אור לגויים: חגים מסביב לעולם

אם תציצו באלבום של חבר שחזר לא מזמן מהודו, או לחילופין, תחטטו בתמונות שהוא העלה לפייסבוק, יש סיכוי טוב שתמצאו תמונה ובה טורים ארוכים של מנורות שמן במרפסות הבתים, ברחובות העיר, ובתוך סירות מעוטרות פרחים השטות במימי הנהרות.

זהו החג ההינדי דיוואלי (Diwali, ובתרגום חופשי שדרת האורות) שנחגג לפני כחודש - הוא המקבילה ההודית לחג החנוכה שלנו. האור הוא ללא ספק המוטיב המרכזי החג, המסמל את ניצחון בני האור על בני החושך. לכן זיקוקי דינור, נפצים ושאר מפגני תאורה ואש פופולאריים מאוד ברחובות בחמשת ימי החג הקסומים.

הדיוואלי במקדש המוזהב באמריצר (צילום: איי פי)

המיתולוגיה ההודית מספרת על סיטה, אשתו של האל ראמה, אשר נחטפה על ידי מלך השדים, רוואנה. לאחר קרב בין השניים זוכה ראמה להציל את אשתו ובעזרת שורות של פנסים שהכינו עבורו מאמיניו הוא מוצא את הדרך חזרה הביתה מן הגלות הארוכה. ההכנות לחג כוללות ניקוי יסודי של הבית לכבוד הגעתה של אלת הממון לקשמי, תליית קישוטים צבעוניים ברחובות, וחלוקת מתנות וממתקים לאורחים, בני משפחה ואפילו סתם כך לעוברים ושבים.

סיבות טובות לחגוג

אין זה מקרה שלקראת ה-21 בדצמבר, היום הקצר בשנה, ניתן למצוא במקומות רבים בעולם חגים שונים המקדשים את האור. לחלקם מכנה משותף הנוגע בהיבט הסימבולי של האור, המבטא את שאיפת הטוב לגבור על הרע. כך למשל בחג החנוכה, על שלל סיפורי הגבורה של מרד החשמונאים ונס פך השמן. במקרים אחרים נגלה סיבות אחרות, לא פחות טובות, לחגוג באופן דומה.

הקשר בין טוב לרע, בין אור לחושך. חג המולד בוושינגטון (צילום: איי אף פי)

בתאילנד, למשל, מתקיימות בסמוך מאוד לחג הדיוואלי ההודי, חגיגות ה'לוי קראטונג' (Loy Krathong). אלפי סירות קטנות עשויות עלי בננה, מושטות ברחבי המדינה ובהן דולקים קטורת ונרות. המקומיים נוהגים גם להוסיף פרחים, מטבעות ושאריות ציפורניים כדי להרחיק מזל רע ולהודות לאלת המים. אם מצא חן בעיניכם הרעיון (חוץ מהעניין עם הציפורניים, כמובן) אין צורך להרחיק עד תאילנד. ניתן להביע משאלה ולשלוח סירה וירטואלית ב-SMS אמצעות האינטרנט.

בג'נבה שבשוויץ חוגגים את חג האסקלד (Fête de l'Escalade). זהו פסטיבל המתקיים בין ה-11 ל-13 בדצמבר ובו מציינים את תבוסתם של חיילי הדוכס מסבוי לפני קצת יותר מ-400 שנה. האגדה מספרת על נערה אשר שפכה סיר מרק רותח על חיילי הדוכס שניסו לטפס על חומות העיר, ובכך הפכה לגיבורת החג. חוץ מן המנהג הלא-מודע-סביבתית של הבערת מדורות ענק מחוץ לקתדרלה, נוהגים המקומיים לקיים מצעד ססגוני, לאכול ממתקי שוקולד ומרציפן וכמובן, לא שוכחים את סיר המרק המסורתי.

גם לחופיו של אגם לוצרן שבשוויץ מציינים ב-5 בדצמבר בכל שנה את הקלאוסיאגן (Klausjagen), שבו צועדים מקומיים חבושים במצנפות ענק המוארות בנרות. החג הוא שילוב של חגיגה נוצרית עם מסורת פגאנית מתקופת ימי הביניים.

נצרות ופגאניות לחוף אגם לוצרן (צילום: רויטרס)

לא רחוק משם, בליון שבצרפת, מתקיים מדי שנה בין ה-6 ל-9 בדצמבר פסטיבל אורות מרהיב בו מוארים שני הנהרות המרכזיים בעיר - סון ורון - באלפי אורות צבעוניים. מקורו של המנהג אי שם במאה ה-19, כאשר תושבי העיר הניחו נרות בחלונות כדי להודות למריה הקדושה על שמנעה ממגפה קשה לבוא בשערי העיר.

פסטיבל האורות בליון (צילום: איי אף פי) 

את חג המולד הנוצרי אין צורך להציג. הקולנוע האמריקני עמוס בסצנות משפחתיות ארוכות של תליית נורות צבעוניות לאורכם ולרוחבם של גגות רעפים בשכונות המגורים. וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את עצי האשוח המקושטים בשלל אורות חגיגיים. למאושרים שיזכו לבלות את החג בניו יורק מומלץ לבקר בעץ חג המולד המפורסם שבמרכז רוקפלר (רחוב 50 פינת השדרה החמישית).

חג המולד במרכז רוקפלר (צילום: איי אף פי)