עיר הבה"דים: מנוף לפיתוח או סכנת נפשות?
אנשי הנגב מייחלים להקמת עיר המחנות של צה"ל ומקווים שבנוסף למנוף הכלכלי הם יביאו גם לטיפול המפגעים ברמת-חובב. הירוקים חושבים שסדר הדברים צריך להיות הפוך
מנוף לניקוי האזור / שמואל ריפמן
לפני כשמונה שנים התקבלה החלטה אסטרטגית במערכת הביטחון להוריד את מחנות צה"ל לנגב. עיר הבה"דים צפויה לעבור לצומת הנגב, יחידות התקשוב לאוניברסיטת בן גוריון, ויחידות אמ"ן לאזור ליקית שבעומר. כתושבי האזור ראינו במהלך זה מנוף לפיתוח הנגב ובעיקר למטרופולין באר-שבע. מדובר במהלך שמביא איתו תשתיות כמו כביש 6, רכבות, גז טבעי, אנרגיה ואפשרות להרחבת כבישים קיימים. הקמת מחנות צה"ל מביאה גם כ-500 משפחות שיחזקו את יישובי הנגב, טכנולוגיות שיכולות להשתלב באוניברסיטה ובבית החולים סורוקה, ומספקת מאות מקומות תעסוקה לתושבי האזור. אם לא תקום עיר הבה"דים, גם הרכבת שעבורה היא כעין קטר לא תהיה.
זהו מאבק על עתיד הנגב. המאבק בין תושבי מטרופולין באר-שבע לתושבי מדינת תל-אביב לא קשור לאיכות סביבה אלא לאינטרסים של אותם גורמים במרכז הארץ, שרוצים שהמחנות יישארו בקרבתם. רמת זיהום האוויר בת"א גבוהה יותר מבסביבת רמת-חובב; כ-1,100 איש מתים כל שנה מזיהום אוויר בת"א, אבל אף אחד לא מציע לסגור את העיר ולהוציא ממנה את החיילים.
אני חי בנגב מילדותי, זה הבית שלי. הדאגה שלנו לאיכות החיים והסביבה היא אינטרס ראשון במעלה מבחינתנו. אנשי המועצה נלחמים כמעט עשור ברמת-חובב על מנת לטפל בשתי הבעיות המרכזיות: זיהום אוויר וטיפול בשפכים. נמשיך להיאבק כדי כשהחזון שלנו יקרום עור וגידים, כדי שכמו באירופה, ניתן יהיה לחיות ולפתח מערכות כלכליות במרחק של 100 מטר מאזורי המגורים. בשוויץ ובהולנד יש מפעלים כימיים גדולים יותר מרמת-חובב, ואנשים חיים בסמוך להם, בצמוד לגדרותיהם.
צומת הנגב מצוי מחוץ לכל מעגלי הסיכון, וזאת על סמך עבודה שנעשתה בשנת 2002. בתחנת הניטור שמוצבת בה נמדדו הערכים הנמוכים ביותר מבכל תחנות הניטור בנגב. מנתונים ראשונים שאספנו באזור צריפין עולה שדווקא שם קיימת סכנת תחלואה חמורה מאוד, ותמוה בעיני כיצד הגורמים הירוקים ובעיקר מפלגת הירוקים, לא מטפלים בבעיות הזיהום האמיתיות במרכז הארץ, ומטיפים לנו מוסר איך לטפל במפגעים שבאזורנו.
סביב רמת-חובב חיים היום 270 אלף תושבים, והחיילים מתוכננים להצטרף אליהם בשנת 2012. במקום להירתם למאבק על איכות הסביבה שלהם, מתחולל מאבק בעיר הבה"דים. גם הירוקים מבינים שבלי הורדת מחנות צה"ל לנגב אין סיכוי לטפל במפגעים במקום, ולכן הקמתם במקום המיועד מהווה מנוף ציבורי להשגת ניקיון מוחלט באזור התעשייה הזה.
עיר הבה"דים היא מבחינתי עובדה מוגמרת, וגם העיכוב בהקמתה לא ימנע ממערכת הביטחון ומצה"ל להשלים את המהלך. על כך ניאבק ציבורית, משפטית ופוליטית.
