בעקבות התעלומה: איפה נקברו המכבים?

אין מועד מתאים יותר מאשר חנוכה לבקר ב"קברי המכבים" שלצד כביש 443, בואכה מודיעין. יש אפילו שלט דרכים רשמי המכוון למקום, ועליו רשום בגאון - "קברות המכבים". אבל יש רק בעיה אחת קטנה - המכבים לא ממש קבורים במקום.

למעשה, רוב הארכיאולוגים תמימי דעים שהאתר הוא בכלל מתקופה מאוחרת יותר, מימי הביזנטים, ולכן אינו יכול להיות המקום שבו נקברו המכבים. אחת הסיבות לטעות בזיהוי היא שמו הערבי של המקום "קובור אל יהוד" (קברי היהודים), ושם הכפר שמעבר לוואדי - "אל מידיה", שהחוקרים חשבו כי הוא שימר את שמו העתיק של המקום - "מודיעין".

בנוסף, פרט לעניין התקופה, ספר חשמונאים גם מוסר כי המלכים החשמונאים נקברו במתחם קבורה מפואר אשר עוטר בשבע פירמידות, ובתבליטים שתארו כלי נשק ו"פיתוחי אוניות, להראות לכל יורדי הים". מ"קובור אל יהוד" אכן ניתן לראות את הים התיכון, אך אין במקום שום שרידי פירמידות או פאר והדר.

מי באמת נקבר במערות הקבורה שלצד כביש 443? (צילומים: שרה גולד)

כך נותר מיקומם של הקברים, כמו גם מיקומה של מודיעין עצמה, בגדר תעלומה הרחוקה עדיין מפתרון. לקראת החנוכה, נצא לסיור חורפי שיציג את האתרים השונים הקשורים לחידת מיקומה של מודיעין העתיקה וקברי המכבים.

היכן יש לחפש את קברי המכבים?

כבר במאה ה-19 הציע החוקר הצרפתי ו' גרן לאתר את קברי המכבים על גבעה אחרת ממערב לכפר אל מידיה, סמוך לקבר "שיח ערבוואי" ("בעל העגלה"). הוא אף חפר חלק מהמתחם והציע שחזור שלו, כולל הפירמידות מעל. בעקבותיו חפר במקום חוקר צרפתי אחר, צ' קרלמון-גנו, ומסקנתו היתה כי כמו "קובור אל יהוד", גם אתר זה הוא מהתקופה הביזנטית, ולא מימי החשמונאים.

קבר "שיח ערבוואי" עצמו אומץ בשנים האחרונות על ידי גופים יהודים דתיים, אשר זיהו בו לא פחות מאשר את קבר מתתיהו החשמונאי. גרפיטי על הקיר מימין לקבר אף מציין "פ"נ מתתיה כהן גדול", אך ספק רב אם באמת יש לזהות את שיח ערבאווי עם מתתיהו החשמונאי.

קבר השיח ערבוואי. האמנם מתתיהו כהן גדול?

תפנית במחקר קברי המכבים ארעה ב-1996, כאשר בעת הרחבת כביש 443, בסמוך ל"קובור אל יהוד", נחשפה מערת קבורה מימי בית שני. בתוכה נתגלו כוכים ו-22 גלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים), ועל חלקם נרשמו שמות ביוונית ובעברית.

מהכתובות בעברית רק אחת היתה קריאה - "שמעון (בר) אלעזר". אך חופר המערה, ש' ריקלין, חשב כי קרא על גלוסקמה אחרת המילה "חשמנ..", ובעקבות זאת הציע כי כאן קבורים מלכי החשמונאים. הצעה זו קיבלה תשומת לב תקשורתית רבה, אך גם זכתה לביקורת רבה מאנשי המקצוע. הקבורה בגלוסקמות הייתה אמנם נהוגה בקרב היהודים, אך לא בימי החשמונאים, ובכלל הקבר אינו הולם את הפאר של קברי המכבים כמתואר במקורות ההיסטוריים.

הכפר "אל מידיה" גם הוא מעולם לא נחפר כיאות. סקרים שנערכו בסביבות הכפר במאה ה-19, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים, איתרו במקום שרידים מתקופות שונות, אך רק חלק קטן מהם מיוחס לימי החשמונאים. כל עוד לא נערכו חפירות מסודרות בכפר, לא ניתן לדעת אם אכן שם היתה מודיעין העתיקה. לו הייתה מתגלה מודיעין העתיקה ב"אל מידיה", ניתן היה להעריך יותר טוב היכן יש לחפש את קברי המכבים.

ואולי מודיעין לא הייתה בכלל עיר? 

