הדמוגרפיה הופכת לנכס
יש בעיה דמוגרפית, אך היא אינה קטלנית, ולטווח הארוך דווקא הרוב היהודי יוצא נשכר. ראש הממשלה טועה ומטעה כשהוא מאיים עלינו במספרים
ראש הממשלה אהוד אולמרט, טען זה מכבר שעל ישראל לסגת משטחים ביהודה ושומרון, כדי להימנע מגורל דומה לזה של דרום אפריקה. גם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש סיפר בעבר שמנהיגי ישראל אמרו לו, כי ויתור ישראלי על יהודה ושומרון ימנע קריסה דמוגרפית של המדינה היהודית. אך ראש הממשלה טועה ומטעה.
אולמרט משוכנע ש"השד הדמוגרפי" מאיים על קיומה של המדינה היהודית, ומגייס אותו כדי לגבש רוב להתנתקות מיהודה ושומרון. הוא מאמץ לחיקו את תחזיות הממסד הדמוגרפי הישראלי, המבוססות על תחזיות מנופחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית. אלה נועדו לחלץ יותר כסף מהמערב ויותר ויתורים מצד ישראל.
אך ראש הממשלה מתעלם מדו"ח הבנק העולמי, שמתעד פער של 32% בין תחזיתה של הרשות הפלסטינית להרשמה לכיתות א'-ה', לבין ההרשמה בפועל. הבנק קובע שמקור הפער בהנחה מופרזת של שיעור גידול אוכלוסין, והתעלמות מכרסום בפריון הפלסטיני ומגידול בהגירה משטחי יהודה, שומרון ועזה.
בנוסף, מתעלם אולמרט גם ממחקר "גאלופ", שצופה ירידה מהותית בפריון הערבי משני צדי הקו הירוק, לעומת עלייה משמעותית בפריון היהודי. הוא אינו ער להודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, מספטמבר 2006, אודות כישלון התחזיות שנערכו בשנת 2000 לקראת 2025 בהשראת אסכולת "השד הדמוגרפי". ואכן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בחודש נובמבר האחרון שהירידה בפריון הערבי מהירה ב-20 שנים מהתחזית, ובמקום כרסום חל גידול מרשים בפריון היהודי.
בניגוד לחסידי "השד הדמוגרפי", המומנטום בגידול האוכלוסין הוא דווקא יהודי ולא ערבי, כפי שמתעד צוות המחקר האמריקני-ישראלי למחקרים דמוגרפים (צמ"ד), בראשות בנט צימרמ. צמ"ד חשף את עליית מספר הלידות השנתיות היהודיות ב-36% בין 1995 (84,000) ל-2006 (109,000), בעוד שמספר הלידות הערביות השנתיות בתחומי הקו הירוק התייצב על 39,000. המגמה צפויה להימשך בשנים הבאות. לפני 40 שנה נמדד פער של ששה ילדים בממוצע בין הערבים ליהודים, לעומת 0.8 ילדים בממוצע שמבדילים ביניהם היום.
צמ"ד מתעד ממוצע שנתי של הגירה שלילית מיהודה, שומרון ועזה של יותר מ-10,000 איש מ-1950. מספר ערביי יהודה ושומרון מנופח ב-70%, בעזרת ספירתם של תושבי חוץ, ותחזית מופרכת של הגירה ולידה. כך שלמעשה מדובר ב-1.5 מיליון פלסטינים בגדה, ולא ב-2.5 מיליון.
מערבית לירדן, ללא רצועת עזה, קיים כיום רוב יהודי של 67%. זאת בהשוואה למיעוט יהודי של 8% בשנת 1900, שגדל לכדי 33% בשנת 1947. אם כוללים את תושבי עזה בתחשיב, הרי שמדובר כיום על רוב יהודי של 60% בין הירדן לים. לפיכך טען ד"ר ניקולאס אברסטאדט, דמוגרף מוביל בוושינגטון בכנס הרצליה: "צמ"ד תפס את הדמוגרפים הישראלים ישנים בשמירה", אך ראש הממשלה מתעלם מקביעה זו.
ראש הממשלה טועה. הדמוגרפיה מהווה נכס ולא נטל אסטרטגי. יש בעיה דמוגרפית, אך היא אינה קטלנית, והמגמה ארוכת-הטווח מטיבה עם הרוב היהודי, למרות היעדר מדיניות דמוגרפית מערכתית.
מינוף מושכל של המומנטום הדמוגרפי, ושדרוגו בעזרת מדיניות מכוונת ישפרו את האופציות העומדות לרשות ממשלת ישראל במאבק על עתיד המדינה היהודית בכלל ועל עתיד יהודה ושומרון בפרט. התעלמות מהנושא תתבע מישראל מחיר קטלני.
יורם אטינגר, מומחה לענייני המזרח-התיכון וארצות-הברית, וחבר בצמ"ד.
לפנייה לכתב/ת 
