החטופה בקולומביה: "החיים כאן אינם חיים"

"אנו חיים כאן כמו המתים", כך כתבה המועמדת לנשיאות קולומביה לשעבר, אינגריד בטאנקור, המוחזקת כבת ערובה מאז נחטפה לפני קרוב לשש שנים על-ידי ארגון "צבא המהפכה של קולומביה" (FARC). מכתבה נמצא ביום שישי ביחד עם צילומי וידיאו שהוחרמו משלושה גברים שנעצרו בחשד לחברות בארגון. הקלטות, שככל הנראה צולמו בחודש שעבר, מהווים הוכחה ראשונה מזה ארבע שנים שבטאנקור ושלושה חטופים אמריקנים עודם בחיים.

קטעים ממכתבה הרגשני של בטאנקור, המחזיקה באזרחות כפולה, צרפתית וקולומביאנית, הועברו על-ידי בני משפחתה בפריז לידי סוכנות הידיעות "איי-פי". במכתב, שמיועד לאמה, מתארת בטאנקור כיצד איבדה את שערה, את תיאבונה ואת תקוותה, לאחר קרוב לשש שנים שבהם הועברה ממקום למקום בג'ונגלים של קולומביה. בטאנקור נחטפה בפברואר 2002 בעת שניהלה את מסע הבחירות שלה לנשיאות.

המחוקקת לשעבר, שהייתה נחושה אז להתמודד עם השחיתות הפושעת, נשמעת חלשה במכתב בן 12 עמודים בכתב ידה, שנכתב ב-24 באוקטובר. "כבר אין לי את אותו הכוח, קשה לי מאוד להמשיך להאמין", כתבה בטאנקור. "מצבי הפיזי לא טוב... התיאבון שלי אבד, שיערי נושר בכמויות גדולות".

אינגריד בטאנקור, מתוך סרטון הווידאו (צילום: רויטרס)

במכתב מתארת בטאנקור כיצד היא נוהגת להתמתח כדי להקל על כאבים בצווארה ומציינת כי היא משתדלת להמעיט ככל שניתן בדיבור. היא תיארה כ"בעיה" את העובדה שהיא האישה היחידה בקרב כמה אסירים זכרים, שכמה מהם מוחזקים כבני ערובה כבר למעלה מעשור. היא כתבה על השמחה שחשה למשמע המסרים ששיגרו אמה ותומכים אחרים דרך תחנת רדיו בג'ונגל. היא גם קראה לבתה ובנה, המתגוררים בצרפת, לשלוח שלוש הודעות שכאלה מדי שבוע, למרות שאינה יכולה להגיב להן.

"בהצלחה לצ'אבס"

בסרטון הווידיאו ששודר בקולומביה נראית בטאנקור רזה למדי ויושבת ליד שולחן קטן בעוד שמחרוזת תפילה בידה ומבטה מופנה אל הרצפה. שלושה קבלנים אמריקנים שנחטפו לאחר שמטוסם התרסק בפבואר 2003 בשטח המורדים המרקסיסטים נראו אף הם בצילומי הווידיאו. בראיון שהעניק אתמול מפקד בארגון המורדים, שכינה את עצמו "איוון מרקז", לסוכנות ידיעות בוליביאנית אמר כי הארגון לא יספק הוכחות נוספות בזמן הקרוב באשר למצבם של החטופים, מכיוון שהדבר כרוך בסכנה גדולה מדי לשלומם של אנשיו.

משפחותיהם של בטאנקור והחטופים האחרים בירכו על אות החיים שקיבלו אך הביעו את תסכולם נוכח היעדר ההתקדמות במגעים לשחרורם. כמה מהם גם האשימו את הנשיא, אלווארו אוריבה, באחריות ישירה לכך משום שאמר כי יעדיף לחלצם במבצעים צבאיים מאשר במשא ומתן. בטאנקור הביעה במכתבה תקווה בהצלחת מאמצי התיווך של צ'אבז, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ונשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש.

הלילה (יום א') טען נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, שניסה לתווך בין ממשלת קולומביה למורדים, כי מפקד FARC, מנואל מרולנדה, הביע בפניו נכונות לשחרר כמה מבני הערובה עוד לפני סוף השנה. "שיגרתי מסר למרולנדה שאם אלך לשם, אין בכוונתי לשוב בידיים ריקות. ביקורי שם היה תנאי בפני עצמו והיה אמור לבוא בתמורה לשחרור קבוצה ראשונה של אנשים, ומרולנדה הסכים לכך", טען צ'אבס.

ארה"ב, צרפת וקולומביה דרשו מצ'אבס להשיג הוכחות לכך שהחטופים בחיים בטרם יקדמו את המגעים לשחרור 46 החטופים שברשות ארגון המורדים. למרות שכעת נראה ש-FARC התכוונו בסופו של דבר לספק את הראיות, אוריבה סיים ב-21 בנובמבר את מאמצי התיווך של צ'אבס, בטענה כי חרג מסמכותו כששוחח עם מפקד צבא קולומביה מבלי לקבל את אישורו. מפקד המורדים, מרקז, אישר כי הקלטות והמכתבים נועדו להגיע לידיו של צ'אבז. הוא הוסיף כי "אם אוריבה ימשיך לנהוג ככה, לעולם לא תתבצע עסקת חילופין".

"החיים כאן אינם חיים, אלא בזבוז זמן עגמומי", כתבה בטאנקור. "אני חיה, או מתקיימת, על ערסל שנמתח בין שני מוטות, מכוסה בכילה ובסוכך, המשמש כגג ומאפשר לי לדמיין שיש לי בית". "בכל רגע הם יכולים לצוות עלי לארוז ולעבור למקום מסתור אחר. הצעדות הללו הן נטל קשה מכיוון שהציוד שלי כבד מאוד", כתבה הפוליטיקאית החטופה, שתהיה החודש בת 46.