ממטולה ועד שדרות: אחרית הימים כבר פה

הדובר: יהודה לויכטר, מנהיג הלהקה. המקום: כיכר ציון בירושלים. הזמן: יום חמישי, 19:30. מזג אויר: קריר. הלהקה שמתכוונת להציף את הארץ במופעי רחוב מתועדים (סטייל "מסע הבחירות של מאיר אריאל" ב-84'): אחרית הימים (לא הנוסטלגית של מירי אלוני). המטרה: להיות תמיד בשמחה, ולהדביק את כל הארץ בחיידק המחייך.

מה אומר שלומי, אחד המעריצים שהגיע לכיכר ציון, על כך שהלהקה האהובה עליו מופיעה ברחוב עם מכסה של גיטרה פתוח לזריקת שקלים? זה לא מוריד מערכם? ועוד אחרי שחתמו חוזה על הפצת הדיסק הראשון שלה עם הד ארצי? "על מה אתה מדבר?", הוא עונה, "תראה איך הם נהנים. ואל תשכח את 'בית הבובות' - איך שהם התחילו ואיפה הם היום".

ייחודה של "אחרית הימים" הוא במגוון המקצבים והסגנונות: רגאיי, מוסיקת עולם, מזרחית, חסידית, שחורה. כיאה לחבורה

שכוללת אבא ובן שהגיעו מאי ליד אפריקה, בחור מירושלים, אחר מניו-יורק ועוד אחד ממרסיי, צרפת.

השעה 20:30. חברי הלהקה מוקפים בכ-100 אנשים מכל הצבעים והמינים. בחור מהקהל מתפרץ ותופס את המיקרופון של הזמר ומתחיל לסלסל במזרחית. הלהקה לא מתרגשת. מתאימה את עצמה ומלווה אותו. עוד חצי שעה של מוזיקה והקהל מתפזר.

אחרית הימים אספה קרוב ל-150 שקל. מה אתם אומרים זה יספיק להם לדלק עד שדרות?