שתף קטע נבחר

מי מפקח על המטפלת הזרה של סבתא שלך?

בעקבות רצח הקשישה בידי המטפלת הזרה שלה בחולון, עולה השאלה מי מפקח על המטפלים הזרים? מלאכת האיתור מופקדת בידי חברות הסיעוד, שמחויבות לשלוח מפקח לבית הקשיש ארבע פעמים בשנה. המומחים מסכימים שהפיקוח הטוב ביותר הוא זה של המשפחה

חשד המשטרה כי שושנה בירנבך, בת 76 מחולון, נרצחה אתמול בבוקר (שבת) בידי המטפלת שלה, אזרחית מולדובה, בת 47, מעלה תהיות בכל הנוגע לפיקוח על עשרות אלפי המטפלים הזרים שמגיעים לישראל, חלקם במימון המדינה, כדי לסעוד את הקשישים.

 

למרות שמלאכת איתור המטפלים מופקדת בידי חברות הסיעוד, סבורה מנהלת מחלקת הסיעוד במוסד לביטוח לאומי, אסתר רייס, כי משפחת הקשיש חייבת להפגין מעורבות בטיפולו. בשיחה עם ynet מסבירה רייס, כי "אי אפשר לקחת עובד זר ולחשוב שהעניין סודר. מערכת שהיא לא משפחה אינה יכולה לספק פיקוח מקיף".

 

לפי נתוני משרד הרווחה, מטופלים בישראל 126 אלף קשישים, חלקם זקוקים לטיפול צמוד ולעזרה בתפקוד. בנוסף, 20 אלף קשישים נעזרים במטפלים זרים באופן פרטי.

 

מנהלת השירות לזקן במשרד הרווחה, מרים בר גיורא, אמרה ל-ynet כי רוב נטל הפיקוח נופל על חברות הסיעוד, שמחויבות לשלוח מפקח לדירת הקשיש ארבע פעמים בשנה. מלבד הפיקוח שעל חברות הסיעוד לספק, אמורה להגיע לבית הקשיש פעמיים בשנה עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית כדי לפקח על אופן הטיפול שניתן על ידי המטפל.

 

אבל נראה שמנגנוני הפיקוח הללו זקוקים לרענון. לדברי בר גיורא, במשרד הרווחה ובמשרד התמ"ת שוקדים בימים אלו על תוכנית שתשפר את רמת הפיקוח על המטפלים. עם זאת, אומרת מנהלת השירות לזקן במשרד הרווחה, שגם אם תעלה רמת הפיקוח, "הבקרה הטובה ביותר היא של המשפחה המורחבת ועליה להיות מאוד אקטיבית ולהשגיח על הקשיש המטופל".

 

המשפחות לא יודעות כיצד נבחר המטפל

ראש התוכנית ללימודי זקנה באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר אסתר יקוביץ', הסבירה בשיחה עם ynet כי מערכת היחסים שנוצרת בין הקשיש למטפלו טובה בדרך כלל. מחקר שערכה בנושא מצביע על כך שבניגוד למדינות אחרות, נושא הכשרתם של המטפלים בישראל פרוץ ולעתים המשפחה ששוכרת מטפל כלל לא מודעת אם יש לו הכשרה מתאימה. "אין מנגנון של סינון שמאפשר לדעת מהו הניסיון שצבר המטפל, איזו הכשרה עבר וכיצד נערכת הבדיקה והבחירה של המטפל".

 

לדברי יקוביץ', לעתים ישנם מקרים הפוכים, בהם מתלוננים המטפלים על הטרדה מינית או על התעללויות. "הבעיה מתחילה כשהזקן לא תמיד צלול ולא מסוגל לשפוט ולהתלונן וקשה לנחש מה מתרחש באמת. צריכים להיות גם יותר ימי פיקוח וגם הדרכה נכונה למטפל כיצד לטפל במקרה של קשיש שהתנגדותו קשה".

 

פרופ' יצחק ברוק, מנכ"ל "אשל" - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל - אמר

 ל-ynet כי לפי הנתונים שבידיו, 18% מהקשישים בישראל סובלים מאלימות, לרוב מצד המשפחה. "הציבור לא כל כך מתעניין בנושא של התעללות בזקנים ולצערנו לא נלחמים מספיק בתופעה".

 

ברוק ובר גיורא אומרים כי רוב העובדים הזרים המטפלים בקשישים ידועים כמסורים. "רוב העובדים הזרים מאוד עוזרים לזקנים וזה תופעה חיובית. מה שקרה בחולון זה מאוד מצער, אך זהו עניין פרטני ואין להתייחס אליו כתופעה", אמר ברוק.


פורסם לראשונה 27/10/2007 23:55

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דירתה של בירנבך בחולון
צילום: ירון ברנר
מומלצים