שמואל ריפמן, יו"ר מינהלת הרשות לפיתוח הנגב
גם לבריאות נחוץ ביטחון / גיל יעקב
בימים האחרונים החלו העבודות לבניית עיר הבה"דים בסמוך לרמת-חובב, והופסקו מיד בצו בית משפט. שמחת עניים, לכל הדעות. הרי הנגב משווע לפיתוח ולתעסוקה, ועל כן ברור שעיר הבה"דים בנגב היא ברכה. יחד עם זאת עולה השאלה מדוע מתעלמת מערכת הביטחון מהעובדה שהטיפול במפגעי התעשייה באזור רחוק עדיין מהסדרה כוללת? מעבר לכך חמורה העבודה שמערכת הביטחון החלה את העבודות על עיר הבה"דים למרות שסקר הערכת סיכונים של המשרד להגנת הסביבה וסקר בריאותי של משרד הבריאות עדיין לא הושלמו ופורסמו לציבור. כמו כן, מערכת הביטחון מנצלת לרעה את כוחה ומנהלת את הליך התכנון תחת מעטה מדומה של "סודיות בטחונית", ללא יכולת אמיתית לבקר ולהעריך את ההשלכות הרחבות של ביצוע הפרויקט בסמוך לרמת-חובב.
בשנים האחרונות פורסם מידע מועט על הנעשה ברמת-חובב וסביבתה. בידי משרד הבריאות נתונים חלקיים ביותר על החומרים הרעילים, ובדיקות פתע אקראיות ונדירות מצביעות על חריגות של מאות אחוזים מתקנים מומלצים לזיהום אוויר. סקר שהוזמן על-ידי משרד הבריאות לפני כמה שנים גילה ממצאים מדאיגים על הפלות ומומים מולדים בקרב המתגוררים בסמוך לרמת-חובב, ומחלות נשימתיות בקרב ילדים בבאר-שבע ובקיבוצים באזור. המימון לסקר נגמר וחודש רק עתה. ממצאים ראשוניים אלו, ביחד עם נתונים מדאיגים על עלייה דרסטית בתחלואה בסרטן באזור צריכים להדליק כמה נורות אדומות.
מכבסת המילים של משרד הביטחון נמשכת כהרגלה, וכיום מדברים על "קריית הדרכה" שתצטיין בבנייה ירוקה וידידותית לסביבה. אכן נשמע ירוק ומבורך, אבל עם כל הכבוד לאנרגיה סולרית, מערכת הביטחון מתעלמת ממה שעלול להתרחש מאחורי הש"ג, המרוחק כ 9 ק"מ בלבד מהמפעלים הכימיים המזהמים ביותר בישראל, שכבר היום גובים קורבנות מתושבי האזור.
ראשי רשויות מקומיות העתידים ליהנות מהון פוליטי בעקבות העברת הבסיסים לצומת הנגב עושים כל שלאל ידם כדי לזרז תהליכים ולזכות בתהילה. כולם משבחים את ההשקעה הגדולה שביצעו המפעלים בתשתית טובה יותר לטיפול בשפכים, למרות שבעיות רבות נוספות עדיין אינן מטופלות כראוי. מדאיגה ביותר העובדה שקולם של ראשי הרשויות המקומיות אינו נשמע באותה חדות ונמרצות בנושא הטיפול הרב שעדיין נדרש בזיהומי רמת-חובב, לטובת בריאות התושבים אותם הם אמורים לייצג.
על כל אזרח לשאול את עצמו ואת הממשלה, למה מתחילים לבנות את עיר הבה"דים במיליארדי שקלים מכספי הציבור לפני קבלת כל הנתונים והבטחת טיפול ראוי במפגעים. הבטחות ללא כיסוי של מערכת הביטחון, לפיהן לא יאוכלסו הבסיסים עם השלמת הבנייה במידה שיימצא סיכון בריאותי הן מס שפתיים, לאור ההתעלמות מהמתמשכת מכל תמרורי האזהרה, והן צריכות להדאיג כל אב ואם בישראל.
אנחנו קוראים לרשויות ולמערכת הביטחון לחבור למאמץ של תושבים רבים בנגב להפסקת הזיהומים הקטלניים מרמת-חובב, שמהווה את האיום האמיתי על פיתוח הנגב.
גיל יעקב, מנכ"ל ארגון "מגמה ירוקה"
לפנייה לכתב/ת 
