מדרש מסורבת

מדרש

באותו היום השיבה להם אחת ממסורבות הגט כל תשובות שבעולם, ולא קיבלו הימנה.

אמרה להם, לחכמים: תנו לי גטי ואצא.

אמרו לה: האיש מגרש, ואין האיש מגרש אלא לרצונו.

אמרה להם: כפוהו לגט, שהרי "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני".

אמרו לה: אין אנו יכולים לכופו, שמא נמצא זה גט מעושה, ונמצאת אשת איש יוצאה לשוק וילדיה ממזרים.

באותה שעה נעקר החרוב ממקומו מאה אמה. ראו חכמים ולא השגיחו בדבר.

אמרה להם: אם כך, הריני אלמנה חיה

אמרו לה: כבר נאמר: "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו".

אמרה להם: אבל כך וכך עשה לי בעלי, והוא מאוס עלי, ואיני כשבויה להבעל לשנוי לי.

אמרו לה: מי אנו שנשים ראשינו בין הרים גדולים, ויש לחוש לרא"ש.

באותה שעה, חזרו אמת המים לאחוריהם, ולא השגיחו בדבר.

אמרה להם: הפקיעו קידושי, שעשה לי דבר שלא כהוגן

אמרו לה: אין לנו סמכות.

אמרה להם: בטלו קידושי בטענת "מקח טעות" - שלו ידעתי שכך וכך יעשה לי, לא הייתי מתרצית להנשא לו.

אמרו לה: אין אנו יכולים.

באותה שעה היטו כתלי בית המדרש ליפול, והמה מטים והולכים.

אמרה להם: בית דין - אביהם של יתומים הוא, וכי אין אני יתומה וגלמודה?

אמרו לה: אין זו טענה, ואין אנו שומעים טענותייך כלל. שמא בקש ממך דבר, ולא נתת לו?

אמרה להם: אכן, הירבה עלי תנאים לגט, ואיני יכולה לעמוד בהם.

אמרו חכמים: לא בשמים היא. ואין אנו משגיחים בבת קול.

את המדרש עם הערות השוליים, דיון והסבר ניתן למצוא בגיליונות 77 ו-78 של עלון "קולך".  

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390