על הפרק בבאלי: "מפת דרכים" נגד הזיהום

באתר נופש באי באלי שבאינדונזיה נפתחה היום (ב') ועידת האו"ם המרכזית בנושא שינוי האקלים. במהלך הוועידה ינסו כעשרת אלפים משתתפים מ-190 מדינות להסכים על "מפת דרכים" להפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספירה, כדי להאבק ביתר שאת בשינוי האקלים והתחממות כדור הארץ.

המודעות לשינוי האקלים ותרומתו של האדם להתחממות כדור הארץ אמנם גדלה בשנים האחרונות, אולם כדי להפחית בפליטת הגזים המזהמים וכדי לצרוך פחות אנרגיה, צריכות מדינות לבצע שינויים משמעותיים, ולהסכים לויתורים גדולים - שיש להן מחיר כלכלי ופוליטי. בוועידה ינסו הנציגים לאמוד את מידת הוויתורים שהמדינות העשירות מוכנות לקבל, ולברר האם ניתן לרתום גם מדינות מתפתחות לקבל על עצמן מגבלות זיהום אוויר, הנושאות תג מחיר גבוה.

פעילים של "גרינפיס" מפגינים מול אולם כינוס הפתיחה של הוועידה (צילום: AFP)

עוד בנושא:

• מדענים: השלכות שינוי האקלים יהיו בלתי הפיכות
• כדור הארץ מתחמם, אבל אנחנו לא אשמים
  

המטרה המיידית של ועידת באלי היא לגבש הסכמות לקראת משא ומתן על מנגנון בינלאומי מוסכם להפחתת פליטת גזי החממה. מנגנון זה אמור להחליף את אמנת קיוטו, שנחתמה ב-1997 ותוקפה אמור לפוג בשנת 2012. אמנת קיוטו, אותה אישררו 36 מדינות מתועשות בלבד, דרשה מהן לצמצם את שיעור פליטת הגזים שלהן עד לרמה הנמוכה ב-5 אחוזים מהרמה הממוצעת בשנת 1990. מדינות רבות התחייבו מאז להפחתה גדולה יותר של שיעור הפליטה, אך מנגד מדינות אחרות טענו כי אם יוטלו עליהן מגבלות פליטה חמורות מדי, תיפגע צמיחתן הכלכלית.

המחלוקת: מי צריך לשלם על צימצום הזיהום?

בלב המחלוקת סביב אמנת קיוטו נמצאות ארצות הברית מחד, ומדינות מתפתחות כמו סין, הודו וברזיל מן העבר השני. ארצות הברית היא המדינה שפולטת את כמות הזיהום הגדולה בעולם, אך היא אינה שותפה לאמנת קיוטו ואינה מגבילה באופן מתואם את שיעור הפליטה שלה. וושינגטון טוענת כי מדינות מתפתחות כמו סין והודו, שצמיחתן המואצת גורמת לזיהום אוויר כבד, צריכות גם הן לקבל על עצמן מגבלות פליטה. הטענה היא כי התחרות בין הצדדים תיפגע אם ארצות הברית תקבל על עצמה מגבלות זיהום יקרות, בעוד מדינות צומחות ומזהמות יהיו פטורות ממגבלות שכאלה.

ארצות הברית גם טוענת כי כדי להאבק בהתחממות כדור הארץ יש להשקיע משאבים בטכנולוגיות ופיתוח מקורות אנרגיה נקיים, ולא במגנון פוליטי-כלכלי להפחתת פליטות.

לקראת הוועידה חזר נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על עמדותיו ואמר: "ארצות הברית לוקחת את נושא ההתחממות הגלובלית מאוד ברצינות. אנו מתמודדים עם הבעיה באמצעות רגולציה, מתן תמריצים והשקעה מאסיבית בטכנולוגיות חדשות". בוש ציין כי המשימה הניצבת בפני ארצות הברית היא "להוביל את העולם לפלוט פחות גזי חממה", אך הוסיף כי "יש לעשות זאת באופן שאינו פוגע בצמיחה הכלכלית".

היעד: הסכם עד 2009. מושב הפתיחה של הוועידה (צילום: AFP)

מנגד טוענות מדינות מתפתחות כמו הודו למשל, כי אם יוטלו עליהן מגבלות זיהום חמורות מדי, תיפגע צמיחתן הכלכלית והיכולת שלהן להאבק בעוני ולעודד את הפיתוח - שתי מטרות שהוצבו על ידי האו"ם כיעדי המילניום. לפיכך, אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני באי הוועידה יהיה גיבוש מנגנון בינלאומי, שיחייב לראשונה גם את המדינות המתפתחות בהפחתת פליטת גזי החממה מבלי לפגוע בהן. אתגר נוסף יהיה לרתום גם את ארצות הברית לתהליך.

