לאכול עם הראש

צריכת מזון אורגני החלה בשנות ה־50 של המאה הקודמת במערב, על רקע רוח התקופה דאז. בשנות ה־50 וה־60 החלה להתעורר בארה"ב המודעות לעוצמתה הדורסנית של הכלכלה התאגידית.

בעקבות זאת נבט הרצון להחזיר את הכוח לחוות החקלאיות הקטנות, על חשבונם של תאגידי המזון הגדולים.

גם הרצון האידאליסטי בפשטות, שרווח בעיקר בחוף המערבי בארה"ב, ותסיסת בני דור ה"בייבי בומרס" שביקשו פשטות, צני־ עות וצדק חברתי - ביססו וחיזקו עוד יותר את החקלאות האורגנית ואת צריכת המזון האורגני.

כמעט בכל עשור מתגבש זרם אידאולוגי נוסף באקלים הפוליטי במערב, המחזק את מגמת ההתפשטות של החקלאות האורגנית ושל צריכת מזון אורגני. הזרם המחשבתי החדש, שמביא רוח גבית חזקה למזון האורגני, הוא תנועת הקיימות ‭.(Sustainability)‬ הרעיון המרכזי: כולנו חיים במערכת אקולוגית אחת, ומעשיו של אחד משפיעים על זולתו. לפיכך חקלאות ה"סוחטת" את משאבי האדמה ומשתמשת בחומרי הדברה אלימים, שייצורם גם מזהם את הסביבה, אינה שיטה טובה.

אנשי הקיימות שואפים להתבסס על מע־ רכות אקולוגיות המתחשבות בסביבה. הם תומכים במעבר לזבל אורגני על חשבון דשן כימי, וגם בקנייה מעסק קטן במקום מתאגיד גדול.

כל אלה מעבירים את צריכת המזון האורגני מפאזה של טרנד בריאותי לכיוון של אמירה פוליטית, מה שכמובן מחזק את הזרם עוד יותר.