היא מבית דתי, הוא מקיבוץ, הכירו באינטרנט
היא פנתה אליו ב-JDate, אבל כשהציע שתבוא אליו ביום שישי, הוא היה צריך לגייס את כל כוחות השכנוע שלו, וגם לשלוף את חוש ההומור. הם רבו הרבה בנושא הדת, אבל האהבה ניצחה
שגיא, בן 33, הוא חילוני מושבע, יליד קיבוץ עין חרוד מאוחד. יפה, בת 34, היא ילידת אשקלון, מבית דתי. בזכות JDate, הם נפגשו.
"יפה ראתה את התמונה שלי בכרטיס ויצרה איתי קשר דרך חלון שיחת המסנג'ר של האתר, דיברנו בקצרה והשארתי לה את פרטי ה-MSN Messenger שלי", מספר שגיא. "צירפתי אותה לרשימת אנשי הקשר שלי, כפי שצירפתי רבות, ולא נוצרה תקשורת אינטנסיבית ומקרבת במשך כחודשיים-שלושה, למעט 'שלום' ו'מה נשמע?' מידי פעם. אבל באחת הפעמים שראיתי שהיא מחוברת, שאלתי אותה מה היא עושה באותו בסוף שבוע".
היא השיבה שהיא לומדת בסוף השבוע עם חברות ברעננה. הוא ביקש ממנה לשלוח תמונה, כדי שיידע עם מי יש לו עסק. היא שלחה - והוא מאוד אהב את מה שראה.
ביום שישי הוא ראה את יפה שוב מחוברת במסנג'ר, והבין שלא נסעה לרעננה. הוא הזמין אותה לבוא אליו לשדרות, מרחק 20 דקות מאשקלון, שם הוא גר לצורך לימודים. בהתחלה היא סירבה, אמרה שהיא לא יצאה עם הרבה בחורים דרך האינטרנט, שיש סכנות, שצריך להיזהר, שהיא באה מבית דתי, ולא מקובל שבחורה תיסע אל גבר זר, ועוד בלילה. היא אמרה שהיא מעדיפה להיפגש ביום אחר, בשעות היום ובמקום ציבורי.
שגיא ניסה לשכנע אותה שיהיה בסדר, שהוא בחור טוב, שלא תחשוש. כשהמשיכה לסרב, הוא הגיב בהומור: "תשמעי, ברגע שתיכנסי בדלת – אקפל את הקרניים של השטן שבדרך כלל אני חובש, ואת הזנב המשולש אשים במגירה".
המשפט הזה שכנע אותה. היא הגיעה אחרי ארוחת הערב עם ההורים שלה, בסביבות 11 וחצי בלילה. שגיא אומר שבשעתיים-שלוש הראשונות המפגש לא זרם, אבל בסופו של דבר היא נשארה אצלו עד שבת בצהריים. "אמא שלה חשבה שקרה לה משהו והתקשרה, למרות שהיא שומרת שבת", מספר שגיא.
לאחר שלושה ימים הם כבר הופיעו יחד בחתונה של חבר שלו. כעבור שבוע מיום היכרותם שגיא בא לבית הוריה לקידוש ליל שבת, ושבוע אחר כן היא הגיעה אל הוריו. כעבור כחודש יפה עברה לגור עם שגיא, וכעבור חצי שנה הגיעה הצעת הנישואים.
יפה ושגיא. הצעת הנישואים הגיעה כעבור כחצי שנה
במשך ארבעה חודשים הוכן שרטוט של כתובת מאש "יפה התינשאי לי" פלוס לב אהבה בגודל שלושה מטרים, עשוי נרות בתוך שקיות. יפה ושגיא הגיעו כאילו במקרה לשם בלילה של 31.12.05. אחיו, אחותו, בעלה ובתם עבדו כל השבת לארגן את המבצע, הדליקו את הנרות והסתתרו. וכשהגיעו השניים, גם צילמו את האירוע בווידאו. ב-17 לאוגוסט הבא, יום נישואיהם של הוריו של שגיא ושל אחיו, התחתנו יפה והוא ב"אחוזת הברון", מזכרת בתיה.