היעד הוא לסיים את הליך גיבוש המנגנון החדש עד כינוס שייערך בשנת 2009, ובכך לאפשר לכל המדינות לסיים את הליך אשרורו עד שנת 2012. 

הקשר הישראלי

בפרוטוקול הנלווה לאמנת קיוטו הוגדרו המדינות המתפתחות, שאינן מחוייבות במגבלות על פליטת הגזים שלהן. ישראל נמצאת בין המדינות הללו, אולם ההערכה היא כי אחרי ועידת באלי תידרש גם היא לעמוד במכסות ויעדים של פליטת גזים.

לוועידה שלחה ישראל מספר מצומצם של נציגים רשמיים, מהמשרד להגנת הסביבה, משרד החוץ ומשרד התשתיות. בוועידה אמנם ייוצגו מספר מדינות על ידי נציגים רמי דרג, אולם השר להגנת הסביבה גדעון עזרא בחר שלא לטוס לבאלי בשל עלויות האבטחה הגבוהות של שהותו במדינה המוסלמית, שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לצד הנציגים הרשמיים תורכב המשלחת הישראלית מנציגי ארגוני הסביבה וקק"ל, נציגי חברת החשמל ועוד.

את הכנסת ייצג במשלחת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ אופיר פינס (עבודה). פינס קרא לאחרונה לשרת החוץ ולשר להגנת הסביבה לגבש מדיניות להפחתת פליטת גזי חממה ולשקול הצטרפות לפרוטוקול קיוטו ממנו היא פטורה. "ישראל חייבת להיות צד לכל הסכם חדש שייחתם לאחר קיוטו, ולקחת על עצמה מחויבויות ברורות בתחום הפחתת פליטת גזי החממה", אמר פינס. "איננו צריכים לחכות שנהיה מחויבים לכך על ידי הקהילה הבינלאומית, ועל הממשלה להתחיל בתכנונה וביצועה של אסטרטגיה להפחתת גזי חממה לאלתר, כנהוג כרוב המדינות המפותחות בעולם".

גורמים ישראלים בכירים שישתתפו בוועידה הבהירו בשיחה עם ynet כי ישראל אכן רוצה להיות חלק מהסכם בינלאומי שיצמצם את פליטת גזי החממה, אולם ישנם מספר צרכים ייחודיים בהם יש להתחשב בטרם נלקחות מחויבות בנושא.

בין הצרכים האלה צוין משק החשמל הסגור של ישראל, והעובדה כי בניגוד למדינות אחרות אין לישראל אפשרות לייבא חשמל ממקור חיצוני. כמו כן צויינה העובדה כי שמונה אחוזים ממשק החשמל בישראל מוקדש לטובת התפלת והעברת מים - בעיה שאין למדינות מפותחות אחרות. 

היבט נוסף הוא פעילותה של הרשות הפלסטינית בתחום האנרגיה והזיהום, והעובדה כי מדובר ביישות התלויה בישראל מבחינת אנרגיה, אך שאינה נתונה לפיקוחה או לשליטתה בסוגיות איכות הסביבה.

לוח זמנים צפוף

לאחר טקס הפתיחה המרכזי צפויים הנציגים השונים - פקידי ממשלה, מדענים ופעילי ארגוני סביבה, להתפזר בין חמש מליאות משנה, במסגרתן ידונו במקביל בהיבטיו השונים של פרוטוקול קיוטו ובמנגנון העתידי. אחת המליאות המרכזיות תדון בנושא הפיקוח על פליטת גזי החממה, אחרת ביישומה של אמנת קיוטו ברמת המדינות ומליאה נוספת - במישור המדעי. 

ב-11 בדצמבר צפויות להינעל מליאות המשנה ואז יחלו הישיבות המסכמות, בהן יקחו חלק נציגי המדינות הרשמיים - לעיתים בדרג של ראשי מדינה. בדיונים אלה צפויה כל מדינה להצהיר את עמדתה, לקראת הכינוס בו תוצג ההצהרה המשותפת, ביומה האחרון של הוועידה ב-14 בדצמבר.