מה לא רצו שתדעו על פרויקט המכונית החשמלית
כאשר נפתח הדיון במיזם המכונית החשמלית של שי אגסי, בוועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת, התבקשו העיתונאים באופן מפתיע לעזוב את החדר. היום (ד') מביא לכם ynet את הדברים שנאמרו שם
"יש לנו יכולת, להערכתי, עד 2020, להיות במדינה שעברה להיות המדינה הראשונה שהיא נקייה לחלוטין מדלק, או מהצורך בדלק". כך הצהיר שי אגסי לפני כעשרה ימים, בפני ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת. אבל מה בדיוק הציג אגסי לחברי הכנסת ולנוכחים בדיון? ומה בעצם עומד מאחורי המיזם שלו? פרוטוקול הישיבה שנסגרה במפתיע לסיקור העתונות והגיע היום (ד') לידי ynet, מגלה את האמת - או לפחות חלק ניכר ממנה - על הפרויקט הכי מדובר בישראל. אמת, שכך מסתבר, לא ממש ברורה למקבלי ההחלטות...
שי אגסי (משמאל) ועידן עופר (צילום: Larry Lettera / Camera 1)
הדברים ששי אגסי לא רצה שישמעו
ראשית, למרות שהטענה הוכחשה בעבר, עולה מפרוטוקול הוועדה כי אגסי ביקש מבעוד מועד שלא להתיר כניסת עיתונאים-מדווחים לישיבה. מדוע? הסיבה יכולה להיות אחת בלבד: חשש שמא הדברים שיאמר יתפרסמו בתקשורת במועד או בדרך שאינם נוחים לו. אז לטובת כולנו, העשויים למצוא עצמנו מממנים בדרך זו או אחרת את מיזם המכונית החשמלית הגדול של שי אגסי, הנה קטעים נבחרים מפרוטוקול הישיבה הסגורה:
איך יעבדו מכוניות חשמליות? "רכב חשמלי עובד על תפיסה מאוד פשוטה", אומר אגסי. "המנוע הוא מנוע אלקטרוני (חשמלי, ש.ה), הוא מוזן על-ידי סוללה. הסוללה נטענת בחשמל, והיא נטענת באחת משתי דרכים: או בחנייה - מגיעים לחניון הכנסת, משאירים את האוטו חונה, הסוללה למעשה נטענת, ועד שהגעת חזרה המכונית מלאה ומוכנה לנסיעה נוספת. לחלופין, אפשר להחליף את הסוללה: אפשר להיכנס לתחנה, נקודת ההחלפה דומה מאוד לנקודת רחצת מכוניות - סוללה ריקה יוצאת, סוללה מלאה נכנסת, ואפשר להמשיך לנסוע".
כל כמה זמן צריך להחליף סוללות? אגסי: "כאשר ניסע נסיעה ארוכה - אני נוסע מתל-אביב לצימר בגליל - בדרך תהיה לי החלפה אחת, כאשר המטרה היא להגיע למצב שבמהלך השנה, בנסיעה רגילה של אזרח ישראלי ממוצע, הוא יעצור פחות מ-50 פעמים בשנה להחלפת בטריות. הווה אומר, פחות זמן מאשר אנחנו נמצאים בתחנת דלק, במודל הקיים היום".
הסברים אלה לא שכנעו כך הסתבר את חברי הוועדה: כך למשל שאל משה קירמאיר, ראש תחום הדרכה פיתוח ושמאים במשרד התחבורה: "באשר לרשת הטעינה בחניונים, המתקינים - האם זה יהיה מפוקח, לא מפוקח? האם כל אחד יעשה זאת פרטני? האם יהיו 'תחנות דלק'?"
