פרצופה של התקופה
שלושת האלבומים של ג'וי דיויז'ן יוצאים מחדש במהדורות חדשות, משופצות-סאונד ועם בונוסים בצורת שלוש הופעות של הלהקה המיתולוגית. לבועז כהן זה הזכיר את גיל הנעורים הקודר
היה זה צילום של איאן קרטיס יושב על מגבר, מעשן ומחכה באיזשהו רחוב במנצ'סטר. הוא צעיר, רציני, לא מגולח, כובש את פניו בידו השמאלית, בידו הימנית סיגריה. בשבילי הפרצוף הזה, הקודר, החיוור, השדוף, המושפל מטה, היה הפרצוף שלי והפרצוף של התקופה ההיא. לא רק השירים של ג'וי דיויז'ן, גם המצוקה הניכרת בתמונה ההיא, הם חלק מהביוגרפיה שלי. ולא רק שלי. יש שם כל מה שנער מתבגר ובחור צעיר, נבוך ומבולבל, במנצ'סטר, סיאטל, ברלין או תל אביב יכול להזדהות איתו.
עכשיו, כשהסקס פיסטולס מתאחדים פתאום, מוציאים מחדש את אלבום הבכורה מ-1977 ומייצרים עניין מחודש ביצירה ובתופעה, יוצאים מחדש גם שלושת האלבומים של ג'וי דיויז'ן. שתי הלהקות שייכות לגל החברתי-מוזיקלי של סוף שנות השבעים בבריטניה. הסקס פיסטולס היתה לונדונית, ג'וי דיויז'ן ממנצ'סטר. שתיהן היו חשובות בדרכן השונה. שתיהן מסמלות את אחת התקופות המעניינות והמשפיעות בתולדות המוזיקה המודרנית.
באנציקלופדיות המוזיקה מוגדרת ג'וי דיוויז'ן (Joy Division) כ"להקת פוסט-פאנק", אבל לטעמי קצת משונה להיות פוסט משהו כשאתה פועל במקביל לאותו משהו. נכון שהופעה של הסקס פיסטולז הביאה, באופן כלשהו, לייסודה של ג'וי דיויז'ן - אבל הלהקה ממנצ'סטר נוסדה ופעלה במקביל לתנועה הפאנקיסטית ששטפה את בריטניה, ולא אחריה. הקריירה היתה קצרה ומשמעותית. הלהקה היתה תוצר של זמן ומקום (אנגליה, שנות השבעים) ממש כמו להקות הפאנק והגל החדש. רק שג'וי דיויז'ן היתה זרה ומוזרה גם לזמנה וגם הרבה יותר מאוחר נותרה שונה ומשונה. ג'וי דיויז'ן היתה חטיבה עצמאית שפעלה בדרך לא זרועה ולא חרושה, מנתבת את עצמה לא אל הזעם הפאנקיסטי המנפץ, השורט והמתריס, אלא אל המחוזות הקודרים, האפלים והדיכאונייים של הנשמה.
אם הסקס פיסטולס היתה מוחצנת, בוטה ובועטת, ג'וי דיויז'ן היתה (בעיקר) מופנמת, אמנותית ועגומה. בכל מקרה לשתי הלהקות היתה קריירה קצרה מאוד ושתיהן איבדו שחקן ראשי בהרכב. סיד וישס התאבד ב-2 בפברואר 1979. איאן קרטיס ב-18 במאי 1980.
ב-20 ביולי 1976 הופיעו הסקס פיסטולס במנצ'סטר. ההופעה הזו, שבה היו הגיטריסט ברנרד סאמנר, הבאסיסט פיטר הוק וגם איאן קרטיס עם אשתו הטריה דברה, הובילה להקמת הלהקה. היא נקראה בהתחלה "ורשה" אבל שינתה את שמה ל"ג'וי דיויז'ן". הלהקה התפרקה במאי 1980 לאחר התאבדותו של קרטיס.
חיים של אחרים
בספרה האוטוביוגרפי Touching from a Distance כתבה דברה קרטיס על מצבו הגופני והנפשי של בעלה בתקופה שלפני ההתאבדות. איאן נהג לשבת על הרצפה ולשרבט טקסטים במהירות מטורפת, הוא קרא ספרים של וויליאם בורוז ("ארוחה עירומה", "ג'אנקי") וג'יי. ג'יי באלארד ("קראש"), שמע תקליטים של איגי פופ, פרנק סינטרה ודייויד בואי ולקח תרופות נגד מחלת האפילפסיה שלקה בה. מצבי רוח משתנים אפיינו אותו ונטמעו במלים שכתב לשירים של ג'וי דיויז'ן.קרטיס אהב לקרוא והושפע מטקסטים קשים. למשל, "בית הבובות" של ק. צטניק הישראלי, ממנו לקוח שם הלהקה. הוא כתב על דיכאון, אפלה נפשית, ייאוש מצמית, מוות, מחנק, אלימות כצד החשוך של האהבה, ניכור בין צעירים מתבגרים והניוון הזוחל של החיים בעיר. בגיל 23 קרטיס כבר היה כמי שכל חייו מאחוריו. הוא הספיק להתחתן, להביא ילדה לעולם, להקים להקה מוערכת, לחלות באפילפסיה, להתאשפז, להתאהב במישהי אחרת ולנסות להתאבד. בשירים שכתב הוא ערך תצפית על חייו שלו ועל חייהם של אחרים ללא כל אור באפילה. כך הוא כתב, למשל, בשיר "אינסייט":
"חלומותיך מגיעים אל קצם, לא ממריאים, רק שוקעים אבל
לא אכפת לי עוד
איבדתי את הרצון לרצות יותר
איני פוחד יותר, לא פוחד כלל
אני רואה את כולם בנפילתם
אבל זוכר, כשהיינו צעירים "
קצת משונה להמליץ על ג'וי דיויז'ן. כתבו עליהם ערכים באנציקלופדיה, ספרים, ביוגרפיות, נעשו סרטים. ההשפעה של הלהקה האפלולית והקודרת נמשכת עמוק אל תוך המאה ה-21 והיא אחת משלוש הלהקות הגדולות שיצאו מהעיר מנצ'סטר בסוף שנות השבעים (לצד "דורותי קולום" ו"דה פול"), ובכל זאת, למי שהכיר בזמן אמת זו הזדמנות לשמוע את היצירות המקוריות בגירסאות משופרות וגם שלוש הופעות חיות שנושאות את הטעם, האוירה והצליל של התקופה. ולמי שלא הספיק להתוודע לאיכויות, זו הזדמנות לעשות זאת.