התחתנו ב"אחוזת הברון", מזכרת בתיה
"נושא הדת עולה בחיינו הזוגיים פעמים רבות", הם מספרים על חייהם של קיבוצניק ודתיה. "הם מפגישים אותנו בצומת חילוקי הדעות, בו אנחנו באים בדיון הדדי באיזו דרך לבחור. הבחירה לא קלה, לעיתים כרוכה בוויתור של אחד מהצדדים, לעיתים הבחירה היא בסלילת דרך חדשה הייחודית לנו, בהווייה תרבותית שאנחנו יוצרים במו ידינו, היא שלנו ומתאימה רק לנו. האם לעשות קידוש?, אם יפה צמה ביום כיפור, האם גם שגיא חייב לצום? האם ביום כיפור אסור לשגיא להדליק מחשב או לשמוע מוזיקה? האם מותר לאכול בשר וחלב יחד? מה נחשב צנוע? מתי לחבוש כיפה? איך נעביר מסרים אחידים לילדינו העתידיים? סוגיות ושאלות כאלה ואחרות עולות פעמים רבות, אבל התשובה עליהן היא אחת וממוקדת: רצון משותף. נכונות הדדית לדבר, לפתוח דברים, להקשיב, להתפשר לבטא את צרכיך באופן ישיר, לראות לעומק, להכיל אחד את השני, למצוא את הנקודה בה יש רוגע והבנה, המושתתים על כוונה משותפת להצליח יחד".
לדוגמה, בהתחלה, כשעלה נושא הקידוש בבית, שגיא קפץ כנשוך נחש, התנגד באופן אוטומטי. "מה זה הקידוש?" שאל את יפה, "בשורה התחתונה זאת הודיה לאל, שבזכותו יש לנו כאן לחם ויין. בזכותו? בזכות דבר שאין לי ולו חצי אמונה בו? לא. אך ורק בזכותנו, את ואני, שעובדים יום יום, קורעים את הנשמה ואת התחת, מביאים כסף הביתה ובזיעת אפינו מביאים את הלחם והיין אל השולחן. רק בזכות זה".
פתאום הבין - מה שחיבר אותו לחגים היה האהבה
לדברי שגיא, הם רבו על כך שעות ארוכות, עם בכי, צעקות והתבצרות בעמדות. אבל אחר כך התפנו לחשוב. שגיא, שבקיבוץ שלו חוגגים את כל חגי ישראל, שאל את עצמו למה לא קפץ וכעס בשאר הפעמים, כשהזכירו את אלוהים בחגים השונים. פתאום הבין - מה שחיבר אותו לחגים ולמנהגים היה האהבה. "האהבה למשפחתיות, לביחד, לשירה ביחד, לתרבות החוזרת ונשנית, המעצימה את הרוח ומעשירה את החיים. ברגע זה פניתי ליפה ואמרתי ברוגע מוחלט - כן! נעשה קידוש, נביא מנהג לתוך משפחתנו הזוגית ההולכת ונבנית, מתוך ראייה של דבר התורם לביחד, מאחד, יוצר פסק זמן מהשיגרה, דבר שאפשר לכלול בתוכו שירה, הקראות ושאר יצירות חדשות ככל העולה על רוחנו".
אז הם חיים בתל יוסף, שוכרים דירה ומתכננים בית משותף בהרחבת היישוב הפוטנציאלית. שגיא פתח עסק לצילום אירועים, צילום תעשייתי ולימוד צילום ופוטושופ. יפה עובדת כאשת מכירות במחלקת המלגזות של "טויוטה". הם לא מקפידים על עשיית קידוש "לפי הספר", וזה וגם לא יוצא בכל יום שישי, אבל הם בהחלט נהנים מעשיית קידוש, מכירים בחשיבותו ומשותפים ברצנם להמשיך בכך עם ילדיהם העתידיים (הבת הבכורה אמורה להיוולד בינואר).
- יש לכם סיפור היכרות מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? רוצים להפתיע את בן/בת הזוג ליום ההולדת או ליום הנישואים? כיתבו לנו
את הסיפור בצירוף תמונות.