לשאלות אלה הגיב, כך עולה מהפרוטוקול, דווקא יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ח"כ אופיר פינס-פז: "אתה יודע מה מדאיג אותי בכל מה שאתה שואל?", אמר לקירמאיר, "אלה שאלות כל-כך טריוויאליות, כל-כך ראשוניות, שאם אתה - מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה - לא יודע את התשובה עליהן, אני שואל את עצמי איך הממשלה אישרה את הצעת ההחלטה (לבחון דרכים לעידוד השימוש בכלי רכב ידידותיים לסביבה, ש.ה)".
וכמה תעלה מכונית חשמלית? "הציבור לא יקנה מכונית שתהיה יותר יקרה" אומר היזם. "מי שרוצה לדעת מהו המודל הכלכלי - המודל שלנו מסתכל על הסוללה כתחליף לנפט. ולכן, כפי שאתה לא קונה נפט מהיום הראשון לכל חיי מכונית - אתה לא תקנה את הסוללה לכל חיי מכונית. אנחנו נפרוס אותה בתשלום, ולכן התשלום הזה, כדי שהצרכן ירצה לקנות - הוא חייב להיות לפחות במחיר הדלק או יותר זול. אם לא היינו מגיעים מבחינה כלכלית לכך שאנחנו יכולים למכור סוללה טעונה בחשמל, כולל עלות ההפעלה של הרשת, יותר בזול ממה שעולה היום ליטר דלק - אף אחד לא יקנה".
לכך הגיב מהנדס הרכב דוד נמרי, אשר העלה ספקות באשר לתחזית המחיר האופטימית שמציג אגסי: "מחיר הסוללות הוא יקר מאוד. נכון להיום, אני עדיין לא רואה איך לוקחים את הסוללות, שמים אותן במכונית, ומקבלים מכונית כלכלית בזמן כל-כך קצר של שנה או שנתיים".
ואיזו יצרנית רכב תשתף פעולה עם המיזם? אגסי אינו מפרט את שם היצרן, גם לא בדלתיים סגורות ולמרות שבתקשורת הועלה שמה של חברת רנו הצרפתית, פעמים רבות בהקשר זה: "מצאנו את אחת מחמש החברות הגדולות" הוא אומר, ומאשר למעשה את אשר פורסם: " - ...השם שלה כבר נזרק לעיתונות כל יום שני פחות או יותר - מסכימה לבנות את המכונית".
איזו מכונית תייצר רנו עבורו? "יש לה (לרנו, ש.ה) מכונית שיכולה לנסוע במהירות יותר גבוהה ממכונית רגילה. אנחנו עוצרים אותה מבחינת המהירות בתוכנה שהיא לא תיסע יותר מ-160 קמ"ש, כדי שהיא גם תהווה עזרה מבחינת התנהגות בדרכים. היא מאיצה בצורה יפה, היא יכולה לנסוע את אותו מרחק, הבטריות יכולות לנסוע את המרחק" אגסי ממשיך ומסביר כי "המכוניות האלה הן מכוניות רגילות לכל דבר. זה לא כפי שאתם רואים בציור, זה לא עם תאים סולאריים למעלה, זה נראה כמו מכונית רגילה לכל דבר. תהיה מכונית מנהלים ומכונית-ג'יפ, ועם השנים יהיו כל הסוגים האפשריים של כל המכוניות האפשריות".
מה עם סוללות משומשות שמכילות חומרים רעילים? אגסי: "הסוללות שיש היום ברכבים מבוססות על Lead Acid. עופרת היא אכן מתכת רעילה, ויש בעיה מאוד גדולה להיפטר ממנה במחזור. אין לנו שום כוונה להשתמש ב- Lead Acid. הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה - הסוללה היא טכנולוגיה שנקראת Lithium Iron Phosphate: ליתיום עם מתכת ועם פוספטים - אף אחד מהחומרים האלה לא רעיל.