ג'וי דיויז'ן. אחת משלוש הלהקות הגדולות שיצאו ממנצ'סטר בשנות ה-70
אלבום הבכורה "תענוגות לא ידועים" יצא ב-1979. אחרי שמקשיבים לו בגירסת הסאונד המשופרת צריך לתת את הכבוד גם למפיק המוזיקלי מרטין האנט. הקשיבו לצעצועים האלקטרונים ב"ווילדרנס". או לתופים בשיר "She's Lost Control " (לפי אחת האגדות, האנט המפיק לקח את המתופף סטיבן מוריס לגג הבנין ונתן לו לתופף באוויר הפתוח מתחת לשמיים כדי להשיג סאונד מיוחד).
בסרט "אנשי המסיבות" של מייקל ווינטרבוטום משחזרים את הרגע הזה. טוני ווילסון אומר לקרטיס ש"זה נשמע כמו בואי". קרטיס כועס ומקלל את "בואי המזדיין" ששר על מוות בגיל 35. אתה לא שונא מישהו אלא אם יש בו משהו ממך. בואי כתב ושר על מוות. קרטיס המית את עצמו. לא לפני שהוא ביצע רצח-אב, כדי להמציא מחדש את עצמו. "תענוגות לא מוכרים" מספיק קודר כדי להשפיע על אלף להקות שיבואו אחרי מותו של קרטיס ב-27 השנים שאחרי כן
צמרמורת מהולה בעונג
ההוצאה המחודשת של אלבום הבכורה כוללת גם הופעה מ-13 ביולי 79', במועדון "פקטורי" במנצ'סטר. ההופעה מעוררת צמרמורות מהולות, עצב ועונג. היא מכילה את עשרת השירים המקוריים פלוס 12 שירים נוספים, בדיסק נפרד.
עטיפת האלבום, שעוצבה על ידי פיטר סוויל - העטיפה הנחשבת לקלאסיקה בתחום העיצוב המינימליסטי – קיבלה איכות נוספת במהדורה הזאת. היא מכילה תוספת של צילומים, אריזה נפתחת לרווחה. תענוג. את התמונה שעל העטיפה, אגב, מצא ברנרד סאמנר הגיטריסט בספר אסטרונומיה, והיא מסמלת את פעימותיו האחרונות של כוכב גוסס. במהדורת הדלוקס ניסו לשחזר את האימפקט העצום שהיה לעטיפת התקליט המקורי ועשו עבודה יפה ביותר.
איאן קרטיס סבל מדיכאון והתרופות גרמו לו למצבי רוח, ובמאי 1980 הוא תלה את עצמו. ביולי, חדשיים אחר-כך, יצא האלבום השני של ג'וי דיויז'ן,"Closer". במהדורה המחודשת תמצאו את השיר (המפורסם ביותר שלהם) "האהבה היא שתפריד בינינו" ואת אותו שיר, בהופעה, תמצאו גם באלבום השלישי שיצא במהדורה משופצת, "סטיל".
האלבום השני, במהדורה משופרת-צליל, כולל גם הופעה שמעולם לא ראתה אור לפני כן, באוניברסיטה של לונדון. שוב, הדיסק מכיל את האלבום המקורי (9 שירים) וגם 12 שירים מההופעה, ביניהם "האהבה היא שתפריד בינינו", כאמור.
האלבום השלישי, "סטיל" כולל גם הוא הופעה חיה, הפעם מ"טאון הול", היי וויקומב, ויש בו גירסה מעניינת וטובה ל"סיסטר ריי" של מחתרת הקטיפה. שימו לב גם ל"עידן הקרח" (Ice Age).
"אני / מחכה לעצמי/ מקווה למשהו נוסף / מקווה למשהו אחר" כך כתב ושר איאן קרטיס. התקווה נכזבה. קרטיס מת. הלהקה התפרקה. המורשת נותרה. עכשיו היא יוצאת בצורה מסודרת מחדש על שלושה מארזים עם סאונד משופר ובונוסים. זאת לא רק מזכרת מימי נעורים עגומים. זאת אמנות גדולה, הגדלה והולכת בדרכה, משנה לשנה, ולא נמוגה. קרטיס כבר מזמן לא איתנו. הקול שלו עדיין כן.
- בועז כהן עורך ומגיש את "אחרי השקיעה" ברדיו 88FM
לפנייה לכתב/ת 
