פרייבורג: הבתים חסכוניים; המדרכות נדיבות

העיר פרייבורג שבדרום מערב גרמניה הפכה ליעד תיירות בלתי שגרתי. אין בה נופים עוצרי נשימה, או אתרים היסטוריים מעניינים במיוחד. אין בה מעיינות מרפא או אתרי נופש יוקרתיים וגם לא קניונים או חנויות זולות. ובכל זאת, בכל שנה פוקדים אותה אלפי מבקרים שרוצים לעשות רק דבר אחד: לשוטט ברחובות של שכונת וובּן, לנשום את האוויר הנקי וללמוד שיעור באקולוגיה עירונית.

פרייבורג, "העיר החופשית" בגרמנית, ספגה הפגזות כבדות במלחמת העולם השניה ובסיומה נכבשה על ידי הצבא הצרפתי, שקיים בה נוכחות עד שנת 1991. קצת לפני עזיבת הכוחות הצרפתים, בשנת 1990, החלו רשויות העיר לבנות את שכונת וובן (VAUBAN) על שטח שנרכש מהממשלה הפדרלית הגרמנית, והפכו את האזור לפרויקט סביבתי מרשים.

פרייבורג נחשבת לאחת הערים החמות ביותר בגרמניה, ותושביה החליטו לתרגם את האקלים החם למקור אנרגיה שימושי. מרבית מגגות הבתים הצבעוניים שבשכונת וובן מכוסים בקולטים סולאריים, והתושבים כמעט ואינם צורכים אנרגיה מרשת החשמל האזורית.

בתי התושבים מכונים "בתים פאסיביים" (Passivhaus), מונח אקולוגי מקומי שהומצא כדי לתאר בתים המייצרים בעצמם את האנרגיה לה הם זקוקים. בתים אלו נסמכים בעיקר על אנרגיה סולארית ואמצעי בידוד, המשמרים את הטמפרטורה בתוכם באופן קבוע כמעט כל השנה. צריכת החשמל של "בית פאסיבי" ממוצע נמוכה בהרבה מזו של בית שנבנה בתהליכי בנייה סטנדרטיים. "כדי לחמם את הבית שלי, שגודלו 90 מ"ר, אני משלם רק כ-90 יורו לשנה", סיפר אנדראס דלסקה, תושב השכונה.

שיעור מעשי באקולוגיה עירונית. שכונת וובן בפרייבורג (צילום: איי.אף.פי)   

הולך הרגל הוא מלך

כיום מתגוררים בוובן כ-5,000 תושבים, ורבים מהם אינם מחזיקים כלל בכלי רכב פרטי. עובדה זו הפחיתה את השימוש בכלי הרכב בכ-35 אחוז ביחס למקומות אחרים בגרמניה. תחת זאת מתארגנים התושבים בהסעות משותפות או משתמשים בתחבורה הציבורית.

רחובות השכונה זכו לכינוי "המקום שבו הולך הרגל הוא מלך", משום רוחב המדרכות הנדיב. יתרה מזאת, מרבית הרחובות בשכונה עוברים בסמוך לשטחים פתוחים, פארקים ירוקים או גני משחק לילדים, כך שההולכים ברגל נהנים מנוף, אוויר נקי, מרחבים פתוחים וחיי קהילה פורים.

אחת הסיבות המרכזיות להצלחתה של החיים האקולוגיים והבנייה הסביבתית בוובן נטועה בשיתוף הפעולה ההדוק שנוצר בין תושביה. במסגרת "הפורום של וובן", בו הם פעילים, מתקבלות החלטות רבות ונקבעים סטנדרטים עתידיים. במסגרת זו גם מנצלים התושבים את הרעיונות והיוזמות המקומיות, ובעיקר את כוחם הקולקטיבי כשותפים בהחלטות המעצבות את אזור מגוריהם. "אנו מאוד מעורים בנעשה. למשל, כל בית חדש שנבנה בשכונה מוגבל בכמות האנרגיה אותה מותר לו לבזבז", הסביר אחד התושבים.   

הצלחתה של וובן זיכתה אותה בשנת 2002 בפרס "לדיור סביבתי" מטעם האו"ם. ההצלחה, והמבקרים הרבים שהגיעו בעקבותיה, סייעה גם להתפתחותה של הפרנסה המקומית. כיום מציעים בשכונה סמינרים אקולוגיים, סיורים מודרכים והרצאות.

"במקום הזה הצלחנו להוכיח כי מה שדרוש הוא בעיקר רצון וכי האמצעים הטכנולוגיים של היום מאפשרים לשלב אקולוגיה עם איכות חיים", הבהיר יורגן הארטוויג, מנהל מרכז תיירות מקומי המדריך קבוצות מבקרים בשכונה.