קאיה סורנטו - קיצור תולדות הבוץ

חברת סמל"ת, יבואנית קאיה לישראל, החלה בשיווק גרסה מיוחדת לסורנטו. רכב השטח הגדול, שהוצג ב-2002 ועבר מתיחת פנים ראשונה אשתקד, זוכה למהדורה ישראלית מיוחדת בסיוע סדנת השיפורים "אספיר". מדובר בערכת שטח, המוצעת ללקוחות קאיה כאופציה בתוספת תשלום, ונהנית מאחריות מלאה. ומכיוון שהסורנטו הוא רכב שטח אמיתי - כולל שלדת סולם נפרדת וסרן אחורי חי - מעניין לראות האם נולדה לנו חיית שטח אמיתית.

מי אתה?

הסורנטו של קאיה הוצג כאמור לפני חמש שנים, וזוכה מאז להצלחה נאה ברחבי העולם. גם אצלנו המכירות לא רעות, עם 1,100 יחידות שנמסרו מאז החל השיווק בשנת 2003. בגרסה החדשה, ייחודית לשוק הישראלי כזכור, מקווים בסמל"ת להדגיש את יכולת השטח שלו, ולפנות ללקוחות שנוהגים לרדת מהאספלט לעיתים מזדמנות.

קאיה סורנטו פרו. גרסה שהומצאה בישראל (צילומים: רועי צוקרמן)

הגרסה החדשה מבוססת על מתיחת הפנים של הסורנטו, שכללה שינויי עיצוב כמעט ולא מורגשים, ויחידת כוח משופרת - מנוע טורבו-דיזל חדש, ותיבת חמישה הילוכים אוטומטית. כבעבר, ההנעה על הכביש אחורית, ושילוב הנעה כפולה מתבצע בעיקר בשטח או בתנאי כביש קשים. אגב, הסורנטו מצויד גם בהילוך כוח, כיאה לרכב שטח.

איך אתה נראה

אם אתם מחפשים הבדלים משמעותיים בעיצוב לעומת סורנטו רגיל, כדאי שתסתכלו למטה. ערכת השטח כוללת מדרגות צד (השינוי הבולט ביותר), וו גרירה אחורי ומיגון לרצפת המרכב. ואם תתבוננו לתוך בתי הגלגלים, תמצאו שם באדום וכחול גם את מתלי השטח - קפיצי אייבך ובולמי בילשטיין. בכך מסתכמים למעשה השינויים, שלא פוגמים במראה הסורנטו.

רכב השטח של קאיה נהנה מאז ומתמיד מעיצוב נאה, שמצליח להיראות כמו "הדבר האמיתי", בלי להיות מאיים או קשוח מדי. מנגד, מי שירצה דווקא להשוויץ בערכת השטח, יצטרך לחשוב על דרכים יצירתיות כדי לעשות כן. מדבקות ענק דוגמת אלו שקיימות על רכב ההדגמה, למשל.

ומה קורה שם בפנים

בתא הנוסעים אנחנו פוגשים בסורנטו הישן והטוב. ישן, מכיוון שאיכות החומרים - חלק ניכר מהפקדים, מתגים ופלסטיקים - אינו עומד בסטנדרטים מודרניים. גם מערכת השמע המקורית - כולל דרישת שלום מנגן קלטות - רחוקה מלהרשים. וטוב, מכיוון שאיכות ההרכבה דווקא גבוהה, וכך גם המרחב ותנוחת הישיבה.

הנדסת האנוש בדרך כלל טובה, למעט כמה מוזרויות. למשל מחשב דרך דל-מידע ובעל תצוגה מיושנת, שממוקם על התקרה, לא נוח לתפעול ואף גורם להיסח דעת. היינו שמחים גם לאפשרות לכוונן את ההגה למרחק, ולא רק לגובה.

אבל מעבר לתלונות הללו, תא הנוסעים של הסורנטו נעים לחמישה נוסעים, עם מרווח מספק ומושבים נוחים. מאוחר יותר נגלה שהנוחות הזו חשובה מאוד, ולא רק בשטח. תא המטען סביר בגודלו לרכב מסוג זה, גם אם אינו מרשים.

