הצעה: להגביל אופן הקמתם של מתקנים ביטחוניים

במאבקם נגד הקמת עיר הבה"דים מתחו הארגונים הסביבתיים ביקורת על האופן בו בחר משרד הביטחון לאשר את עבודות ההקמה של אגד הבסיסים הגדול בוועדה סודית ולא באמצעות הליך תיכנון שקוף וציבורי. הצעת חוק חדשה של ח"כ דב חנין (חדש) ומיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) מבקשת כעת להגביל את יכולתה של מערכת הביטחון לקדם הקמת מתקנים ביטחוניים בהליך מזורז וחשאי, ולחייבה להתחשב בגורמים סביבתיים ובריאותיים, ולשתף את הציבור בדיונים.

את אישור ההקמה לעיר הבה"דים קיבל משרד הביטחון מהולמ"ב - הוועדה למתקנים ביטחוניים - המונה שלושה חברים ושדיוניה חסויים. חנין ומלכיאור טוענים כי במצב הקיים עקרונות התכנון וערכי הסביבה נרמסים בחסות שיקולים ביטחוניים. "המצב שבו ניתנת לצבא היכולת להקים מתקנים ביטחוניים ללא התייחסות לשיקולים בריאותיים וסביבתיים, ערכי נוף או הסדרי שיתוף ציבור בסיסיים הוא בעייתי ושייך למשטרים אפלים", אמר חנין.

ועם זאת, חנין ומלכיאור אינם כופרים בצורך בהליך מיוחד שיאפשר קבלת החלטות בעלות ציביון ביטחוני. לכן הם מציעים מסלול חדש, שיאפשר קבלת החלטות תיכנוניות בהליך מזורז, עם אפשרות לחיסיון חלקי על הדיונים ואף לחריגות במקרים מיוחדים, אולם כזה שיתחשב גם בשיקולי תכנון כלל ארציים ומחוזיים, ובשיקולים סביבתיים ודמוקרטיים.

עוד הם מציעים כי הולמ"ב תורכב משבעה חברים שימונו מתוך הוועדה המחוזית לתיכנון, בהם מתכנן המחוז, נציג השר להגנת הסביבה, נציג שר הביטחון, נציג מבין נציגי הרשויות המקומיות, נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה ונציג מִנהל מקרקעי ישראל.

חשאיות - רק במקרים חריגים

הצעת החוק מבוססת על מחקר שנערך בקליניקה הסביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. במחקר שבחן את אופן פעולתה של הולמ"ב, הצביעו החוקרים, ד"ר אורן פרז ועו"ד אתי רוזנבלום, על בעייתיות רבה באופן פעולת הוועדה, וטענו כי הבעיה המרכזית נעוצה בחוק התכנון והבנייה משנת 1965. חוק זה מעניק לדבריהם סמכויות תכנוניות מרחיקות לכת למערכת הביטחון. "הסדר זה גרם פעמים רבות לנזקים בלתי הפיכים", הם מדגישים.

המחקר, שפורסם בכתב העת "מחקרי משפט", מצביע על כך שהוועדה היא בהרכב מצומצם של שלושה חברים, ואחד מהם הוא נציג משרד הביטחון הפועל מתוקף השתייכותו בניגוד עניינים. לדבריהם, כל הליך ההחלטות מתבצע בסודיות ובאופן מזורז, בלא פיקוח של מוסדות התכנון ומתוך הישענות על תשתית עובדתית מצומצמת ביותר, הנוגעת בעיקר לצורכי מערכת הביטחון.

החוקרים מצאו כי באופן זה יכולה הוועדה לפסול תוכניות אחרות שלהן מערכת הביטחון מתנגדת, ולמערכת זו יש פטור מוחלט כמעט מקבלת היתרים לבנייה חדשה באתרים שבהם כבר הוקמו מתקנים.

יצויין כי גם בעתירה שהגישה עמותת "אדם טבע ודין" נגד הקמת עיר הבה"דים ישנה התייחסות לסמכויות ולמ"ב, ואיזכור של פסיקת בית המשפט העליון בפרשת הקמת בסיס צבאי ליד היישוב מצפה הושעיה. בית המשפט פסק אז כי ולמ"ב מוסמכת אמנם לתת היתר החורג מתוכנית הבניה, אולם ציין כי אל לה להשתמש בסמכותה זו כשגרה, אלא רק כאשר צרכי הביטחון מחייבים זאת. בעמותה אמרו כי בית המשפט קבע מקרים מוגדרים המאפשרים לולמ"ב לעשות שימוש בסמכותה החריגה: כאשר יש דחיפות בהקמת המתקן הביטחוני או כאשר האינטרס הביטחוני מחייב הקמה של המתקן באופן חשאי.

ממשרד הפנים נמסר: "על-פי תפיסת המחוקק יתכנו מצבים בהם מתעורר 'כורח ביטחוני' אשר אינו יכול לקבל מענה מספק במסגרת ההסדרים הרגילים שנקבעו לכך בחוק התכנון והבניה. ביחס אליהם מוצדקת לפיכך, התווייתו של הליך נפרד לאישורו של מתקן ביטחוני, כפי שנקבע בפרק ו' לחוק התכנון והבניה. מינהל התכנון אינו סבור כי יש לבטל התווייה זו בחוק באופן גורף, בשלב זה".

"עם זאת, אנו מקדמים בימים אלה (יחד עם משרד המשפטים ומערכת הביטחון) עבודת מטה שנועדה להבטיח הפעלתו של הסדר חריג זה תוך שיקול דעת זהיר, כולל גיבוש נוהל לטיפול בבקשות למתקנים ביטחוניים בועדות למתקנים ביטחוניים. עבודת המטה בנושא זה צפויה להסתיים תוך חודשים ספורים".

בנוסף, הח"כים פינס וביילין הגישו היום הצעת חוק אשר תחייב את פינויה של כל האוכלוסייה האזרחית הנמצאת בטווח הסיכון מרמת חובב - רדיוס של 5 ק"מ. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "סביב אזור התעשייה של רמת חובב מרוכזת אוכלוסייה המורכבת ברובה מתושבים בדואים, חלקם בכפרים לא מוכרים. אוכלוסיה זו הייתה ועודנה חשופה באופן קבוע לסיכון בריאותי ובטיחותי הנובע מהקרבה לאתר. לפיכך מוצע בהצעת החוק לקבוע אזור טווח סיכון ברוחב של חמישה קילומטרים המקיף את קצה שטח השיפוט של המועצה התעשייתית, אשר בו תוגבל התיישבות חדשה ושהייה רצופה וממושכת, ותינתן האפשרות לתושבי טווח הסיכון שיביעו רצונם בכך להתפנות. כן מוצע כי המדינה תספק למי שיביע רצונו בכך, כאמור, קרקע במקום אחר, באותם תנאים בהם החזיק את הקרקע אותה פינה, או פיצויים או הטבות אחרות כפי שיקבע.