חידה ושמה סינגפור

כבר כשעלינו על הרכבת המובילה משדה התעופה של סינגפור למרכז העיר, התחלנו להרגיש שמשהו מוזר קורה שם. מולנו ישבו ארבע נערות, לבושות במדי בית ספר משובצים ומעומלנים למשעי, והעבירו ביניהן בחשאי צנצנת תרופות קטנה. סמים? אקסטזי כבר בגיל כזה? תהינו בינינו לבין עצמנו.

אבל האמת, שהמוזרות הזו הכתה בנו עוד קודם. כבר בביקורת הדרכונים, שבה במדינות כתיקונן מביט בך הפקיד כאילו אתה הבאת עליו את כל צרותיו, במקרה הטוב, או מתחקר אותך לכל סיפור חייך, במקרה הפחות טוב, כאן - הפקידה החביבה חייכה אלינו, וגם כיבדה אותנו בסוכריות. מיד התחלנו לחשוד. 

התעלומה ברכבת, אגב, נפתרה חיש קל - מסטיקים. הסינגפורים הגיעו למסקנה שאין דבר מעצבן כמו לגרד מסטיקים שהודבקו למושבי הרכבות או למדרכות, אז הם הוציאו אותם אל מחוץ לחוק. נערות בית הספר מבריחות מסטיקים, לפעמים אפילו בטעם תות. 

אבל המסטיקים אינם קורבנותיהם היחידים של החוקים המקומיים, המתנוססים בשלטים ברורים ובארבע השפות הרשמיות של המדינה - אנגלית, סינית, מלאית וטמילית. האיסורים החמורים לאכול, לשתות או לשוחח בטלפון הנייד ברכבת מופיעים בכל מקום במדינה הנקייה והמצוחצחת הזו (וכדאי לזכור גם שקנסות כבדים מוטלים על המשליכים פסולת או אנשים היורקים ברחוב). 

הכל מצוחצח ומבהיק. הטיילת (צילומים: אילנה פישר)

צפיפות מסודרת 

הרפובליקה של סינגפור היא עיר-מדינה המורכבת מאי מרכזי ועוד כ-50 איים קטנים הסובבים אותה, המשתרעת על שטח של 647 קמ"ר בלבד, קצת פחות מחצי גוש דן. ארבעת מיליוני תושביה הופכים אותה לאחת המדינות הצפופות בעולם, במיוחד אם תוסיפו לכך את העובדה ששמורות טבע ופארקים מאכלסים כמחצית משטחה.

הצפיפות בסינגפור ניכרת מיד כשיוצאים לשוטט ברחובותיה - המוני אנשים, רובם אסייאתים מכל הסוגים והמינים - סינים, מלזים, אינדונזים ואחרים, מתנהלים בהם בשקט ובסדר מופתי. לא ממש הצלחנו להבדיל ביניהם, רק את היפנים הצלחנו לזהות בזכות המצלמות ושאר הגאדג'טים המבדילים אותם מכל השאר. 

סינגפור נחשבת לבירת האוכל האסייאתית. פאד-תאי תאילנדי, ברווז פקין, איטריות מלזיות, מרקים קוריאניים ושלל מעדנים מהמטבח הערבי מוגשים בה בשלווה קוסמופוליטית זה בצד זה (וכן, גם המקדונלד'ס והסטארבקס הגיעו לשם). אפשר לאכול הכל ללא חשש, מאחר ועל כל דוכן או קיוסק, שלא לדבר על מסעדות, מתנוסס שלט המעיד על דרגת ההגיינה של המקום B, A או C. היו סמוכים ובטוחים שביחס לאוכל בקוואסן בתאילנד או אפילו במקומות מסויימים בארץ, גם בדוכנים שזכו לדירוג המביש C אפשר כמעט לאכול מהמדרכה. 