"אין לנו שום כוונה לקחת את הסוללות האלה ולעשות איתן שום דבר אחר מאשר למחזר, כי ליתיום היא מתכת שאתה רוצה למחזר אותה. היא יותר זולה במחזור מאשר בכרייה... מלבד זאת, הסוללה הזאת מחזיקה 3,500 מחזורי טעינה, זאת אומרת סדר גודל של 500,000 קילומטר. אנחנו צריכים לזכור שהסוללות האלה - גם אחרי שעשו 500,000 קילומטר - אנחנו רוצים לקחת אותן, וחלק מהאחריות שלנו זה להחזיר אותן חזרה לסוללה הבאה".
מה בעצם אתם מבקשים ממדינת ישראל? אגסי מסביר לאנשי הוועדה: "בישראל ביקשנו למעשה שלושה דברים. ראשית, הבהרה שמיסוי כפי שעומד היום על מכוניות ימשיך. הייתה היענות נפלאה מצד כל הגופים בממשלה. שנית, אישור לפרוס את אותה רשת, ובקשה הפוכה שהגיעה אלינו מהממשלה ואנחנו הסכמנו לה - שהרשת החדשה שתיפתח, תיפתח לכל מתחרה כך שתהיה תחרות פתוחה לכל מי שרוצה להיכנס לשוק. הדבר השלישי שביקשנו - שכל התהליך הזה ילווה בסטנדרטיזציה בהתאם לסטנדרטים אירופאים, כדי שנוכל ליצור תעשיית-הזנק שנוכל לייצא אותה לשאר העולם, וגם לכך אנחנו מקבלים אהדה רבה".
מה למעשה אומר אגסי, שמדינת ישראל תסבסד את המכוניות החשמליות? וממתי מוכנה המדינה לוותר על הכנסות עתק המתקבלות מדי שנה ממסי קנייה על מכוניות ודלקים? ערן יעקב, סגן ממונה היחידה הכלכלית ברשות המסים, התנדב להרגיע: "אני מבקש להסיר כמה חששות שהועלו פה בענייני מסים (שמדינת ישראל תפסיד מיליארדי שקלים עקב הטבות המס וצמצום השימוש בדלק, ש.ה)... יש כלים אחרים כדי לטפל. זה יכול להיות אגרת גודש, זה יכול להיות בְּלו - עוד אין דבר כזה, אבל אולי על חשמל שיגיע לרכב, כלומר יש דרכים".
ושאלת השאלות: האם זה בכלל נחוץ?
מדבריו של אגסי, כפי שהוצגו בפני הוועדה, עולה תמונה ברורה של כדאיות ההשקעה במיזם המכונית החשמלית. זו המטרה לשמה הגיע לוועדה, כמו-גם הסיבה לסבב פגישות שערך במערכות עיתונים בשלב מוקדם יותר של הקמפיין. אבל, האם זה הפתרון המיטבי בו נדרשת המדינה להשקיע כסף, או שאולי קיימים פתרונות אחרים, שכדאי לבחון.
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, התייחס בדיון בדיוק לנקודה זו: "ישנן בהחלט שאלות. רק כדי לסמן אחת מהן - שהיא אולי השאלה של האם זה מספיק מגבוה והאם זה מספיק דרמטי והאם זה מספיק מהפכני - אנחנו בסופו של דבר, לדעתי, נעמוד בפני שאלה יותר מרחיקת-לכת מהשאלה שאתה (שי אגסי, ש.ה) מציג, והיא השאלה האם בעולם של המאה ה-21 אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את התלות ברכב הפרטי.
"...יכול להיות שמה שאתה מציע לנו זאת התקדמות מאוד יפה מהיכן שאנחנו נמצאים היום, אבל אנחנו בסופו של דבר נתמודד עם הצורך לייצר רציונליזציה של מערכת התחבורה שלנו שהיא תהיה מערכת תחבורה חשמלית, אבל ציבורית ויעילה, שבסופו של דבר תיתן לנו תשובה לשאלה התחבורתית האמיתית: איך אני מגיע מהר ונוח ממקום למקום".
לפנייה לכתב/ת 