עכבר העיר

אי אפשר לטעות בסוג הדלק שצורך הסורנטו. רעש מנוע הדיזל בולט, וכשיחידת הכוח קרה, היא גם סובלת מרעידות מורגשות היטב. ארבעה צילינדרים ומגדש מייצרים 170 כ"ס ב-3,800 סל"ד ו-41 קג"מ ב-2,000 סל"ד. אלה מאפשרים אמנם כושר התקדמות סביר ותגובה לא רעה, אבל המשקל הגבוה (כ-2.1 טון בלי נוסעים ומטען) לא עושה חיים קלים.

ולכן, כדי לשמור על קצב התקדמות סביר, צריך לשמור על רגל ימין כבדה למדי, מה שבתורו גורר רמות רעש גבוהות. התחושה היא של ביצועים נאותים, גם אם נראה כי נתון של 14.3 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, מעט אופטימי. גם עקיפות יש לעשות בתכנון מראש - בעיקר מכיוון שתיבת ההילוכים מעט איטית בתגובותיה. בשיוט נינוח, רמות הרעש של המנוע טובות, אך במקומו חודרים לתא הנוסעים רעשי גלגלים.

עוד על הכביש, מתגלים שורשי השטח של הסורנטו. הרכב הגדול מתנדנד על שיבושים וגלים, ובתוך העיר מתקשה לשכך שיבושים. כאן עוזרים המושבים הטובים, ונוחות נסיעה לאורך זמן לא נפגעת באופן משמעותי. מבחינת ניהוג, קל להיזכר כי מדובר ברכב שטח, ולמרות היגוי מדויק יחסית, הסורנטו לא מעניק שפע ביטחון לנהג. לחלק מכך אחראי כיול רך, שמטלטל את המרכב. היינו שמחים גם לבלמים נחושים יותר.

עכבר הכפר

עוברים לשטח. כאן, כפי שמסתבר מהר מאוד, נמצא מגרש המשחקים האמיתי של הסורנטו. עם מיגון גחון ומתלים ייעודיים, רכב השטח הגדול הצליח לעמוד בכבוד בכל המשימות שהטלנו עליו. עבור דגם המשווק באופן סדרתי עם אחריות מלאה, מדובר ביכולת מרשימה: מהלך מתלה ארוך מבטיח כי קשה מאוד להיכנס להצלבה, ומכשולי שטח נראים פתאום קלים להפליא.

נהיגת שבילים מהירה עשויה לגלות (שוב) כיול רך מדי למתלים, אבל בשטח טכני יותר, העסק מרשים. ועבור רכב בעל משקל עצמי כה גבוה וצמיגי כביש כמעט מובהקים (מי שבאמת יורד לשטח, ירצה ככל הנראה להחליפם), הסורנטו התמודד אפילו עם חולות. בסך הכל, נראה כי יש כאן די והותר יכולת עבור נהגי השטח החובבים. המגבלה העיקרית הייתה ונותרה מרווח הגחון, שעומד על 20.3 ס"מ בלבד וזוויות גישה (28 מעלות) ונטישה (26 מעלות, לפני וו הגרירה) צנועות יחסית. תצרוכת הדלק הממוצעת במהלך המבחן, שכלל נהיגה בכביש ובשטח, הייתה טובה למדי ועמדה על 9.7 ק"מ לליטר.

למי זה טוב?

אז מה היה לנו כאן? רכב שטח ותיק ומוכר, וערכת שטח חדשה - שחסרה צמיגים מתאימים - עם תג-מחיר מפתה לכאורה - 4,900 שקל. לטענת היבואן, שיפור עצמי באותם רכיבים, יעלה ללקוח אחר קרוב ל-17,000 שקל. האם זה באמת משתלם?

הסורנטו מציע גם בלי הערכה, יכולת שטח לא רעה. אם אתם עכברי עיר שרוכשים את רכב השטח שלכם כי הוא אופנתי, ואולי לטיול שטח קליל ומזדמן פעם בכמה חודשים, תסתדרו מצוין גם עם היכולת הבסיסית. מנגד, אם אתם קצת יותר מתקדמים, ואוהבים לעלות לכביש אחרי טבילה ארוכה ויסודית במגוון מסלולי השטח שמציעה ארץ הקודש, יכול להיות שיש לכם כאן פתרון מוצלח למדי.

ערכת השטח כמעט לא גובה מכם פשרות ביכולת הכביש, שנותרת סבירה לרכב מסוגו ומידותיו של הסורנטו. ומנגד, היא מחדדת עוד קצת את יכולת השטח שלו. לנו זה נשמע כמו רעיון לגמרי לא רע.