חוויית האוכל האולטימטיבית 

למרות שיש בה לא מעט מסעדות יוקרתיות, חוויית האוכל האולטימטיבית בסינגפור היא להגיע לאחת מרחבות האוכל (food court), שבה דוכנים רבים ומגוונים, לרכוש קצת מכל דבר, להתיישב עם המקומיים בשולחנות שבמרכז הרחבה, ולהתחיל באקספרימנט הקולינרי, שיכלול הרבה ניחושים לגבי מרכיבי המנות שהזמנתם (מצד שני, לפעמים עדיף פשוט לאכול). אגב, אם חשקה נפשכם בקצת פחמימות מהסוג המערבי - קרואסון, טארטלט פירות, קלצונה ועוד, חפשו את רשת BreadTalk שסניפיה פרוסים בכל רחבי העיר ולא תתאכזבו. 

זה רק נראה אירופה

לאחר ששבעתם מלאכול (או שהצרבת הגיעה, אם נסחפתם כמוני עם כל העניין של המטוגנים), צאו אל העיר - יש הרבה מה לראות, וקל מאוד להתמצא בסינגפור. רכבת (MRT), אוטובוסים ובעיקר זוג רגליכם הנאמנות ייקחו אתכם בזריזות ממקום למקום. 

מרכז העיר נראה אירופאי למדי - גורדי שחקים מרשימים, מבנים קולוניאליים מרהיבים, מרכזי קניות עמוסים בכל פינה. אבל היא רק נראית אירופאית. סינגפור זכתה באקלים טרופי, איזו מילה נפלאה לתיאור מזג אוויר שמרגיש כמו להיות בתוך מכונת כביסה - חם מאוד ו-100% לחות, לפעמים גם יורד גשם. 

בשדרות אורצ'רד שבמרכז העיר תוכלו לעשות את כל השופינג שרק תרצו. בצ'יינה טאון תמצאו פנסים מתנוססים ברחובות, את כל החנויות המתבקשות, אבל גם מקדש בודהיסטי יפה במיוחד. אטרקציה פופולרית נוספת היא האי סנטוזה (Sentosa) - אי נופש מלאכותי שבו רכבל, קולנוע, מסעדות, חופים יפים ועוד. הכניסה לָאִי זולה, והאוטובוס הפנימי ללא תשלום. על גדת המים, תוכלו לצאת לשיט תיירים מסורתי, או סתם לשוטט בטיילת מקסימה עם בתי קפה נעימים. 

הכל מלאכותי. האי סנטוזה (צילום: אילנה פישר)

כשיוצאים ממרכז העיר, בדרך לגן החיות למשל, מגלים היכן מתגוררים כל אותם המוני סינגפורים - בשורות ארוכות ומונוטוניות של בתי קומות ממוספרים, הנראים כמו גרסה עתידנית לשיכונים של פעם. במרכז העיר, לעומת זאת, סינגפור נראית כמו ניסוי באנתרופולוגיה: קחו עיר אירופאית מן המניין, ערבבו בה כמה סוגים של עמים אסיאתיים, תבלו הכל במזג אוויר מהגיהינום ותראו איך הם מתמודדים עם זה. 

גן החיות בסינגפור, הנחשב לאחד הטובים בעולם, הוא אחד מגולות הכותרת של הביקור. בגן המרשים תוכלו לראות ליד הג'ירפות והזברות הרגילות גם חרקים, מכרסמים ודגים, וגם מיני בעלי חיים, שאני לפחות לא העלתי על דעתי שהם

קיימים - איל-עכבר (mouse-deer) ודוב-חתול (bearcat) ואחרים. כולם, למרבה הצער, משוכנים בכלובים מהודרים וצרים. 

אפשר גם לראות את הראפלסיה העצומה, המחזיקה בתואר הפרח הגדול ביותר בעולם, ונקראת (כמו דברים רבים בסינגפור) על שם הגיבור המקומי סטמפורד ראפלס, הבריטי שחכר את אדמותיה אי שם בראשית המאה ה-19 וחיבר אותה לעולם המערבי. גן החיות מציע ביקור יום וגם ספארי לילה, שהומלץ במדריכי התיירים, אם כי אנחנו לא התרגשנו במיוחד. 

יש עוד הרבה מה לראות בסינגפור, והיא בהחלט מקום ששווה להגיע אליו, במיוחד אם אתם כבר באזור (בדרך לאוסטרליה-ניו זילנד או בתאילנד). זול לטוס אליה מתוך אסיה והביקור בה הוא חוויה תרבותית קצת אחרת. ובעיקר טעימה מאוד.