כשפוניבז' הפכה ציונית

תארו לכם שבישיבת פוניבז' הליטאית, לאחר קריאת התורה בשבת, יישמע פתאום החזן ממלמל תפילה לשלום חיילי צה"ל. ותארו לעצמכם שממלא מקום ראש הישיבה בעצמו, חודשיים אחר כך, יאמר בקול רם תפילה לשלום המדינה: "אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו", ככה מול ארון הקודש. ותארו לעצמכם שאחד הר"מים הוותיקים יישב על כיסאו ויתנדנד עם הספר "אורות התורה" של הרב קוק בבית המדרש.

ותארו לעצמכם שהאחראי על המטבח בפוניבז' יורה לאחראי על הקניות לרכוש מוצרים שהם בהשגחת הרבנות ולא רק בהשגחת הבד"צ. ותארו לעצמכם שבבוקר יום העצמאות, שליח הציבור לא יאמר "תחנון" כי זה יום חגיגי, ושנה אחר-כך הוא כבר יאמר הלל שלם.

ותארו לעצמכם שאחד הר"מים בישיבה לצעירים של פוניבז' יחליף לכיפה סרוגה ויתחיל לדבר על הר הבית וארץ ישראל. ותארו לעצמכם שהבת של ר"מ אחר תתחיל ללכת בחצאית-ג'ינס של בת עקיבא, והבן שלו יבוא בקשרי שידוכין עם בתו של אחד מראשי ישיבת ההסדר בגוש עציון, וכל בוקר הוא ימסור שיעור בחדר ליד בית-המדרש בספרו של הרב סולוביצ'יק.

תארו לעצמכם שאחד האברכים הוותיקים בכולל של פוניבז' קורא לילדים שלו בשמות כמו: מוריה, שילה ושבות, ושבמדף הסידורים בבית המדרש של הישיבה הקדושה בבני ברק מונחים בוקר אחד עשרות סידורים של "רינת ישראל" הציוני, משניות "קהתי" וגמרא "שטיינזלץ". ותארו לעצמכם שביום ירושלים פתאום בחורי הישיבה פוצחים בריקודים במעלה גבעת הישיבה, ואחד הרבנים אומר שהחזון אי"ש – המנהיג הליטאי הגדול אולי טעה ביחסו החשדני למדינה. וגם הרב ש"ך זצ"ל לא הבין, כך הוא יאמר, שמדינת ישראל היא יסוד כיסא ה' בעולם.

לא ביום אחד תהיה פוניבז' ציונית. זהו תהליך איטי אבל בטוח שנמשך שנים. הדיבורים ברחוב החרדי הם שמשהו קרה, אבל קשה להתנתק מהישיבה הוותיקה המסמלת את בנייתו מחדש של עולם התורה אחרי השואה. אבל אחרי שחלק מתלמידי החכמים מהציבור החרדי מבינים מה שקורה, מתחילים תלמידים חרדים רבים להישמט ממנה. אבל רבים אחרים בכל זאת נשארים. הרי מדובר בכל זאת בפוניבז', האוקספורד של החרדים, וגם אם יש כמה ביטויים ציוניים שחדרו לישיבה, בכל זאת מדובר ברבנים פרטיים שיש להם קשרים משפחתיים עם כיפות סרוגות. וגם אם חלק מהתפילות הציוניות נשמעו בהיכל הישיבה, זה לא אומר שהישיבה עצמה נהייתה ציונית, אלא רק שהישיבה מכירה בחשיבותה של המדינה ודינא דמלכותא דינא, ומפני דרכי שלום אומרים תפילה לשלום המדינה.

אבל בתסריט הדמיוני שלנו, הפילוג בפוניבז' הוא בלתי נמנע. החרדים לא יתנו שמישהו ישתלט על הישיבה שלהם, יקח את המותג היקר מכל - פוניבז' - ויהפוך אותו לישיבה ציונית. זה הרי לא עולה על הדעת. על כן מול פוניבז' קום תקום ישיבה חרדית אמיתית, כמו פוניבז' של פעם. ישיבה על טהרת הרוח החרדית. בלי צה"ל ובלי הלל ויום העצמאות ובלי כיפות סרוגות וכל המזרוחניקים האלה שבאו מבחוץ ולאט-לאט השתלטו על המוסד המפואר ושינו את אופיו לבלי הכר.

מעניין אם דבר כזה היה קורה במהופך. אם למשל החרדים היו משתלטים לאט-לאט על הרבנות הראשית לישראל, מוסד ציוני מפואר. אבל לא צריך להפריז בדמיונות.