלות של מוזגוביה על האיכות הבעייתית, מעניין לשמוע שהעברית שם אינה עברית של אולפן ולא של רחוב, אלא שפת ערוץ 2 ו-10 - גבוהה במקומות הנכונים ועממית מספיק כדי לערוב לאוזן.

מוזגוביה. מאמינה שהפריים טיים צריך להתעדכן (צילום: סמדר שילוני)

"מצידי זה לא קאמבק ולא קאמבקון" היא אומרת. "הטלוויזיה היא מדיום כייפי, אבל לא הייתי רוצה לראות אותה כעבודה המרכזית כי כתיבה אני מחבבת הרבה יותר, בין היתר כי ההתייחסות של הקוראים לנושאים בה הרבה יותר רלוונטית. בטלוויזיה התגובות הן:  'אוי נראית טוב היום, לא לבשת את הז'קט המתאים היום' וזה הוציא אותי מדעתי. בפורמט חדשותי, לא יכולתי לתת את דעתי, ולצערי אני אדם דעתן. 

"זה סוג של פרוייקט חברתי שלקחנו על עצמנו, ואנחנו מגישים אקטואליה רכה מאוד באמירה אישית ודי צינית. אירועי היום נבחרים לא לפי גודל הכותרת, אלא לפי מה שנראה לנו עקרוני, עם מבט טיפה שונה. למשל, כשדיברנו על סיפור החטופים אמרנו שברוסיה היו ודאי מטפלים אחרת בפרשה הזאת, ובמקרה הזה טוב שאנחנו לא חיים שם. התוכנית מעבירה איזשהו מסר גם לעולים וגם לצבריםשמדגיש את המוטו של ערוץ 9 - 'אנחנו חיים כאן'. אמנם רוב העולים תמיד יחיו בסוג של שני עולמות, אבל אין סיבה לא לנסות בכל זאת לחבר בינהם. הרבה עולים יכולים לחיות פה פיזית, לעבוד פה, אבל לנהל את כל ההתנהלות התרבותית שלהם במקום אחר, כאילו היו חיים בפריפריה של מוסקבה. אין שום סיבה שזה יקרה".

כמה שעות את עובדת ביום? 

20 בערך, ואם סופרים את הנקת התינוקת זה 24. אז את לימודי הדוקטורט שלי דחיתי טיפה. יש דברים שפשוט קשה לי לומר להם לא, כמו הפאנל הזה, אז לקחתי חופש ובאתי. אומרים שהנושא נטחן עד דק, אבל אני לא מבינה איך אפשר לטחון מים עד דק".   

אופנה ערבית

אם תשאלו את מוזגוביה, אימוץ מיעוטי מחמד בתקשורת הישראלית זה עניין של אופנה - כעת אנו נמצאים בעיצומו של הטרנד האתיופי. "מנסחים מדיניות של הפליה מתקנת במקום ליצור שוויון הזדמנויות, וזה נראה עקום ולפעמים מעוות. כל עוד צריך 'החלטה מיוחדת' כדי להכניס אותם לפריים טיים, הכניסה שלהם לתקשורת תישאר בגדר מגמה או אופנה. הנה, פתאום אפשר לשמוע שערוץ 10, ערוץ 2 ועכשיו גם ערוץ 1 מכניסים לעבודה כתבים ממוצא אתיופי. זה מעולה, כי התוצאה היא שרואים על המסך עוד צבעים וגוונים ומבטאים, וזה מרגיל את הציבור למשהו שונה. אבל זה לא אומר שערבי יכול להיכנס. אולי כשתהיה אופנת ערבים אז זה יופיע.

"ניקח בתור דוגמא את תחילת עבודתו של הכתב איינאו פרדו סנבטו בערוץ הראשון. הוא עיתונאי מנוסה מאוד שעובד כבר שנים בתקשורת הישראלית, עלה לארץ לפני כמעט 17 שנה, כתב החל מבמקומונים ועד ל'הארץ' ועשה דברים בטלוויזיה. הוא עבר בחדשות של ערוץ 1 את כל המבחנים ועומד בכל הקריטריונים, אבל משום מה משרד הקליטה הוא זה שמשלם לו את המשכורת. זה כמו שיגידו למישהו 'אתה טוב, אבל לא נשכור אותך כמו כולם. שהתאחדות יוצאי מרוקו תממן אותך'. אבל הם הרי בקשיים כלכליים ואם זה הדבר היחיד שמאפשר להכניס אנשים לעבודה, אז שיהיה".

הגשת היום את הפאנל העוסק במיעוטים. איך הוא התנהל?

"זה היה ברדק שלם, כל קבוצה רוצה נציגות אחרת. חיים הכט (משתתף בפאנל. מ.ק) יצא בפרובוקציה שאין קשר בין המציאות לסטטיסטיקה, שמדובר

 בהתבכיינות נטו, שהתקשורת משוועת לאנשים מוכשרים וכל ערבי ואתיופי רוצה סדרה משלו וכמה שלא חיפשו במכללות -לא מצאו. ד"ר עמית קמה הציג מחקר חדש על ייצוג מיעוטים נוספים בתקשורת - נכים, מכוערים, וקבע שהתקשורת מייצגת מיעוט אחד בצורה מרשימה - אותו מיעוט יפה שמדבר יפה ושהוא לא אף אחד מאיתנו. הוא אמר להכט 'אני מקווה כשאתה בא הביתה, מוריד את החולצה ולא מצפה לראות במראה את דודי בלסר'.

"הציבור לא מטומטם. הוא מחפש את הגיוון במקומות אחרים מהפריים טיים, אחרת ישראלים לא היו נוסעים להודו כדי לחפש את השונה, או מקשיבים למוזיקה מזרח תיכונית. הגיע הזמן שהפריים טיים יתעדכן".