בין בנות כנען לבנות חרן
מדוע אברהם ויצחק מתנגדים בצורה כל-כך נחרצת שבנם ימצא כלה מבנות הכנעני? ומה ההבדל בין דעות מקולקלות למידות מקולקלות? אבי רט לומד את אמות המידה שהציבו האבות
מעניין לראות את הצד השווה בשני אבות, המחפשים שידוך ראוי והגון לבנם אהובם. הן בפרשת השבוע שעבר- 'חיי שרה', והן בזו הקרובה הבאה עלינו לטובה - 'תולדות', ניצבים שני אבות האומה, והאבות הפרטיים של יצחק ושל יעקב בצומת הדרכים בה מניחים את היסודות לדור הבא, ובוחרים בן או בת זוג.
אברהם מחפש אישה לבנו יחידו אהובו אשר נולד לו לעת זקנתו, יצחק, בן הארבעים. שרה אשתו הלכה לעולמה, ועליו האחריות למצוא את זו שתהיה האימא הבאה, שממנה ימשכו הדורות ויעמדו הצאצאים.
אברהם קורא לעבדו הזקן ונאמן ביתו, משביע אותו, ומבקש ממנו ללכת לחרן לחפש שם אישה. אברהם לא רק מבקש על דרך החיוב, אלא גם מזהיר אותו פעמיים על דרך השלילה - שבכל תנאי ובכל מצב שלא יעיז להביא אישה מבנות הכנעני המקומיות:
" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו" (בראשית,כד,ג) לשאלתו של אליעזר אם לא תימצא אישה בחרן, האם אז יוכל לקחת אזה מבנות כנען, עונה אברהם באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "ויאמר אליו אברהם הישמר לך פן תשיב את בני שמה" (שם,ו)
יצחק נושא לאישה את רבקה. חלפו הימים והשנים והנה הגיעה העת וגם הם צריכים לחפש את השידוך לבניהם- ליעקב ולעשיו. והנה - התסריט חוזר על עצמו:" ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו, ויאמר לו: לא תיקח אשה מבנות כנען" (שם,כח,א) פסוק אחד קודם, כאשר יצחק ורעייתו רבקה מדברים על בנות הזוג הפוטנציאליות לבניהם, זועקת רבקה אל יצחק ואומרת אמירה בוטה וחדה:"ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לוקח יעקב אישה מבנות חת כאלה מבנות הארץ- למה לי חיים!". עד כדי כך.
באופן טבעי, עוד הרבה לפני שה'אמא הפולנייה' באה לעולם כמציאות, כמותג וכבדיחה, כבר עסקו אבותינו בסוגית השידוכים ומציאת בת זוג ראויה. אלא שעם כל הכבוד,הרי עוד אין בעולם בוגרות אולפנות, מדרשות או מוסדות חינוך יהודים 'יוקרתיים'. ההיצע הפוטנציאלי לא מזהיר. יש בנות מקומיות כאן בכנען, מקום המגורים הנוכחי של אברהם ויצחק, ויש עוד מבחר של בנות בחרן, מקום המגורים הקודם שלהם. אם כך, כשזו המציאות וזה המבחר - מה כבר ההבדל הגדול בין בנות כנען לבנות חרן? הרי גם אלו וגם אלו 'לא משלנו' ?אם כן מדוע גם אברהם וגם יצחק מתנגדים בצורה נחרצת כל כך לכל אפשרות שתימצא כלה מבנות הכנעני?
חז"ל במספר מקומות, דיברו על כך שישנם שני סוגי אנשים מקולקלים. יש המקולקלים בדעותיהם, ויש המקולקלים במידותיהם - רעים ורשעים, שונאים ונוכלים, פרוצים וחסרי יושרה ומוסר.
בנות חרן, אמרו חז"ל, היו מקולקלות בדעותיהן. הן היו תולדה של חינוך סביבתי שחינך אותן לאמונות כזב וסרק, ולעבודה זרה. לעומתן, בנות כנען היו מקולקלות במידותיהן. בתכונות האופי והערכים הבסיסיים. הן היו פרוצות ומופקרות באופיין, בהתנהגותן, במוסרן, בהתנהלותן.
כאשר זו הברירה, אומרים האבות לילדיהם, ולדורות - עם דעות מקולקלות - אפשר להתמודד. אפשר ללמד, להסביר, לחנך, לתקן, לדון, לשאול, להשיב, לחקור, ובסוף התהליך - אם אכן הוא נעשה ביושר, מתוך כבוד, ענווה ואהבה, ומתוך נכונות אמיתית למצוא את דרך הישר - גם העקמימות שבדעות - תתיישר.
לעומת זאת - כאשר המידות מקולקלות, כאשר המציאות היא של פריצות ושחיתות, גזל וחמס, עוולה ומרמה - עקמומיות שכזו אי אפשר לתקן. ממנה יש להתרחק, אותה יש לעקור מן השורש, איתה אי אפשר לדור בכפיפה אחת - לא פיזית ולא תרבותית.
באופן טבעי יש במציאות החיים ריבוי דעות, גוונים, עמדות והשקפות. כך העולם בנוי, כך המרקם החברתי של כל חברה. לא רק שאין בכך בעיה, אלא ההיפך - ריבוי הדעות יש בו כדי להביא להפריה הדדית, לבחינה מחודשת של דברים, להתמודדות מול האחר והשונה. ריבוי דעות הוא דבר מאתגר, ממריץ והכרחי. כך נבנה התלמוד, כך נבנית חברה. מתוך הדיון, הלימוד, הויכוח והבירור- תצא ותתברר האמת, ודרך הישר.
אולם אם בשורש המחלוקת נמצאים בעלי מידות מקולקלות - כאלו ששחיתות, מרמה, פריצות והפקרות הם מידות היסוד שלהם - עם כאלו - 'חבל על הזמן'. את המידות המגונות הללו יש לעקור משורשן, כי כל מה שיצא מהם יהיה בבחינת גידול פרא, חסר מצפון ואמת.
אני חש, שהקריטריונים ואמות המידה והמבחן הללו שהציבו לנו האבות, ופרשנות חז"ל להם, היו נכונים לא רק לשעתן, אלא לדורות.
בימים הללו, של חברה ישראלית חלוקה ומפוצלת כל כך, של מחלוקות ומלחמות מבית, של התלהמויות והטלות בוץ, של ויכוחים והתנצחויות בכל כך הרבה תחומי חיים, ועל כל כך הרבה נושאים - מדיניים ופוליטיים, אמוניים ודתיים, מוסריים וערכיים, חברתיים וכלכליים, חינוכיים ואידיאולוגיים, כדאי לכל הצדדים לבחון את שורש וסיבת הקלקול, ומתוך כך - את אפשרויות התיקון. זו הדרך ארץ - שקודמת לכל.
_a.jpg "צילום: ישראל ברדוגו")
