דו"ח: הציבור אינו שותף בתהליכים סביבתיים

נשיא המדינה שמעון פרס, שאימץ אג'נדה סביבתית, יקבל היום (א') לידיו דו"ח של עמותת "אדם, טבע ודין" שצריך לעורר אצלו דאגה חמורה. תחת הכותרת "דו"ח העוני הסביבתי" טוענים בעמותה כי הרשויות האחראיות מפגינות התעלמות וחוסר עניין בסוגיות סביבתיות, אינן פועלות בשקיפות בנושאים סביבתיים, אינן משתפות את הציבור בקבלת החלטות סביבתיות ומציבות אותו בסכנה, לעיתים תחת טיעונים של "שיקולי ביטחון".

בחלקים שונים של הדו"ח מתמודדים בעמותה עם גלגוליה השונים של בעיה השבה ומופיעה בדיונים רבים בנושאים סביבתיים: השקיפות. בעמותה טוענים כי סוגיות סביבתיות חשובות אינן מובאות לשימוע ציבורי והחלטות הקשורות אליהן מתקבלות מבלי לתת במה ומשקל ראוי לעמדת הציבור.

כך למשל מובאות דוגמאות מנושאים כמו הטיפול בזיהום מבתי הזיקוק בחיפה, דיוני הוועדה למיסוי ירוק, פרויקט תעלת הימים, הטיפול בבוצת השפד"ן ואפילו הדיונים על הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק - באף אחד מהמקרים לא התנהל שימוע ציבורי ראוי ותקין. "כשלים בניהול הליכי השימוע הציבורי הובילו להיעדר שיתוף אמיתי של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות", נכתב בדו"ח.

צה"ל והסביבה: קשר השתיקה

בהקשר דומה של העדר שקיפות מעלים בעמותה טענות קשות נגד מערכת הביטחון והאופן שבו היא נוטלת לעצמה חירות לחרוג מתקנים וסייגים סביבתיים תחת הטענה של "שיקולי ביטחון". כך למשל מציינים בדו"ח כי "עתלית היתה אמורה להיות עיירת קיט ונופש על חופי הים התיכון", ואילו "ראשון לציון היתה יכולה להיות מקבילה של ניס בצרפת, עם חוף ים ארוך ולבן". במציאות, לעומת זאת, חופה של עתלית סגור בפני הציבור בשל בסיס חיל הים הפועל במקום, ואילו תושבי ראשון לציון - עיר בת רבע מיליון תושבים - נאלצים להצטופף על רצועת חוף באורך 700 מטרים בלבד בגלל בסיס של חיל האוויר.

דוגמה אחרת היא פעולת כרייה שהתבצעה בהר קיטמית, המצוי בשטח בסיס חיל האוויר בנבטים. מנתוני הדו"ח עולה כי היקף הכרייה במקום עמד, ככל הנראה, על 300 אלף מטרים מעוקבים, וגדל להיקף של מאות אלפי מטרים מעוקבים. הכרייה נועדה ככל הנראה לשם סלילת מסלולי המראה ונחיתה חדשים, אולם הפעולה גרמה לנזקים משמעותיים לסביבה.

על פי הדו"ח, העבודה במקום נעשתה שלא על פי תוכנית מאושרת, ללא היתר נדרש, מבלי לבצע תסקיר השפעה על הסביבה ובניגוד להוראות תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה. נתוני העבודות המלאים ופרטי הכרייה המדויקים לא נחשפו לציבור, וידועים ככל הנראה רק למשרד הביטחון.

כלכלה וסביבה - עוד קשר שתיקה

חלק מהדו"ח מתמקד בחברות הנסחרות בבורסה, הנהנות ממימון משקיעים והמחויבות לדווח באופן שוטף על פעולותיהם. אחד ממרכיבי השקיפות היא פעולותיה של החברה במישור הסביבתי, אך הדו"ח מגלה כי חובת הדיווחים הסביבתיים לא מיושמת במלואה, והדיווחים שהחברות כן מעבירות לוקים בעמימות. 

חומרים מסוכנים באוויר ובמי השתייה

בפרק בדו"ח העוסק בניתוח הפיצוץ שאירע ברמת חובב בחודש אוגוסט, מתגלים שורת כשלים בהתמודדות עם האירוע ונתונים מדאיגים על הפגיעה שנגרמה בשל כך לסביבה. על-פי הדו"ח, במהלך הפיצוץ נפלט לאוויר חומר הדברה מסוכן בשם סופרתיון, שבישראל לא נקבע לו תקן והוא אינו מנוטר דרך קבע בסביבה.

מבדיקת האירוע עולה כי במרחק של חמישה קילומטרים ממקום הפיצוץ הגיע ריכוז הסופרתיון לריכוז גבוה (54 מיקרוגרם למטר מעוקב), וכי אילו היה אותו אירוע מתרחש בליל חורף בהיר, בו האוויר "עומד", עשוי היה האירוע להסתיים בריכוזים גבוהים ומסוכנים בהרבה.

אירוע זה מצוין בשל הכוונה למקם בסמוך למפעלי המועצה את אגד בסיסי ההדרכה, המכונים "עיר הבה"דים". לדברי מחברי הדו"ח, מדובר בהוכחה נוספת לכך שיש להמתין לדו"ח סקר הסיכונים הבריאותיים, עליו שוקד בימים אלה משרד הבריאות.

פרק אחר מוקדש בדו"ח לתוסף לדלק הקרוי MTBE, המהווה פוטנציאל לזיהום מים ולתחלואה. "נוכח החשש ביחס לנזק הבריאותי העלול להיגרם כתוצאה מהיחשפות לחומר, מדינות רבות בארה"ב אסרו את השימוש בו כתוסף", כותבים בעמותה. מחברי הדו"ח מציינים כי בישראל קיבל חומר זה את אישור התקן הרשמי, המאפשר את הוספתו לדלק בשיעור של עד 15 אחוז, וכי "למרות הידע האמפירי הקיים ביחס לפוטנציאל הזיהום הגבוה של מקורות המים... הרי שבארץ עדיין לא קיים תקן להימצאותו במים".