מחקר: המגזר החילוני מתכווץ
המחקר, שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, ומתפרסם לראשונה ב-ynet מגלה כי שיעור החילונים קטן בהתמדה ומשקלם היחסי באוכלוסיה צנח בתוך שלושה עשורים בלמעלה מ-50%. עוד בנתונים: אשכנזים, בעלי השכלה הגבוהה ומבוגרים מקפידים על קיום מצוות פחות מאחרים ובקרב המזרחים קשה למצוא מי שמגדיר עצמו חילוני. ואיך משפיעה הדת על השיוך הפוליטי?
משקלו היחסי של הציבור החילוני בישראל הגיע לשפל חדש, והוא מהווה 20% בלבד מכלל אזרחי ישראל היהודיים, המספר הנמוך ביותר ב-34 השנים האחרונות – כך עולה ממחקר חדש שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה. על פי הנתונים, ששוקללו מתוצאות סקרי "מדד הדמוקרטיה" השנתיים, שומר הציבור המסורתי על דומיננטיות במשך שלושה עשורים והוא מהווה כיום 47% מהציבור, כשהדתיים והחרדים 'שוקלים' יחד 33%.
המחקר נערך על ידי אליהו ספיר על פי מדד הדמוקרטיה של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, בניהולו המדעי של פרופ' אשר אריאן. הסקר האחרון, מדד 2007, כלל 1,016 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.
ניתוח התוצאות מגלה כי במהלך השנים שנבדקו "הובילו" המסורתיים עם משקל יחסי ממוצע של 44%, אחריהם הדתיים והחרדים עם 28%, ולחילונים 27% בממוצע. במחקר מצביע ספיר על עלייה מתונה שנרשמה בשיעור שומרי המסורת לאורך השנים, ועל השחיקה העקבית הבולטת בשיעור החילוניים בתקופה זו (מ-41% ל-20%), ובמיוחד מאז תחילת העשור (מ-32% בשנת 2001 ל-20% ב-2007). נציין כי בשנת 1974 איבדו המסורתיים בפעם הראשונה והיחידה את הבכורה לחילונים – 38% ו-41% בהתאמה.
מי אנחנו? (צילום: אי.אף.פי)
בהמשך בדק החוקר את מוצאם של הנשאלים והשפעתם על יחסם למסורת, וגילה, כצפוי, כי השיעור הגבוה ביותר של שומרי המצוות נמצא בקבוצת המזרחים - 56% מהם דתיים או חרדים ו-7% חילוניים. בקרב האשכנזים דיווחו 36% כי הם חילוניים ורק 17% מהם דתיים או חרדים. עם זאת, גם בקבוצה זו בולטים המסורתיים יותר מאחרים עם 47%.
ניתוח נוסף מגלה קשר בין הגיל לבין רמת השמירה על המסורת. 39% מהצעירים עד גיל 40 מגדירים עצמם דתיים, בגילאי 40 – 59 קטן המספר ל-32%, ואצל בני ה-60 ומעלה הוא צונח ל-20% דתיים בלבד. עם זאת, המעבר הוא בעיקר מקבוצת הדתיים לקבוצת המסורתיים, שגדלה בהתאם.
ואיך משפיעה ההשכלה? הממצאים מלמדים על ירידה בשיעור הדתיים ככל שרמת ההשכלה עולה. בקרב הנשאלים שלמדו פחות מ-12 שנים 41% הם דתיים, 39% מסורתיים ו-20% חילונים. בין מסיימי התיכון מובילים המסורתיים עם 47%, 37% הם דתיים ו-16% חילונים. בקרב בעלי ההשכלה העל תיכונית קטן שיעור הדתיים משמעותית ל-24%, המסורתיים גדלים ל-50% ו-26% הם חילוניים, כך שגם על פי חלוקה זו ההבדלים בשמירה על המסורת מתבטאים בעיקר במעבר מקבוצת הדתיים לקבוצת המסורתיים.
ולסיום, קצת פוליטיקה: הדתיים, כצפוי, ימניים מכולם עם 71%, אבל גם המסורתיים והחילוניים בכיוון – 49% ו-43% בהתאמה. מנגד, רק 8% מן המשיבים הדתיים דיווחו על הזדהות עם השמאל, לעומת 21% מן המסורתיים ו-27% מן החילונים. אם קוראים לך אהוד אולמרט התוצאות הכלליות בהחלט עשויות להדאיג: 18% מכלל המשיבים מזוהים עם השמאל הפוליטי, 27% רואים עצמם במרכז ו-55% מגדירים עצמם ימניים.
החוקר: החברה שלנו מסורתית
אליהו ספיר, דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטה העברית וחוקר במרכז גוטמן של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ל- ynet כי החברה בישראל עברה שינויים תהומיים בשלושת העשורים האחרונים (רפורמות פוליטיות, צמיחה כלכלית מואצת, גידול אוכלוסייה, קליטת עלייה וארבעה עימותים מזוינים), והסוציולוגים שצפו כי הדבר יביא לחילון החברה והכפפתה לאידיאלים רציונלים יותר - התבדו. "החברה הישראלית היא מסורתית באופן בסיסי, חרף השינויים שעוברים עליה", הסביר ספיר.
בנוסף, ציפה החוקר כי דווקא "הצעירים ההוללים" יבואו פחות לבית הכנסת ולא ישמרו על כשרות, ואילו המבוגרים בעלי המשפחות יהיו דתיים יותר. "בסקר אנחנו רואים שהמצב הוא בדיוק הפוך, כשרמת הדתיות יורדת ככל שגיל הנשאלים עולה", קובע ספיר, "הדבר אומר שכשהצעירים האלה יתבגרו החברה שלנו תהיה מסורתית עוד יותר ממה שהיא כיום - בניגוד גמור למה שאתה מצפה שיקרה".