בשלהי ה-20 הכשירה מדינת ישראל את הגבעות שמדרום לאל מידיה להקמת עיר חדשה בשם המחייב "מודיעין". במהלך הפיתוח נערכו סקרים ארכיאולוגים וחפירות הצלה רבות. סקרים שנערכו בתחום "גבעת תיתורה", גבעה אליפטית בצפון מזרח העיר החדשה, הביאו למסקנה שיש לחפש את מודיעין העתיקה כאן, ולא בכפר אל מידיה.

בשיא הגבעה בולטת עד היום מצודה צלבנית ("אל בורג'") וברחבי הגבעה אותרו שרידי מבנים, בורות, מתקנים חקלאים, ומערות מסתור. עם זאת, בהעדר חפירות במקום בקנה מידה רחב, לא ניתן לקבוע בודאות אם אכן כאן היתה מודיעין העתיקה.

תפנית במחקר מיקומה של מודיעין העתיקה חלה ב-2001, כאשר משלחת של רשות העתיקות ביצעה חפירת הצלה בדרום העיר החדשה, לצד הכביש מודיעין-לטרון. חופרי המקום חשפו במקום מבנה ציבורי, אל נכון בית כנסת, ששימש גם בימי החשמונאים, וסביבו רחוב וכמה בתים. בנוסף, שמו הערבי של המקום הוא "אום אל עומדאן" ("האמא של העמודים").

לדעת החופרים, הסיפא של שם המקום ("עומדאן") שימר את שם המקום העתיק "מודיעין" תוך סיכול שתיים מהאותיות. גם תגלית זו זכתה להד תקשורתי רחב, אך גם היא זכתה לביקורת. עיקר הביקורת היא שהישוב שנחשף קטן ממדים. הממצא פשוט אינו תואם במימדיו את המצופה מעיר עתיקה. יתרה מכך, אין בקרבת מקום אתר ובו שרידי מתחם קבורה חשמונאי מפואר.

היישוב היה קטן מדי. החפירות באום אל עומדאן

ואולי מודיעין בכלל לא היתה עיר? בספר חשמונאים שמה של העיר נרשם תמיד כ"מודיעים", לא "מודיעין". יתכן כי הסיומת בגוף רבים, "מודיעים", מלמדת שהעיר העתיקה בעצם היתה קיבוץ של כמה כפרים, ששכנו בסמיכות אחד לשני, אך לא כדי ישוב עירוני אמיתי. מסיבה זו לא מוצאים שרידי עיר בשום מקום, למרות החפירות הרבות שנילוו להקמת מודיעין החדשה. מודיעין/מודיעים העתיקה, לפי הצעה זו, השתרעה בכל המרחב שבין "אל מידיה", "קובור אל יהוד", "גבעת תיתורה", ועד "אום אל עומדאן", ואופיה היה כפרי.

עם זאת, עדיין נותרת חידת מיקומו של מתחם קברי המכבים המפואר, שעוטר בפאר רב, כולל פירמידות. הפירמידות הנעלמות של מודיעין עדיין מחכות לגילוין.

אתר "קברות המכבים" נמצא לצד כביש 443, בואכה מודיעין מכיוון מערב. פונים צפונה בעקבות השילוט, והקברים עצמם נמצאים ממזרח לרחבת החנייה, אך הם אינם מסומנים. קבר שיח ערבאווי נמצא כ-650 מטרים מצפון ל"קברות המכבים", מימין לדרך עפר היוצאת מהאתר, ומסומנת בסימון לבן-אדום-לבן. שרידי המתחם הביזנטי (קברי המכבים לדעת גרן) נמצאים כ-30 מטר מצפון לקבר השיח.

קבר הגלוסקמות נמצא ממש לצד כביש 443, כ-300 מ' צפונית-מערבית מ"קברות המכבים". כדי להגיע לפסגת גבעת התיתורה, יש לפנות מ-443 למכבים-רעות, ובפניה הראשונה ימינה, לתוך מודיעין. כעבור 100 מ' יש לפנות ימינה שוב, לדרך שחלקה סלולה וחלקה דרך עפר, ומובילה עד לפסגת הגבעה.

"אום אל עומדאן" נמצאת לצד כביש לטרון-מודיעין, כ-1 ק"מ לפני הכניסה לעיר מכיוון דרום, בשולי שכונת "בוכמן". המקום מגודר ונעול, אך ניתן לראות את רצפת ובסיסי העמודים של בית הכנסת יפה ויש לקוות שהאתר יפתח למבקרים במהלך החג.

• הארכיאולוג דני הרמן יערוך ב-12.12 סיור משפחות לאתרי מודיעין העתיקה. לפרטים נוספים: 03-6516065.
• למידע על הצמחייה באזור – היכנסו לאתר צמח השדה