התרחיש: אחרי ועידת השלום - מיני מלחמה בעזה

היום (א'), בביקור בנתיב העשרה, הצהיר השר אבי דיכטר כי פעולה בעזה היא "בלתי נמנעת". מנקודת מבטם של הקצינים הבכירים, דילמת עזה היא אחת הסבוכות עמן התמודד צה"ל בשנים האחרונות. כמה פתרונות צבאיים מועלים, אך גם הוגיהם מודעים היטב לעשרות שיקולים אחרים שנבחנים כל העת, ודוחקים את הפעולה הצבאית לעמדת המתנה.

על מה שקורה בתוך הרצועה, כבר סופר בהרחבה. ההערכה לפיה לחמאס, בקצב העניינים הזה, מספיקות שנתיים-שלוש כדי להגיע ליכולת שחיזבאללה השיג בעשור - אומרת הכל. בקרב מי שעוסק בתחום, אין בכלל ספק שטווח הרקטות המשוגרות מהרצועה - שעמד עד לפני חמש שנים על 2 ק"מ, והגיע כבר ל-12 ק"מ - יגיע גם ל-20 ק"מ ויאיים אפילו על דרומה של אשדוד. צמד המילים "סרט אחר" עלה כבר כמה וכמה פעמים בדיונים ביטחוניים, שעסקו במה שיתרחש כאשר יחזיק החמאס בידיו ברקטות המשופרות הללו - בין אם יקראו להן קטיושות ובין אם יכנו אותן בשם אחר.

בשבוע שעבר בכנס לטרון סיפק אלוף אבי מזרחי - ראש האגף הלוגיסטי בצה"ל, שיתמנה בקרוב למפקד זרוע היבשה (מז"י) - דוגמה נוספת למה שמתחולל בתוך הרצועה: "הם חופרים בורות בכבישים, מטמינים מטעני חבלה רבי עוצמה וסגורים עם אספלט באופן כזה, שבכלל לא ניתן לזהות שחפרו שם". גם בכל הקשור להיקף המחבלים המתאבדים ולמכוניות התופת, לא היו בפיו בשורות מעודדות. האיראנים מעורבים עמוקות בתהליכים הללו, כולל סיוע ל"חיל הים" הפלסטיני.

רק קצה היכולת

ובחזרה ל"סרט האחר". המציאות הזאת, סבורים גורמי ביטחון, תהיה בלתי אפשרית; לא ניתן יהיה לעבור לסדר היום כאשר החמאס יחזיק בכמה מאות רקטות לטווח משופר - והמצרים, מודים במערכת (כשמסירים את הלשון הדיפלומטית), לא עושים כמעט דבר כדי לעצור את שטף ההברחות בציר "פילדלפי". או אז, מבצע צבאי נרחב כבר לא יהיה בסימן שאלה. הפעילות הנקודתית שנעשית כיום, מודים אותם גורמים, אמנם מונעת פיגועים בטווח הקצר ואף קוצרת הצלחות - אך אינה נוגעת ולו במעט בתעשיית הטרור המשגשגת ברצועה. ירי הקסאמים ופצצות המרגמה - מטריד ככל שהוא - הוא רק קצה היכולת.  

בינתיים נראה כי החמאס - באופן מכוון - אינו "שובר את הכלים". הוא שומר על רמת טרור מסוימת, בינתיים - על אש קטנה. גם ישראל מצידה מגיבה נקודתית, פוגעת בחוליות השיגור, לעתים גם ב"פצצות מתקתקות", אולם נמנעת במכוון מהסלמה. ההנחיה של הדרג המדיני ברורה: להימנע מהסלמה. 

עד מתי יישמר הסטטוס-קוו העדין? לא ברור. לרעיון לצאת למבצע רק כתגובה על

פיגוע קשה, אין כמעט תומכים. למודי המלחמה האחרונה בלבנון, במערכת הביטחון סבורים כי פעולה קרובה עשויה להניב תוצאות. נפגעים יהיו בעיקר מקרב חיילי צה"ל, לעומת פעולה בעתיד הרחוק יותר, שתגרור יותר נפגעים מקרב לובשי המדים - אבל גם תכניס אזרחים רבים יותר לקו האש. במילים אחרות, מי שחושש שמבצע בעזה בזמן הזה יביא לנפגעים ישראלים, עלול למצוא את עצמו בעוד שנה וחצי בתוך מבצע מסוג אחר, עם סיכויי הצלחה נמוכים יותר והיקף נפגעים גדול הרבה יותר.

איך ייראה מבצע נרחב בעזה? על כך נמנעים בצמרת צה"ל מלפרט, אך מדברים על מיני-מלחמה, בסדר גודל של בין מבצע ליטני למלחמת לבנון השנייה. בשטח כבר אפשר לזהות את ההכנות והאימונים. כוחות מילואים וסדיר רבים יהיו בתוך הרצועה, חלקם יוקצו לתפקידים מיוחדים. המטרה תהיה להגיע להישגים מוחשיים בתוך פחות מחודש. מדברים על כמות גדולה של נפגעים בצד השני - כולל מוצבים, מחסנים, מעבדות וכל מה שניתן לפגוע בו. עם סיום הפעולה, אמורה להיווצר ברצועה מציאות חדשה, מעין משוואה אחרת; החמאס יצטרך לא רק לשקם את שורותיו, לאחר שיספוג נפגעים רבים ברכוש ובנפש, אלא גם יאבד נכנסים לטובת ישראל. מצב כזה, מקווים בצה"ל, ישים את הארגון במצב אחר, שיאפשר לדרג המדיני מרחב תמרון גדול יותר.