איך בוחרים קרן נאמנות?
נניח שהחלטתם שאתם רוצים להשקיע בקרן נאמנות מאפיק מסוים. כיצד תדעו איזה קרן היא בעלת הסיכוי הגדול ביותר להניב לכם תשואה גבוהה בסיכון נמוך?
בתהליך בחירת קרן נאמנות עלינו לבחון מספר מדדים לקבלת ההחלטה הטובה ביותר עבורנו:
תשואות
חשוב מאוד שקרן הנאמנות תניב תשואה גבוהה לאורך זמן ולכן עלינו להשוות בין תשואות קרנות הנאמנות המקבילות באותה הקטגוריה, בפרק זמן זהה. תשואה עודפת של חצי אחוז בחודש עשויה להניב רווח משמעותי לאורך זמן. נהוג להשוות את תשואת הקרן לתקופות של "מתחילת השנה", 12 חודשים אחרונים, ובכפולות של שנה. אולם חשוב לזכור כי התשואות המוצגות לכם משקפות את העבר, ולא ניתן לחזות באמצעותן את העתיד.
עלולים להיות מקרים בהם, במהלך תקופת המדידה, השתנתה מדיניות ההשקעה של הקרן. לעיתים הנתונים ההיסטוריים נשמרים, כאשר בפועל מדובר בקרנות בעלות אפיקי השקעות שונים מאלו שהיו בעבר.
במקרים כאלה המשקיעים עלולים לטעות, ולחשוב כי קרן שבעבר השקיעה במניות והניבה תשואה גבוהה, הצליחה להשיג את התשואות הללו גם בהשקעות סולידיות. מקרים כאלה עלולים ליצור בילבול, ולכן חשוב לשאול את היועצים בבנק או את בית ההשקעות שמנהל את הקרן, האם מדיניות ההשקעות לפיה השיגה הקרן את התשואה המוצגת לכם זהה למדיניות הנוכחית של הקרן.
הגוף המנהל
יש לבחון היטב בידי מי אנו מפקידים את כספנו: רצוי להשיג מידע על הגוף שמנהל את הקרן האמצעות המדיה. עדיף שלגוף הפיננסי המנהל את הקרן יהיה ניסיון מוכח בניהול קרנות נאמנות.
כמה אנחנו משלמים
דמי הניהול הם העמלה שאנו משלמים עבור ניהול ניהול קרן הנאמנות. ישנם הבדלים בדמי הניהול בין קרנות הנאמנות השונות וכדאי להשוות גם את הנושא הזה.
סיכון
מקובל למדוד את רמת הסיכון בקרנות באמצעות מדדים סטטיסטים - סטיית תקן ומדד שארפ. סטיית תקן מודדת את הפיזור של ערכי התשואה סביב הממוצע שלהם. כלומר ככל התשואה שהושגה תנודתית יותר, כך סטיית התקן גדולה יותר והסיכון שבהשקעה גדל.
מדד שארפ מודד את ביצועי הקרן בהשוואה לרמת הסיכון שלה. הגדרת המדד מסובכת, אך הוא מראה את תוספת התשואה שהושגה עבור רמת הסיכון שנלקחה בקרן הנאמנות. בשורה התחתונה - מדד שארפ גבוה מצביע על כך שהקרן טובה יותר מקרן אחרת שהשיגה מדד שארפ נמוך יותר.
מתחילת 2008 תחייב הרשות לניירות ערך להצמיד לכל קרן את סרגל הסיכון. הסרגל משקף את הסיכון בקרן על-פי חשיפה למט"ח ומניות. (ראה הרחבה בכתבה על החלוקה לקטגוריות).
| מט"ח | מניות | שיעור חשיפה מרבי |
| 0 | 0 | 0% |
| A | 1 | 10% |
| B | 2 | 30% |
| C | 3 | 50% |
| D | 4 | 120% |
| E | 5 | 200% |
| F | 6 | מעל 200% |
היהלומים של מעלות
בנוסף לבדיקות שכדאי שכל משקיע בקרן נאמנות יבצע, מבצעת חברת מעלות, המתמחה בהערכת קרנות נאמנות, דירוג על-פי מודל כמותי. הדירוג של מעלות בא ליד ביטוי ביהלומים, אותם ניתן למצוא בטבלאות הקרנות בעיתונים היומיים. ככל שהקרן מקבלת יותר יהלומים כך היא נחשבת טובה יותר.
מעלות מדרגת את הקרנות על פי חשיפת הקרן לקבוצות ההשקעה העיקריות בשוק הישראלי ומדדי תשואות של סוגי השקעה שונים. על פי הערכת הביצועים הכוללת של כל קרן נקבעים מספר היהלומים שהקרן מקבלת: שלושה יהלומים - הקרן מדורגת בין 15% הקרנות העליונות בקבוצה. שני יהלומים - הקרן מדורגת בטווח של 16%-35% הקרנות העליונות של הקרנות בקבוצה. יהלום אחד - הקרן מדורגת בטווח של 36%-60% הקרנות העליונות של הקרנות בקבוצה. אפס יהלומים - הקרן מדורגת אך איננה נכללת בין הקרנות העליונות בקבוצה.
הניתוחים מתבצעים לגבי הנתונים החודשיים של הקרנות והשוק כולו ב- 36 החודשים הקודמים למועד הדירוג. בשנתיים האחרונות הוקמו הרבה קרנות נאמנות חדשות, וזו הסיבה שלא כל הקרנות זוכות לדירוג של מעלות. קרנות נאמנות אשר קיימות פחות מ-36 חודשים אינן נכללות בניתוח. למעט, קטגוריות חדשות בהן כל הקרנות צעירות. במקרה זה, כמו למשל קטגוריית אג"ח חו"ל, נותחה הקטגוריה כולה על פני 18 חודשים בלבד. המודלים המעריכים את הביצועים לוקחים בחשבון את התשואות בפועל, דמי הניהול, והאחזקות בקבוצות ההשקעה השונות, כמו גם את מידת ההתאמה של תשואת כל קרן לתשואת קבוצת ההשתייכות שלה.
פרסום זה אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרנות ואינו מהווה תחליף לייעוץ / שיווק השקעות ו/או מס המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים לכל אדם או תחליף לשיקול דעתו של הקורא. רכישת יחידות נעשית בהתאם לתשקיפי הקרנות שבתוקף ולדיווחים המיידים. אין בתשואות ובדירוגי הקרנות בעבר כדי להעיד על תשואותיהן ודירוגן בעתיד
