יורם טהר לב והיהדות

1. החוויה היהודית שלי: החוויה המפתיעה אותי היא איך הפכתי בגילי המתקדם לליטאי... ההשפעה של הרוח הליטאית, שמעולם לא הרגשתי אותה, הולכת והופכת לדומיננטית באורח המחשבה שלי ואולי גם באורחות חיי. נולדתי בארץ וגדלתי כצבר ישראלי לכל דבר, עד שגיליתי את "ספרות המוסר" היהודית. דבקתי בה. חובות הלבבות, אורחות צדיקים, מסילת ישרים, חפץ חיים, הרמב"ם, ומעל כולם הספר "שבט מוסר", מותאמים לי ככפפה.

הנקיות השכלתנית, החשיבה ההגיונית, הסלידה מכל סוג של אמונה טפלה, הפשט, ועולם הערכים העמוק המנסה להנחות את האדם בעולם ההפכפך, מדברים אלי יותר מכל סוג אחר של ספרות-מחשבה. אני מתחיל להבין את אבות אבותי הליטאים שהקימו במאה התשע עשרה את "תנועת המוסר" וניסו להכניס לישיבות השמרניות – בהן למדו רק תלמוד - את עולם הערכים של ספרות המוסר. לא אומר שאינני נהנה מכמה אמרות חכמות וציוריות של החסידים, אך לבי שייך למתנגדים, לליטאים.

2. עם איזו דמות תנ"כית היית רוצה להיפגש, ומה היית אומר לה? האדם שאיתו הייתי רוצה להיפגש הוא שלמה המלך, ללחוץ את ידו ולומר לו יישר כוח על שלושת ספריו. על שיר השירים הייתי אומר לו: שיחקת אותה. על משלי הייתי אומר לו: חבל על הזמן. על קהלת הייתי שותק ומחכה לשמוע מה יש לו להוסיף לאדם בן ימינו.

3. מצווה שמוצאת חן בעיניך: מצוות שילוח הקן. המצווה הזאת אומרת: אם מצאת קן של עופות ואתה רוצה לאכול את הגוזלים – מותר לך לקחת אותם מהקן, אבל לפני כן עליך לגרש את האם כדי שחס וחלילה היא לא תראה אותך גוזל את גוזליה. אין מצווה עמוקה מזאת לטיפוח החמלה האנושית כלפי בני אדם.

4. מה אמר משה לאלוהים אחרי שקיבל ממנו את התורה על הר סיני? איני יודע מה אמר משה לאלוהים, אך אני מניח שאלוהים אמר למשה: כמו שאני מכיר אתכם, אתם תסתדרו עם זה.

5. יום כיפור: בבית הכנסת/ צם בבית מול הדי.וי.די/ עסקים כרגיל? בערב יום הכיפורים אני שומע וחוזר ומשמיע לבני משפחתי את השיר "ונתנה תוקף" בלחן המצמרר של יאיר רוזנבלום. אחר כך הולך לבית הכנסת לשמוע "כל נדרי". במשך היום יושב בבית וקורא ספרי יהדות.

6. מתי בפעם האחרונה התפללת או היית בבית כנסת?  אני לא זוכר שאי פעם התפללתי בבית כנסת. אני מגיע לבית כנסת פעם אחת בשנה (בערב יום הכיפורים), ופעם בכמה שבועות מצטרף אל ידיד שלי לשמוע שיעור מפי סיני הישראלי בבית כנסת בהרצליה, אחר כך חוזר הביתה (במכונית).

7. לאיזו תקופה בתנ"ך הייתי חוזר? אין תקופה בתנ"ך שהייתי רוצה לחיות בה. לפי הטפות המוסר של הנביאים, והדוגמאות שהם מביאים מחיי אבותינו, כל התקופות היו קשות, מלאות מלחמות, שנאת אחים, השתלטות העשירים על החוק, ורמיסת זכויות האדם. אנחנו חיים עכשיו ממש בתקופת התנ"ך, רק עם טלפון סלולרי.

8. איך נראה גן העדן שלך? גן העדן שלי הוא ספריה. גם אם יוסיפו לי מסביב לבניין הספריה נהר של שמן, נהר של יין, נהר של דבש ונהר של אפרסמון, אני מניח שלא אשים לב אליהם.

9. מה אתה זוכר משיעורי תנ"ך? משיעורי התנ"ך אני זוכר הרבה טקסטים בעל פה. היפה שבהם: פרק ל"ז ביחזקאל. היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות. לשון מלאת רוממות, חיזיון דרמטי ציורי להפליא, ואמונה עמוקה בדברים שמעל לטבע. אנחנו בעד הנביא יחזקאל!

10. מה המאכל שרק בשבילו שווה לא לשמור כשרות?  המאכל שבשבילו לא שווה לשמור על כשרות הוא הטשולנט. זהו מאכל טעים, עתיר שעועית, שעליו רמז שלמה המלך באומרו: עושר שמור לבעליו לרעתו.

11. אם היית ממציא את יום המנוחה שבת, איך הוא היה נראה? בניסוח השאלה טמונה התשובה. היהדות הדתית קראה לשבת "שבת קודש". החילונים אימצו את המונח "שבת מנוחה". בקיבוץ שבו גדלתי הדבר החשוב בשבת היתה המנוחה. המנוחה היתה קודש. ועל זה אני משתדל לשמור.

12. מהי תרבות יהודית לדעתך? המילה תרבות זרה ליהודים. היא נזכרת בתורה פעם אחת בלבד במשמעות שלילית: תרבות אנשים חטאים. עד היום לא מצאה העברית דרך להבדיל בין המילה "תרבות" כ"קולטורה" לבין המילה תרבות כ"ציוויליזציה". בנושא הקולטורה אני חושב שהתרבות היהודית הגיעה להישגים מדהימים, כמעט בכל תחומי החשיבה והיצירה האנושית. מבחינת ציוויליזציה – אלוהים ישמור.

13. החג יהודי האהוב עליך: פסח. בעיקר בזכות האוכל השונה, האווירה המשפחתית והקריאה המשותפת של ההגדה, המגלה כמה אנשים סביבנו, משכילים ונאורים, אינם יודעים עברית. הפסח שעליו גדלתי, בקיבוץ יגור, צרב בנשמתי סטנדרטים גבוהים מדי. קריאת ההגדה נעשתה בעברית קפדנית לעילא, וההגדה עצמה כללה את כל סיפור יציאת מצרים, דבר שחסר לי מאוד בהגדה המסורתית, שלא רק שאינה מספרת את סיפור יציאת מצרים, אפילו אינה מזכירה את שמו של משה רבנו.

14. בקשה מאלוהים: אצטט שלוש שורות משיר שלי, "חלקת אלוהים": "דבר לא אבקש, רק אבן קטנה/ ראשי להניח בצל הזית/ ולשקוט ארבעים שנה".